סגן שר הבריאות יעקב ליצמן מינה את הפרופ' יואל אליצור לתפקיד יו"ר מועצת הפסיכולוגים - הגוף האחראי במשרד הבריאות על יישום חוק הפסיכולוגים וקביעת מדיניות בתחום הפסיכולוגיה. ליצמן עשה זאת למרות עצומה הכוללת 646 פסיכולוגים שהוגשה לו בקריאה למנוע את המינוי. במקביל, נמסרה לליצמן עצומה של עשרות פסיכולוגים התומכים באליצור. המינוי יאפשר לחדש את פעילות המועצה שאיננה מכונסת זה למעלה משנה ולחדש את רישום הפסיכולוגים, שהופסק לפני יותר משלושה חודשים.

שנוי במחלוקת

אליצור, המשמש מרצה בכיר בבית הספר לחינוך באוניברסיטה העברית, אמר לרגל מינויו ל"הארץ" כי הוא מבקש "להעמיד במרכז את הנושאים ההכרחיים לקידום לכלל הפסיכולוגים ולשים בצד את המחלוקות שליוו את בחירתי". בין היתר תידרש המועצה בראשותו לפעול להגדרת סוג הפסיכולוגים שיוכלו להעניק טיפולים במרפאות הציבוריות לאחר יישום הרפורמה להעברת תחום בריאות הנפש לאחריות קופות החולים, ולהבטחת רצף טיפולי לעשרות אלפי המטופלים במרפאות והבטחת האפשרות שגם לאחר הרפורמה המרפאות ימשיכו לקלוט מתמחים בפסיכולוגיה. כמו כן תנסה המועצה בראשותו לפעול להסדרת מקצוע הפסיכותרפיסטים בישראל, הנחשב כיום מקצוע פרוץ שיכולים לעסוק בו גם מי שלא עברו הכשרה בטיפול נפשי, וזאת במהלך מתואם עם ארגונים המייצגים מקצועות טיפוליים נוספים, לרבות פסיכיאטרים ועובדים סוציאליים.

ההתנגדות למינויו של אליצור לתפקיד החריפה בשבועות האחרונים, לאחר שנודע כי ליצמן הסיר את שמו של המועמד המוביל לתפקיד - ד"ר גבי וייל, הפסיכולוג הראשי של המרכז לבריאות הנפש בבאר שבע ובעבר מנהל השירות הפסיכולוגי בנתיבות, כפי שנחשף ב"הארץ". הרקע המרכזי למחלוקת על מינוי אליצור, הוא ביוזמה שהחלה בתקופת ממשלת אולמרט לשינוי סעיף 9ב' בחוק הפסיכולוגים, המתיר כיום רק לפסיכולוגים קליניים להציע טיפולים בפסיכותרפיה. אליצור הצהיר בקיץ האחרון על תמיכתו בשינוי הסעיף, כך שגם פסיכולוגים שאינם קליניים יוכלו לטפל בפסיכותרפיה. אם תיושם עמדתו, ייהנו מכך 2,413 פסיכולוגים מומחים שאינם קליניים, אלא חינוכיים, חברתיים-תעסוקתיים, התפתחותיים, שיקומיים ורפואיים. אליצור גם מוכר כחבר באגודת "אופקים" המקבצת פסיכולוגים הקוראים בשנים האחרונות לאמץ גישה התנהגותית-קוגניטיבית בטיפולים הפסיכולוגיים, קבוצה שעמדותיה נתקלות בהתנגדות באיגוד הפסיכולוגים הקליניים.

בעצומה הקוראת להימנע ממינויו נכתב כי "בימים אלו בהם מקצוע הפסיכולוגיה בארץ סוער בשל מחלוקות מקצועיות המפצלות אותו, חיוני למנות לתפקיד יו"ר המועצה מועמד היכול לגשר בין מחלוקות. אין לנו מאומה כנגד פרופ' אליצור באופן אישי, אולם עמדותיו המוצהרות בנושאים המפלגים בחריפות כיום את עולם הפסיכולוגיה חד צדדיות באופן מובהק ומוצהר". על העצומה חתומים פסיכולוגים בכירים באקדמיה ובמערכת הבריאות, מרביתם קליניים, לרבות הפסיכולוגים הראשיים של בתי החולים הדסה, סורוקה, אסף-הרופא, נהריה, רבקה זיו וברזילי, ופסיכולוגים בכירים בבתי החולים שיבא, איכילוב ורמב"ם, וכן פסיכולוגים בכירים העוסקים בפסיכואנליזה.

