הבשורה שהוא חולה בסרטן הערמונית נפלה על ע', בן 65 מרעננה, כרעם ביום בהיר. "חשבתי שיש טעות באבחנה מפני שהרגשתי לגמרי בריא, לא סבלתי מחולשה או מכאבים. זה התגלה בבדיקת דם שגרתית", סיפר. יומיים לאחר מכן, כששוחח עם אורולוג, הרגיש כמי שעלה על רכבת הרים. "בבת אחת נחתו עלי יותר מדי אפשרויות: ניתוח, הקרנות, אידוי, חימום, מה אני מבין בדברים כאלה?"

במלתחות בחדר הכושר פגש ידיד, המבוגר ממנו בשנתיים, ושפך לפניו את לבו. הוא התפלא לשמוע שגם ידידו חלה בסרטן הערמונית - והחלים. הוא גם היה הראשון שסיפר לו על האופציה הטיפולית שבה בחר לבסוף. "אני לא מזלזל במידע שקיבלתי מהרופא", מסביר ע', "אבל אחרי סקר שווקים יסודי, הבנתי שכל רופא ממליץ על הטיפול שמבחינתו הכי קל לביצוע או הכי רווחי. הידיד שלי, בניגוד לרופאים, דיבר אתי כגבר אל גבר. הוא ידע שלא מזמן התגרשתי, הוא ידע שעוד לא פרשתי מענייני נשים והוא שאל אותי דוגרי איזו חשיבות אני מייחס לסקס, מאחת עד עשר. כשאמרתי 'תשע', הוא יעץ לי לעבור טיפול בטכניקת HIFU, שיטה חדשה יחסית, שבה יש למטופל סיכוי רב לשמור על הזקפה".

סרטן הערמונית הוא הסרטן השכיח ביותר בקרב גברים - אחד מעשרה גברים עלול ללקות בו. קיימת נטייה משפחתית לחלות בסרטן זה (אם קרוב משפחה מדרגה ראשונה לקה בסרטן הערמונית, מומלץ להיבדק החל מגיל 40). שכיחות המחלה עולה בגיל מבוגר, והיא נפוצה יותר בקרב גברים שחורים ובמדינות שבהן מקובל אורח חיים מערבי. לגבי יעילות הגילוי המוקדם של המחלה, הדעות חלוקות. לא תמיד גילוי מוקדם של סרטן הערמונית מוביל להארכת חיים. מצד אחר, יש ציבור לא מבוטל של גברים, שרק בשנות ה-90 לחייהם מתברר שהסרטן קינן בגופם בשקט במשך שנים.

הצד השני של המטבע מעורר תקווה: בכ-70% מהמקרים המאובחנים, המחלה מוגבלת לערמונית וניתנת לריפוי, השאלה היא באיזה אופן הוא יושג. עד לאחרונה, שתי הגישות הטיפוליות העיקריות היו ניתוח לכריתה מלאה של בלוטת הערמונית או טיפול בקרינה (הקרנה ממקור חיצוני - רדיותרפיה - או השתלת גרגירים רדיואקטיביים בתוך הערמונית - ברכיתרפיה). שתי הגישות יעילות ואחוזי ההצלחה שלהן טובים, אבל הן כרוכות בתופעות לוואי שעלולה להיות להן השפעה משמעותית על איכות החיים: פגיעה בשליטה במתן שתן, דחיפות ותכיפות במתן שתן, דלקת כרונית של שלפוחית השתן או של החלחולת, ופגיעה בזקפה.

סוגיה נוספת היא אופן הטיפול במחלה שחוזרת לאחר הטיפול הראשוני. גברים שעברו ניתוח לכריתה של הערמונית ושסובלים מהישנות המחלה יכולים, לפעמים, לעבור טיפול קרינתי משלים. אפשרויות הטיפול באלה שטופלו בהקרנה, בשתי השיטות, ושסובלים מהישנות המחלה, מוגבלות. מטופלים אלה אינם מתאימים לניתוח ולרוב הם מקבלים טיפול הורמונלי משלים בלבד, כלומר, טיפול שלא מרפא את הסרטן אלא ממתן את התפשטותו.

