מחקר ישראלי מגלה כי ילדים בישראל מקבלים מרשמים לריטלין לטיפול בהפרעות קשב וריכוז - מבלי שנעשה להם אבחון לגילוי הפרעות נוספות. במחקר התברר ש-70% מהנבדקים סבלו מהפרעות נפשיות לצד הפרעות קשב וריכוז - אך הרופאים שסיפקו להם את המרשמים לא התייחסו לכך. מהמחקר עולה שיותר מחמישית מהילדים טופלו בתרופה שלא לצורך.

לאחר בדיקה מקיפה של ההפרעות הנלוות, נמצא כי 13.5% מהילדים אינם מתאימים לטיפול תרופתי בריטלין ובתרופה המקבילה קונצרטה. אצל 8% מהילדים שנמצאים מתאימים לקבל את התרופות, התברר כי הטיפול נכשל. מתן ריטלין וקונצרטה לילדים שהטיפול אינו יעיל בעבורם, עלול להגביר את תופעות הלוואי ולגרום נזק. יש לציין שבעשור האחרון הוכפל שיעור הילדים בישראל שנוטלים ריטלין או קונצרטה, מאחוז אחד ב-1999 לשני אחוזים (51 אלף) היום.

במחקר שערך ד"ר שלומי ענתבי, כיום רופא ילדים בקופת חולים מכבי ובעבר מנהל בתי החולים קפלן, מאיר והעמק, נבדקו 520 ילדים הסובלים מהפרעות קשב וריכוז, שטופלו תרופתית בין מאי 2006 למאי 2009. מדובר בילדים בני 6-18 מרחובות, רמלה, ראשון לציון ויישובי השפלה.

במחקר נמצא כי 40% מהנבדקים סובלים מהפרעה מרדנית מתנגדת, 28% סובלים מחרדה, שיעור דומה של נבדקים סובלים מלקויות למידה, 18% סובלים מהפרעות במצב הרוח לרבות נטייה לדיכאון, ו-17% סובלים מהפרעת התנהגות. לדברי ענתבי, "ילדים רבים המטופלים בהפרעות קשב וריכוז זקוקים לטיפול אחר, להפרעה נלווית שלא אובחנה. כשרופא עוסק ברישום ריטלין לילדים, זו צריכה להיות עבודתו העיקרית. רישום ריטלין אינו חלטורה, ויש לבצע אבחון מקיף לפני ההחלטה על הטיפול. כשלא מאבחנים את ההפרעה הנלווית, שלעתים היא ההפרעה העיקרית, הילד ומשפחתו הולכים לאיבוד".

ענתבי מוסיף כי "רק רופא שמתמסר לטיפול בתרופות אלה במקצועיות ועובר השתלמויות יוכל להביא מזור לילדים הסובלים מהפרעות קשב וריכוז, שכיום רבים מהם נותרים ללא מענה הולם".

ממשרד הבריאות נמסר בתגובה כי "אבחון הפרעת קשב וריכוז הוא רפואי, והרופא המאבחן נדרש לשים לב לאפשרות של תחלואה נלווית, במיוחד של הפרעות פסיכיאטריות, ולהיעזר באנשי בריאות הנפש. ברור שכאשר יש תחלואה פסיכיאטרית נלווית, יש להתחשב בה".

משרד הבריאות שוקל להקל במתן מרשמים לריטלין