13:40
“נתניהו העלה את המים, הארנונה, הגז, החשמל, התחבורה הציבורית, וכל ההעלאות האלה השפיעו על המחיר של הביסלי והבמבה, וזה יצר את כל האימפקט הזה”
(חבר הכנסת רוני בר און מקדימה בראיון ל-The Marker)
בדומה לרוב המפלגות, המצע של קדימה, מפלגת השלטון לשעבר, מזגזג בין הביטחוני לחברתי. רק לפני כמה חודשים הבטיח יו”ר המפלגה שאול מופז להוביל את המחאה החברתית. מאז הוא מרבה להתעסק יותר בסוגיית הגרעין האיראני, אך ממשיך לתקוף את המדיניות הכלכלית של ראש הממשלה נתניהו.
בראיון ל”TheMarker” לפני כשבועיים, תקף אחד מחבריה הבולטים של המפלגה, רוני בר־און, מי שהיה עד לפני ארבע שנים שר אוצר, את המדיניות הכלכלית של נתניהו, אותה כינה “כושלת”, על רקע המחאה החברתית שפרצה בקיץ 2011. עלייה במחיר של מוצר יסוד בסיסי כמו מים עוררה תסיסה רבה בציבור, לקראת הרפורמה שנערכה בתעריפי המים שנכנסה לתוקף בינואר 2010, והביאה לעלייה של 30%–40% במחיר המים. אך בדיקת “הארץ” מגלה כי הרפורמה אמנם יצאה לדרך ב–2010 - אך נשענה על החלטת ממשלה מתקופתו של בר־און כשר אוצר, שהניחה את התשתית לייקור תעריפי המים.
צילום: אייל טואג
החלטת הממשלה מספר 2184 מאוגוסט 2007 שינתה דרמטית את אופן קביעת תעריפי המים, כך שתעריף המים יכלול בתוכו את עלויות ההתפלה, שמימונה בסכום של 415 מיליון שקל נעשה קודם לכן מתוך תקציב המדינה ולא על ידי צרכני המים באמצעות התעריף. למעשה, ההחלטה קבעה כי תעריפי המים לראשונה יגלמו את העלות הריאלית של אספקתם ובכללם עלויות ההתפלה ותקציב הממשלה לא יסבסדם. אותה החלטה הניעה את הרפורמה במחירי המים שיושמה בינואר 2010, בזמן ממשלת נתניהו.
בר־און מסר בתגובה: “העלייה בתעריפי המים בזמן ממשלת אולמרט התחלקה בין עלייה טבעית ושגרתית המתרחשת מפעם לפעם, לבין עלייה חריגה שנגרמה כחלק מהמעבר למשטר תאגידי מים אשר חייב הטלת מע”מ. העלאת מחירי המים בממשלת נתניהו־שטייניץ היא העלאה שיטתית ולא טבעית, שמטרתה לסגור את הפער מגבייה במסים. פער זה נוצר כאשר נתניהו ושטייניץ הורידו מסים ישירים דוגמת מס הכנסה ומס חברות וניסו למלא את הקופה על ידי מסים עקיפים דוגמת מים, ארנונה, דלק ועוד”.
הוספת תגובה
הצעות מיוחדות
© כל הזכויות שמורות להוצאת עיתון הארץ בע"מ
