מחקר חדש בבתי חולים זיו (בצפת) והלל יפה (בחדרה), מצא כי מתן ויטמין D לחולי צהבת נגיפית (הפטיטיס) מסוג C, מסייע באופן דרמטי להעלמת הנגיף מהדם. במחקר, שנערך על ידי הד"ר עאסי נימר והד"ר סייף אבו מוך והוצג בסוף נובמבר בכנס האיגוד האמריקאי לחקר מחלות הכבד בבוסטון (AAsld), נבדקו 90 חולי צהבת נגיפית מסוג C המטופלים ביחידות הכבד בשני בתי החולים.

במשך שישה חודשים, לצד הטיפול השגרתי הכולל זריקת תרופה מסוג "אינטרפרון" אחת לשבוע ומתן תרופה אנטי-ויראלית בשם "ריבבירין" מדי יום, קיבלו 30 מהחולים טיפול נוסף של אלף יחידות ויטמין D ביום, ונעשתה השוואה ל-60 חולים מקבוצת ביקורת, שטופלו ללא הוויטמין. כדי לבחון את השפעת ויטמין D על הטיפול במחלה, לפני תחילת המחקר נבדקו כל החולים - גם אלה מקבוצת הביקורת - ואלה שבגופם התגלה חוסר בוויטמין D, קיבלו השלמה. כך הגיעו כולם למחקר באותה רמה.

חודש אחרי תחילת הטיפול נמצא כי בקרב 44% מהנבדקים בקבוצה שקיבלה תוסף ויטמין D, נעלם הנגיף מהדם, בהשוואה ל-18% בלבד בקרב קבוצת הביקורת. כעבור שלושה חודשים נמצא כי בקרה 96% מהחולים שקיבלו את תוסף הוויטמין נעלם הנגיף מהדם, בהשוואה ל-48% בלבד מהחולים שקיבלו טיפול שגרתי בלבד.

ממצאים נוספים מהמחקר, שיוצגו בחודש הבא בכנס החברה הישראלית לחקר הכבד, שייערך בקיבוץ כפר בלום, מצביעים על המשך המגמה גם בתום הטיפול התרופתי. מתוצאות ראשוניות עולה כי חצי שנה לאחר הפסקת הטיפול, בקרב 90% מהחולים שטופלו תרופתית בתוספת ויטמין D, הנגיף נעלם מהדם, וניתן לקבוע באופן כמעט וודאי כי הם החלימו מהמחלה. "הטיפול התרופתי לחולי הפטיטיס C ניתן לרוב כשנה, ולעתים הנגיף נעלם מהדם, אך נותר במקומות אחרים, למשל בכבד ובבלוטות הלימפה. בתום הטיפול הנגיף עלול לחזור לדם, אך מצאנו כי אצל שטופלו גם בתוסף ויטמין D הנגיף לא חזר, כלומר הופרש החוצה מהגוף", הסביר נימר, מנהל היחידה למחלות כבד בבית החולים זיו.

הדרך בה ויטמין D מסייע לשפר את מצבם של חולי צהבת אינה ברורה לחלוטין. עם זאת, לדברי נימר, "הוכח כבר כי ויטמין D משפר את מערכת החיסון על ידי העלאת הפעילות של תאי T (תאי דם לבנים המסייעים במאבק בפתוגנים, ד"א), הוויטמין משפר את תגובת הגוף להורמון האינסולין, ומוריד את רמתם של חלבונים פרו-דלקתיים הגורמים לדלקות בכבד שמקורם בחיידקים".

לממצא השלכות חשובות, בעיקר לנוכח הקושי לטפל ביעילות בכלל החולים בהפטיטיס C, מחלה שהפכה לגורם המוביל לשחמת הכבד ולצורך בהשתלת כבד, וכן לגורם מספר אחת לסרטן הכבד. זוהי מחלת הצהבת היחידה שנגדה לא פותח עדיין חיסון, מאחר ולדברי נימר, "החלבונים על מעטפת הנגיף משתנים כל העת, וקשה לייצר חיסון כנגדו".

