“שקר שחוזרים עליו הרבה פעמים נעשה כאילו אמת. עכשיו כבר עשו אותי לא סתם תומך בהסכמי אוסלו, עשו אותי מהוגי אוסלו. אני, הקטן, סיפרו לי על הסכם אוסלו שעתיים לפני ישיבת הממשלה, ואני לא קורא אנגלית אז הייתי צריך לבקש ממישהו שיתרגם לי את זה. בהצבעה הראשונה על ההסכם נמנענו בעקבות בקשה ישירה של רבין מהרב עובדיה יוסף, אשר פסק ש’שב ואל תעשה עדיף’. אולם, מאז אותה הצבעה בכל שאר ההסכמים התנגדנו, לכל אורך הדרך”.
‏(אריה דרעי בראיון לערוץ 7, תחילת השבוע‏)

אריה דרעי הוא ללא ספק אחד מהפוליטיקאים הכי שנויים במחלוקת בהיסטוריה של הפוליטיקה הישראלית. יש לו תומכים נלהבים מבית ‏(בקרב מצביעי ש”ס ואנשי המפלגה‏) אך גם קהל מעריצים לא קטן בשמאל הישראלי, שרואה בו שותף לדרך מבחינה כלכלית־חברתית ואולי שומר לו חסד נעורים על תפקידו בממשלת רבין, ועוד לפני כן, ב”תרגיל המסריח” הכושל שהפיל את ממשלת יצחק שמיר ב–90’. לדרעי של שנת 2013, המורשע בפלילים, שריצה מאסר ומבקש לשוב לעמדת השפעה בממשלה הבאה, גם מתנגדים רבים בשני המחנות. אחד הטיעונים הנפוצים ביותר נגדו בעיתונות ובפורומים החרדיים הוא תמיכתו בהסכם אוסלו בעת שהיה שר בממשלת רבין.

אריה דרעי. צילום: אמיל סלמן

העובדות היבשות הן אכן שמפלגת ש”ס, ודרעי בתוכה, היתה שותפה בקואליציה שבהמשך ימיה הובילה את הסכם אוסלו. בהצבעה על הצעת אי־אמון בממשלה בעקבות ההסכם ‏(שהגיש בנימין נתניהו‏), ב–23 בספטמבר 93’, נמנעו חברי ש”ס, כפי שטוען דרעי כיום. דרעי התפטר מתפקיד שר הפנים באותם ימים, אולם לא במחאה על הסכם אוסלו, אלא כי בית המשפט החליט שלא יוכל להמשיך בתפקידו משום שהוגש נגדו כתב אישום בגין מרמה והפרת אמונים. בסך הכל, היתה מפלגת ש”ס מתנגדת עקבית למשא ומתן עם הפלסטינים, ובשנת 2000 גם פרשה מהממשלה בעקבות נסיעתו של אהוד ברק לקמפ דיוויד, אולם - אריה דרעי לא היה אז חבר כנסת.

הטיעון שלפיו אריה דרעי הוא שותף להסכמי אוסלו הוא אם כן טיעון שנשען בעיקר על השאלה אם ש”ס בהנהגת דרעי איפשרה את ההסכמים בכך שנכנסה לממשלה בראשות רבין, גם אם היא פרשה ממנה בסופו של דבר - מה שלא הוביל לנפילת הממשלה. כך שגם אם דרעי יתבטא בכל יום בשארית חייו נגד תהליך השלום, הטענה תישאר כלי תקף לניגוח פוליטי מימין.