מספר הישראלים הפונים לוועדה הארצית לבחירת מין היילוד במשרד הבריאות גדל, ובמקביל נרשם גידול במספר הזוגות הפונים לוועדה בבקשה ללדת בן. בסיכום הפניות לשנת 2009, מספר הזוגות שפנו בבקשה ללדת בן היה גבוה פי שלושה ממספרם של אלה שביקשו בת - כך על פי נתונים שרוכזו בלשכת המשנה למנכ"ל משרד הבריאות.

הוועדה הוקמה במאי 2005, לאור ההתפתחות הטכנולוגית המאפשרת לבחור את מין היילוד באמצעות הפריה חוץ-גופית הכוללת שלב אבחון גנטי טרום השרשתי (PGD) - הליך הקודם להפריה, בו נעשה מיון של כרומוזומים שיסייע להכריע את מין היילוד. הוועדה מאפשרת בישראל לבחור את מין היילוד שלא למטרות רפואיות להורים עם ארבעה ילדים לפחות בני אותו המין, "במקרים חריגים ביותר", כמוגדר בהנחיות.

בשנה החולפת פנו לוועדה 70 זוגות - עלייה של 34% בהשוואה לשנה קודמת (50 פניות), ומספר הדומה למספר הפניות ב-2007. במגזר הערבי נשמרה יציבות מספר הפניות - 24 ב-2009 בהשוואה ל-20 בשנה קודמת, ואילו במגזר היהודי נרשמה עלייה של 44% ל-46 פניות. מספר הזוגות המבקשים ללדת בן - 54 זוגות ישראלים ב-2009, עלייה של 20% מהשנה הקודמת, ורק 16 זוגות ביקשו ללדת בת - עלייה של פי 2.2 מהשנה הקודמת, אז היה מספרם שבעה.

סחבת ביורוקרטית בהליכי הוועדה - הכוללים מילוי טפסים ומבדק פסיכולוגי - גורמת לעיכובים בקבלת אישורים מהוועדה. לכן מספר הפניות שאושרו סופית בוועדה עד כה מזערי - 20 בקשות בלבד בארבע השנים מאז הקמתה. בקשות רבות נדחו על ידי הוועדה - 110 - פי חמישה יותר ממספר האישורים. רוב הבקשות - 189 - עדיין ממתינות לאישור, ובהן 43 בקשות שהוגשו ב-2009.

"ההעדפה לבנים היא עניין תרבותי, ובארץ יש משפחות רבות יותר שחושבות שבן הוא טוב למבנה משפחה, אולם ניתנו בוועדה גם אישורים לבחור לידת בנות", אמר יו"ר הוועדה, הפרופ' וצלב אינסלר. לדבריו, "הוועדה מאשרת רק את המקרים החריגים והקשים ביותר והיוצאים מן הכלל מסיבות נפשיות ומשפחתיות-סוציאליות מיוחדות". אינסלר הוסיף כי "באופן כללי, הוועדה לא חושבת שבחירת מין היילוד צריכה להיעשות על ידי אמצעים רפואיים, אלא על ידי הטבע, שהוא האחראי לאיזון בין המינים זה שנים".

האישור הראשון שנתנה הוועדה לבחירת מין היילוד בפברואר 2006 היה שנוי במחלוקת, וניתן לזוג הורים יהודים-דתיים ללא ילדים. לזוג אושר ללדת בת מתרומת זרע, מאחר שאבי המשפחה, הסובל מבעיות עקרות, הוא כהן, וביקש להימנע ממעמד העלייה למצוות של בנו העתידי, מעמד שיחייב את ההורים לספר למכריהם כי בנם אינו כהן. כיום מדגיש אינסלר כי "המקרה לא משקף את רוב האישורים שנותנת הוועדה".

סוגיית בחירת מין התינוק עלתה בעבר בעקבות אישור ראשון שנתן משרד הבריאות ב-2002 לזוג חרדי לבחור את מין התינוק בבית החולים הדסה עין כרם בירושלים מסיבה דומה של עקרות אב כהן. בהמשך פרסם משרד הבריאות הנחיה האוסרת על בחירת מין התינוק מטעמים שאינם רפואיים, ועל הקמת שתי ועדות אתיות שהמליצו על הקמת הוועדה הארצית לבחירת מין היילוד. הוועדה תאפשר במקרים חריגים אישור לבחירת המין גם במקרה של סיכונים נפשיים להורים או לילד העתיד להיוולד.

בסקר שבוצע בעבר במרכז לבקרת מחלות לקראת הקמת הוועדה, העדיפו 56% מההורים הישראלים שנשאלו להביא לעולם בן זכר. בשנים האחרונות שיעור הזכרים הנולדים הוא 48.5% לעומת 51.5% נקבות.

בעולם קיימות התייחסויות שונות לאפשרות לבחירת מין היילוד. כמה מדינות אוסרות על כך לחלוטין, כמו אוסטריה, שווייץ וסין, או מתירות את הבחירה רק מסיבות רפואיות, כמו בריטניה, צרפת וגרמניה.

בישראל מונה הוועדה לבחירת מין היילוד בראשות אינסלר שבעה נציגים, בהם גינקולוג, פסיכולוג, אחראי על ההיבט האתי ואיש דת בהתאם לדתם של הפונים. בעבר נידונה בכנסת יוזמה להסדרת התחום בחקיקה ואף להרחבת הקריטריונים לבחירת מין התינוק בישראל. בין היתר נטען בדיון שנערך בנושא בוועדת הבריאות של הכנסת כי קיימת תופעה של ישראליות המבצעות הפלות לא-חוקיות לאחר שנודע להם מין היילוד, זאת כדי לבחור תינוק ממין מסוים, לרוב ממין זכר. ממשרד הבריאות נמסר כי "הוועדה ממשיכה בפעילותה ובמתכונתה לפי כתב מינוי עד יולי 2011".