מיליוני חולים בעולם

לפי הערכות, חיים בישראל כ-300 אלף חולי הפטיטיס C המטופלים תרופתית. לפי נתוני ארגון הבריאות העולמי, מדובר במחלה זיהומית עולמית: בארה"ב מאובחנים 2-4 מיליון חולים מדי שנה, באירופה 5-15 מיליון, ובהודו - 12 מיליון, שרובם אינם יודעים כי נדבקו, ואינם מטופלים תרופתית, מה שמעלה את הסיכון להחמרה בתפקוד הכבד. מוקד תחלואה קיים גם ביפן, שם מאובחנים מדי שנה כ-350 אלף מקרים חדשים, וכן במצרים, בה כ-20% מתורמי הדם מאובחנים כנשאי הפטיטיס C, ותרומתם נפסלת לשימוש.

נגיף ההפטיטיס C מדבק בעיקר באמצעות תרומת דם מאדם נגוע או באמצעות שימוש במזרקים שלא עברו חיטוי, בעיקר בקרב נרקומנים. הסיכון להידבקות ביחסי מין לא מוגנים נמוך, ועומד על 2%-3%.

בשנים האחרונות עולה בספרות הרפואית קרנו של ויטמין D, שנמצא יעיל להפחתת הסיכון למחלות שונות, לרבות מחלות זיהומיות, סוכרת, ואפילו סרטן השד, הערמונית והמעי הגס. הוא אף מגביר את יעילות הטיפולים בחולי סרטן. מאמר שהתפרסם ב-2006, העלה סברה כי מחסור בוויטמין D בימי חורף ללא שמש, הוא הגורם להתפרצויות של שפעת ומעלה את הסיכון למחלות בדרכי הנשימה אצל ילדים, אף כי מאמרים שפורסמו בהמשך הציגו ממצאים הפוכים.

ויטמין D נספג מקרני השמש מסוג UVB, אולם על פי מחקרים שנערכו בשנים האחרונות, גם בישראל שטופת השמש חלק ניכר מהאוכלוסייה סובלת ממחסור בוויטמין. בסקר שנערך בבית החולים רמב"ם בעבר נמצא כי בקהילה החרדית קיים מחסור חמור ברמות ויטמין D לאור קודי הלבוש הכוללים את כיסוי רוב חלקי הגוף וחשיפה מועטה של העור לקרני השמש.

סקר שנערך לפני שנה וחצי בקופת חולים מאוחדת, שבדק את רמות הוויטמין בדם בילדים עד גיל 19 מצא רמה ממוצעת של 22 יחידות (ננוגרם למיליליטר) ויטמין D. כמות זו היא רק שני-שלישים מהרמה המומלצת (32 יחידות). בשכונה החרדית קרית צאנז בנתניה אובחן מחסור חמור במיוחד - 18.5 יחידות ויטמין בממוצע. אולם גם בשכונת בקעה בירושלים, בה מתגוררים חילונים, דווח על מחסור, ונמדדה רמה של 29 יחידות בממוצע.

הפרופ' צופיה איש-שלום מבית החולים רמב"ם מצאה לפני כשנתיים כי גם עובדי היי-טק צעירים סובלים ממחסור בוויטמין D עקב שהות ממושכת במשרדים בשעות היום, ללא חשיפה לאור השמש.

כ-5%-10% מרמות הוויטמין D מגיעים ממזון, ובייחוד מדגים כמו סלמון, סרדינים, מקרל, בקלה, טונה וחלמון ביצה. מדידת ויטמין D מתבצעת ביחידות בינלאומיות - IU. במכון הלאומי לרפואה באקדמיה הלאומית למדעים בארצות הברית, ממליצים על צריכה יומית של 200 יחידות ויטמין D עד גיל 50, 400 יחידות מגיל 51 עד גיל 70, ו-600 יחידות מגיל 71 ומעלה. מומחים רבים טוענים כי ההמלצות נמוכות מדי, והנושא נמצא בדיונים באיגודים מקצועיים רפואיים במערב.

במשרד הבריאות מודעים לקיומו של מחסור בוויטמין, ומקדמים בחודשים האחרונים תוכנית להעלאת רמות הוויטמין בקרב ישראלים, בין היתר באמצעות העשרת משקאות חלב, אישור לייבוא ארצה של תוספי תזונה המכילים ויטמין D במינונים גבוהים והעלאת המודעות לצורך בוויטמין בקרב נשים הרות וילדים.