לגברים שחלו בסרטן המוגבל לערמונית בלבד, שאינם מתאימים לניתוח בשל מגבלות גיל, מחלות נלוות, ניתוחים קודמים או מבנה גוף בעייתי, או שאינם רוצים ניתוח, לאלה שאינם מועמדים לטיפול קרינתי מסיבות שונות ולחולים שסובלים מחזרה של המחלה לאחר טיפול קרינתי, מוצע כיום טיפול חדש - כרגע בבית החולים אסותא בתל אביב בלבד.

טיפול זה מתבסס על טכנולוגיה חדשה, המכונה בראשי תיבות HIFU (High Intensity Focused Ultrasound). בטכנולוגיה זו מופקים גלי אולטרסאונד (גלי קול) בתדירות גבוהה. גלי האולטרסאונד ממוקדים באזור הגידול, באופן שמרכז בנקודה מסוימת אנרגיה גבוהה מאוד. באותה נקודה נוצרת טמפרטורה של 100 מעלות צלסיוס, וכך האנרגיה הממוקדת משמידה את רקמת הערמונית ללא שימוש בקרינה מייננת כמו זו שפולטים מכשירי CT או רנטגן.

לצורך הטיפול בערמונית מוחדר מכשיר האולטרסאונד דרך פי הטבעת. המכשיר מספק תמונה תלת ממדית מדויקת של הערמונית, שלפוחיות הזרע ובסיס שלפוחית השתן, המוצגת על צג המחשב. הערמונית מחולקת לשלושה רבדים והטיפול מתחיל ברובד העמוק ביותר ומתקדם אל השטחי ביותר. בכל רובד, סורק מכשיר האולטרסאונד את הבלוטה לרוחב ומתקדם מימין לשמאל, עד שמכוסה כל שטח רקמת הערמונית. כיום הטיפול בשיטה זאת משמיד את כל בלוטת הערמונית, אולם בעתיד הקרוב, עם פיתוחם של אמצעים לזיהוי מדויק של מיקום הגידול, שימוש בטכנולוגיית HIFU יאפשר למקד את הטיפול רק באזורים הנגועים.

הפעולה מתבצעת בחדר ניתוח, בהרדמה כללית. באמצעות מכשיר האולטרסאונד מבוצעת סריקה של הערמונית ומתוכנן הטיפול. אחר כך מעלים את עוצמת גלי הקול ומבצעים את הטיפול עצמו, שנמשך בין שעתיים לארבע שעות, בהתאם לגודל הערמונית. רוב החולים מדווחים על מעט מאוד כאב לאחר הפעולה, אם בכלל, ומשוחררים לביתם לאחר לילה בבית החולים.

המעקב לאחר טיפול HIFU זהה למעקב שגרתי אחרי טיפולים אחרים בסרטן הערמונית: אחת לשלושה חודשים עובר הגבר בדיקת דם לאיתור שאריות גידול או גידולים חדשים שהופיעו בערמונית (PSA), וכן נמדדים זרם השתן ושארית שתן בסיום ההשתנה.

הטיפול ב-HIFU, כמו כל התערבות כירורגית, אינו נטול תופעות לוואי. בעקבותיו עלולות להופיע בעיות במתן שתן, היצרות בשופכה או בצוואר שלפוחית השתן (בעקבותיה יש צורך להרחיב את השופכה במרפאה) וזיהום בדרכי השתן. היתרון המשמעותי של שיטה זאת הוא שימור עצבי הזקפה. השימוש באולטרסאונד מאפשר למנתח להתרחק מאזור עצבי הזקפה ולמזער את הפגיעה בהם.

בשנים האחרונות ירד שיעור הסיבוכים הנלווים לטיפול, בעיקר בכל הנוגע לאין אונות. התוצאות לטווח בינוני, מבחינת השליטה במחלה, טובות. הן משתוות לטיפולים האחרים ושיעור הסיבוכים נמוך ויורד בהתמדה.

הכותב הוא מנתח בבית חולים אסותא ומנהל המחלקה האורולוגית בבית החולים וולפסון