המלצות איגוד המרדימים

בתום ארבע שנות עבודה איגוד הרופאים המרדימים מפרסם לראשונה מסמך מחייב, הכולל הנחיות לניהול הרדמה במוסדות הרפואיים בישראל. בישראל נעשות מעל למאה אלף הרדמות בשנה, ולפי הערכות בכאחוז מתוכם - כאלף מטופלים בשנה - מתעוררים החולים במהלך ההרדמה. "בארץ, בניגוד לארה"ב לא מקובל למדוד את עומק ההרדמה. ההנחיות החדשות יעודדו הכנסת מכשירים מתאימים לבתי החולים", אומר יו"ר הוועדה שחיברה את הדו"ח.

מטרת המסמך היא לשפר את איכות מחלקות ההרדמה, בין היתר, בעקבות הפרשות המשפטיות בהן היו מעורבים בעת האחרונה מרדימים, לרבות הרשעת המרדימה ד"ר סווטלנה רוסו-לופו במארס 2009 בהריגת הילדה נטע-לי בורובסקי במהלך ניתוח לתיקון פזילה בבית החולים אסותא, ושליחתה לשמונה שנות מאסר.

בעקבות המשפט, באיגוד המרדימים הוחלט לבצע חלוקת סמכויות עם הכירורגים העובדים לצדם בחדר הניתוח. באותה הפרשה הורשע במעשה פזיזות ברשלנות גם מנתח העיניים, ד"ר חיים סטולוביץ, ונגזרו עליו ארבעה חודשי עבודות שירות. בפסק הדין בעניינו כתב השופט צבי גורפינקל: "יש לייחס למנתח אחריות למנותח המצפה ממנו להיות אחראי על חייו".

עמדת בית המשפט הניעה את האגף למדיניות רפואית בהסתדרות הרפואית לבצע חלוקת סמכויות מפורשת בין שני המקצועות הרפואיים - הכירורגיה וההרדמה - ונקבע כי המנתח לא יהיה אחראי על פעולות ההרדמה, ומרדים לא יהיה אחראי על פעולות המנתח. "שיתוף פעולה בין המנתח למרדים הכרחי להצלחת הטיפול, אך אין המנתח אחראי לפעולות המבוצעות על ידי המרדים, כפי שזה אינו אחראי לפעולות המבוצעות על ידי המנתח", נכתב בהנחיות.

"כשעושים החייאה בחולה בחדר ניתוח, הרופא המרדים יוביל את הטיפול, כי הוא מטפל בתפקודים חיוניים של הגוף, ובהבטחת הנשימה באמצעות פתיחת דרכי אוויר וחידוש מחזור הדם", מבהיר ד"ר ליאוניד אידלמן, יו"ר הוועדה שחיברה את ההמלצות ומנהל חטיבת ההרדמה בבית חולים בילינסון, המכהן גם כיו"ר ההסתדרות הרפואית. על פי חלוקת העבודה, במקרים מורכבים, אם מתפתח דימום בניתוח, "המנתח יהיה אחראי על הטיפול בדימום והמרדים אחראי למתן מנות דם ולשמירה על מחזור הדם שלו", מבהיר אידלמן.

לדבריו, "קשה להסכים עם קביעה לפיה המנתח אחראי על כל המתרחש בניתוח, לרבות ההרדמה. אם המנתח יסתכל במהלך הניתוח על המוניטור, יהיה בלתי אפשרי עבורו לנתח".

ההנחיות החדשות אינן מחייבות לפי החוק

ההנחיות החדשות אושרו לאחרונה על ידי ועד איגוד הרופאים המרדימים והפורום הארצי של מנהלי מחלקות ההרדמה. ההנחיות אינן מחייבות לפי החוק, אולם בתי משפט בישראל כבר הכירו בהנחיות דומות של איגודים מקצועיים כעמדות מחייבות בפסקי דין בתחום הרפואה.

בהנחיות הוחלט לראשונה לחייב השימוש במכשירים חדישים למדידת עומק ההרדמה בניתוחים גדולים, הכוללים חדירה לחלל הבטן או בית החזה וטיפול בכלי דם גדולים. מכשירים אלו, שכבר נמצאים בשימוש שוטף בארה"ב, מאפשרים למנוע תופעה של התעוררות במהלך הרדמה שאיננה עמוקה דיה.

עוד קובעות ההנחיות תנאים בהם יתאפשר לרופא המתמחה בהרדמה לבצע פעולות מורכבות לבדו, לאחר שיתנסה בפעולות לצד רופא בכיר - "אין ספק שפעולות הרדמה מסכנות חיים וכרוכות בסיבוכים קשים, למשל מתן אפידורל בלידה, אך אין מנוס מלתת לרופא מתמחה לבצע פעולות אלה, תחילה בהשגחת בכיר ובהמשך באופן עצמאי, אפילו כשיש בפעולה סכנת חיים או סכנת פגיעה, כמו שיתוק", אומר אידלמן.

לדבריו, "אין ספק שמבחינת כוח אדם, מחלקות הרדמה רבות עובדות כיום בתת תקינה משמעותית ביחס להיקף הפעילות". ההנחיות הן חלק ממהלך שהחל לפני שלוש שנים להעלאת מעמד המרדימים, שכלל גם קמפיין בתקשורת להעלאת המודעות למקצוע ההרדמה. לפני כשנה רשמו המרדימים הישג, כשנכללו בבוררות הרופאים כאחד המקצועות הזכאים לתוספת שכר גבוהה יותר משאר הרופאים.

"מקווים שהמסמך יאומץ בבתי החולים"

בנוסף, ההנחיות קובעות לראשונה כללים מוסדרים לצום לפני הרדמה: ארוחה כבדה אפשרית רק עד שמונה שעות לפני ההרדמה, ארוחה קלה ושתיית חלב עד שש שעות לפני הרדמה, ושתיית נוזלים צלולים עד שעתיים לפני הרדמה. כמו כן, כאשר מרדימים ילדים יש לאפשר להורה לשהות עם הילד עד שיירדם, כדי להפחית חרדה.

ההנחיות קוראות להימנע ממתן הרדמה בתרופה בשם "סוכינילכולין" (succinylcholine), שניתנה בעבר בהרדמות רבות בילדים להרפיית שרירים, לאור דיווחים על סיכון אפשרי לדום לב, פרט לטיפול במקרים דחופים.

עוד החליטה הוועדה כי ב-15 הדקות הראשונות להתאוששות יש למדוד למנותח לחץ דם כל חמש דקות, ובהמשך להתמיד בבדיקות לפי דרישת המרדים. כן, הוחלט לחייב הימצאות שתי אחיות לפחות במחלקות התאוששות בהן שוהים חולים, ולדברי אידלמן, "אנו מקווים שהתקן יאומץ על ידי הנהלות בתי החולים".