במקביל הוגשה עצומה התומכת במועמדותו של אליצור, עליה חתומים 81 פסיכולוגים מתחומים שונים. בעצומה זו נטען כי מאחר שאליצור נבחר לפני מעל לשנה על ידי מועצת הפסיכולוגים לעמוד בראשה, מן ההגינות שלא תשונה בחירת המועצה. "תחום השירותים הפסיכולוגיים בארץ כיום סובל ממצב בלתי נסבל של העדר רציפות והמשכיות בין מדע ליישום, בין האקדמיה לשדה, ובין תחומי מומחיות שונים בתוך המקצוע. אליצור הוא המועמד המתאים ביותר לבנות גשרים מעל לכל הפיצולים והניתוקים המיותרים הללו", נטען בעצומה. אחד מתומכיה מבהיר כי "לא מן הנמנע שהתנגדות הפסיכולוגים הקליניים להרחבת הטיפול בפסיכותרפיה נעשתה ממניעים כלכליים כדי לשמור על גילדה מקצועית". הפסיכולוגים הקליניים, מנגד, דוחים טענה זו.

אליצור עצמו מצהיר כי "אינני מייצג גישה סקטוריאלית, אלא גישה פלורליסטית, בהיותי פסיכולוג קליני, חינוכי ורפואי. חשוב להתייחס לגישות שונות בפסיכולוגיה", אומר אליצור. באשר לשינוי סעיף 9ב', לדבריו מועצת הפסיכולוגים בראשות היו"ר הקודם הד"ר שלמה לקס כבר אישרה את שינוי הסעיף המאפשר גם לפסיכולוגים שאינם קליניים לטפל בפסיכותרפיה, ואליצור מבהיר כי בקרוב ידון עם ליצמן בסוגיה.

היבט כלכלי

בשונה מהפסיכולוגים הקליניים המסורתיים, המאמצים במוסדות הטיפול הציבוריים לבריאות הנפש בעיקר טיפולים בגישה פסיכו דינמית, קבוצת "אופקים" מבקשת לקדם טיפולים בגישה התנהגותית-קוגניטיבית. למחלוקת בין הגישות גם היבט כלכלי. לדברי ד"ר יופ מאיירס, ראש המגמה לפסיכולוגיה קלינית של הילד ופסיכולוגיה חינוכית באוניברסיטה העברית וממייסדי "אופקים", "בארץ טיפולים התנהגותיים-קוגניטיביים נתקלים בהתנגדות מהממסד. בארץ המודעות הצרכנית נמוכה, ורוב המטופלים בשירותים הציבוריים לא מודעים לסוגי הטיפולים השונים, ולא ניתנת להם בחירה. טיפול התנהגותי-קוגניטיבי הוכח כיעיל לטיפול בהפרעות חרדה, דיכאון, הפרעות אכילה, הפרעות אישיות, הפרעות קשב וריכוז בילדים, ולעומתו הטיפול הפסיכו דינאמי ארוך יותר ויקר יותר, ורשימות ההמתנה למרפאות הציבוריות ארוכות". מאיירס מוסיף כי "ברוב הבעיות המטופלות במרפאות הציבוריות אין צורך ב-2-3 שנות טיפול, אלא ניתן לטפל ב-20 או 30 פגישות".

בהתייחסות למינויו של אליצור מסרו יו"ר איגוד הפסיכולוגים הקליניים, אבי אפרתי, ד"ר רבקה דוידויביץ-אפשטיין, יו"ר פורום אסטרטגיה של הפסיכולוגים הקלינים, ועמוס ספיבק, יו"ר החטיבה הקלינית בהסתדרות הפסיכולוגית כי "מינויו של אליצור לאחר שמשרד הבריאות כבר העדיף מועמד אחר מעורר סימני שאלה. על יו"ר מועצה להיות מי שעמדותיו בסוגיות המרכזיות בתחום מאוזנות במידת האפשר. משנבחר, אנו מצפים שמתוקף תפקידו ישכיל להפריד בין עמדותיו האישיות לחובתו הציבורית".

מלשכתו של ליצמן נמסר בתגובה כי "נתקבלו חוות דעת לכאן ולכאן. המועמדים נבדקו ונבחר מי שההתרשמות ממנו הייתה הגבוהה יותר".

המתנגדים

חיוני למנות לתפקיד יו"ר המועצה מועמד היכול לגשר בין מחלוקות

עמדותיו של אליצור בנושאים המפלגים כיום את עולם הפסיכולוגיה חד צדדיות במובהק

התומכים

אליצור הוא המועמד המתאים ביותר לבנות גשרים מעל לכל הפיצולים והניתוקים

יכול להיות שההתנגדות להרחבת הטיפול בפסיכותרפיה היא ממניעים כלכליים

סגן שר הבריאות יעקב ליצמן. נבחר מי שההתרשמות ממנו הייתה הטובה ביותר


פרופ' יואל אליצור. ''מייצג גישה פלורליסטית''