טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

מחקר ישראלי: אין קשר בין קרינה סלולרית לסרטן

המחקר מגלה כי למרות הגידול האדיר במכשירים הסלולריים בעשרים השנה האחרונות, חלה ירידה בגידולי מוח מסוג גליומה

תגובות

לפי מחקר ישראלי חדש של רשם הסרטן הלאומי במשרד הבריאות, ד"ר מיכה ברחנא, החשש מהקרינה הנפלטת מטלפונים סלולריים היה מוקדם. במחקר, שאסף נתונים על 6,000 גידולי סרטן המוח מסוג גליומה, המתפתחים בחומר המקיף את מערכת העצבים במוח, מצביע על ירידה בשיעור הגידולים בשני העשורים האחרונים, בהם חל זינוק אדיר בשימוש בסלולרי בישראל.

תצלום אילוסטרציה: CD בנק

סרטן המוח מסוג גליומה נחשב במחקרים שנערכו בעבר כקשור לקרינה הנפלטת מטלפונים סלולריים, זאת מתוך הנחה שהקרינה מהמכשירים חודרת לעומק של 5 סנטימטרים לתוך הגולגולת במהלך שיחה. בשנים 1990 עד 1994 דווח בארץ על שיעור של שלושה חולים בסרטן הגליומה למאה אלף תושבים, ואולם בשנים 1995 עד 1999 ירד השיעור ל-1.6 חולים למאה אלף, ובעשור האחרון - משנת 2000 עד 2009 - ירד השיעור ל-1.5 חולים למאה אלף, מחצית מהשיעור בתחילת שנות התשעים.

בשנים אלה חל זינוק אדיר במספר המשתמשים בסלולרי בישראל מ-130 אלף משתמשים בתחילת שנות התשעים למיליון משתמשים במחצית השנייה של שנות התשעים ולארבעה מיליון משתמשים ומעלה, החל משנת 2000. לדברי ברחנא, "הממצאים מצביעים על ירידה בסיכון לסרטן המוח בשנים בהן עלה השימוש בסלולרי . לא אסיק שקרינה סלולרית טובה לבריאות, אך להמלצות ולחוקים כיום אין בהכרח בסיס מדעי".

לפי ניתוח פרטני בקרב 4214 חולים התברר כי גידולי הגליומות בחולים עד שנת 2000 אובחנו בעיקר בצד ימין של המוח, ומשנת 2000 חל שינוי, ודווח על יותר גליומות בצד שמאל של המוח. בדיקה מקבילה העלתה כי 87% מהמשתמשים בסלולרי בישראל ימניים ו-77% מהגברים ו-67% מהנשים- מבין משתמשי הסלולרי - נוהגים להחזיקו בעיקר בצמוד לאוזן ימין. "ראינו שבמפתיע דווקא הגידולים עברו לצד שמאל, למרות שאם היו קשורים לדיבור בסלולרי , היו אמורים להופיע בצד הימני של המוח", אומר ברחנא.

הממצאים הוצגו היום בכנס הפקולטה לרפואה באוניברסיטת תל-אביב. פרופ' איתן פרידמן, מנהל היחידה לאונקוגנטיקה במרכז הרפואי שיבא אמר בכינוס כי "בניגוד לתופעות של עישון או חשיפה לקרינה מייננת, שם ברור המנגנון הביולוגי הגורם לסרטן, בקרינה סלולרית שהיא בלתי מייננת לא מוכר מנגנון כזה, ולכן אין היגיון בהתפתחות סרטן כתוצאה מהחשיפה לקרינה סלולרית".

במאי 2010 דווח על ממצאי מחקר בינלאומי שנערך גם בישראל והגיע למסקנות אחרות: במחקר שכונה "אינטרפון" ובוצע ב-13 מדינות, לא נמצא קשר כולל בין שימוש בסלולרי להתפתחות גידולים במוח, אולם בקרב נבדקים ששוחחו בממוצע חצי שעה ביום ומעלה בטלפונים סלולריים נמצא סיכון גבוה ב-40% לפתח גידולים סרטניים במוח מסוג גליומה וסיכון גבוה ב-15% לפתח גידולים שפירים במוח מסוג מנינגיומה. בישראל היה קושי באיסוף נתונים אודות גידולי מנגיומה במחקרו הנוכחי של ברחנא עקב התפתחות גידולים אלה בקרב תושבי הארץ שטופלו בעבר בהקרנות כנגד מחלת הגזזת.

המחקר הבינלאומי הורחב ומבוצע כיום על השימוש בטלפונים סלולריים בילדים. לדברי החוקרת הישראלית בפרויקט, פרופ' סיגל סדצקי, מנהלת היחידה לאפידמיולוגיה של סרטן וקרינה במכון גרטנר לחקר מדיניות בריאות, "קביעת עמדה מדעית סופית באשר לקשר בין קרינה בלתי מייננת וסרטן אינה אפשרית בשלב זה, אך ממצאים חוזרים מצביעים על עלייה בסיכון להתפתחות גידולי מוח וגידולים של בלוטת הרוק, ובמיוחד בקרב משתמשים כבדים מעל 10 שנים שהחזיקו את הטלפון באותו צד של הראש. יש לנקוט בעקרון הזהירות בכל הקשור לשימוש בסלולרי ".

לפני שנה וחצי נחשף ב"הארץ" מחקר בראשות ד"ר אבי זיני מהמחלקה לרפואת שיניים קהילתית בבית הספר לרפואת שיניים של האוניברסיטה העברית והדסה, שאיבחן עלייה מדאיגה בישראל בתחלואה בסרטן בבלוטת הפרוטיד- בלוטת רוק הממוקמת מתחת לאוזן, עלייה שעשויה להיות מיוחסת לחשיפה המוגברת לטלפונים סלולרי ים לפי מחקרה של סדצקי.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות