מספרם של הלוקים באלרגיית אביב עולה בהתמדה בעשורים האחרונים. כשליש מתושבי ישראל אינם נהנים מהפריחה העונתית, אלא סובלים משיעולים, נזלת, עיניים דומעות וצורבות והתעטשויות בלתי פוסקות. ד"ר קובי שדה, מומחה לאלרגיה ואימונולגיה מהמרכז הרפואי תל אביב, אומר שעל פי ההערכות, מדי עשור גדל מספר החולים ב-50%.

אלרגיית אביב היא תוצאה של תקלה, שגורמת למערכות החיסון לנהל מלחמה נגד אבקני הצמחים. כשהאבקנים, המורכבים מחלקיקים חלבוניים, חודרים לדרכי הנשימה ולעיניים, הם נתקלים בנוגדנים שמייצרת המערכת החיסונית. התגובה עשויה להיות קשה ולהגיע עד חסימה של דרכי הנשימה וקוצר נשימה.

בין הצמחים הנפוצים שפריחתם גורמת אלרגיה נמצאים פקאן, זית, ברוש, שקד, אלון, צאלה, שיטה ובמידה מסוימת גם תמר. גם עצים שיובאו לישראל ממרחקים, כמו אקליפטוס וקזוארינה, וכן מיני דשאים תרבותיים, עלולים לעורר תגובה אלרגית.

מחקר שנערך ביחידה לאלרגיה ולאימונולוגיה קלינית במרכז הרפואי תל אביב, כמו עבודות במדינות מערביות, שגם הן מראות על עלייה דרמטית במספר חולי האלרגיה, העלו כי התחלואה הגוברת קשורה לאופן שבו גדלים ילדים בעולם המתועש. "אנחנו שומרים על הילדים בסביבה היגיינית מדי", אומר שדה. "במקום שנאפשר למערכת החיסונית שלהם להיחשף לחומרים שונים, ללכלוך ולחיידקים טובים ורעים, אנחנו שומרים עליהם בצמר גפן. מהסיבה הזאת, המערכת החיסונית שלהם אינה בשלה מספיק. היא לא יודעת להפריד בין הרצוי למזיק, נעשית רגישה מדי ולכן קורה שהיא מכריזה מלחמה על גורמים שאינם מזיקים לגוף".

במחקר של המרכז הרפואי תל אביב הושוותה שכיחות האלרגיה בזכרון יעקב לשכיחותה ביישוב הערבי הסמוך פרדיס. התברר שבפרדיס ממדי התחלואה באלרגיה קטנים יותר באופן בולט. הסיבה לכך היא, שבניגוד לאוכלוסייה העשירה יחסית בזכרון יעקב, שמנהלת אורח חיים מערבי באופיו, באזורים כפריים כמו בפרדיס ההקפדה על ההיגיינה פחותה. מבחינה זאת, פרדיס דומה לאזורים כפריים באוסטריה ובשווייץ, לדוגמה.

ניקיון מוגזם

הוכחה נוספת לטענה שהקפדה יתרה על היגיינה מגבירה את הסיכון ללקות באלרגיה מביא שדה ממחקר שהשווה את הנטייה של ילדים שונים באותה משפחה לפתח אלרגיה. במחקר התברר, לדבריו, שבדרך כלל הילד השלישי במשפחה נוטה פחות לפתח אלרגיה מאחיו הבכור, מכיוון שההורים מנוסים יותר וכבר אינם מגיבים בהתרגשות יתר לכל התנהגות חריגה של הילד ולאירועים שקורים מדי יום. כשהמוצץ של הילד השלישי במשפחה נופל לרצפה, לדוגמה, ההורים כבר אינם מזרזים לחטא אותו במים רותחים. לכן הוא ממליץ לשחרר מעט את רסן הדאגה להיגיינה של הילדים. "צריך לתת להם להתלכלך, בדיוק כמו שצריך לספק למוח של הילד גירויים בלתי פוסקים ולאפשר לו להסתכן בגן המשחקים כדי לתרגל את הגוף".

הפחתת רמת ההיגיינה בסביבה הקרובה יכולה למנוע התפתחות של אלרגיה, אבל מכאן אין להסיק שחיים בקרבה לטבע מפחיתים את הסיכון לסבול מאלרגיות. להיפך, מדגיש שדה, חשיפת יתר לאבקנים מחוללי אלרגיה מגבירה את התגובה אצל אנשים המועדים לכך. "ילדים שנולדו בכפר, בסביבה של מטעי זיתים למשל, יכולים לפתח אלרגיה לזית כמו ילדים שגרים בעיר הגדולה", הוא מסביר. את ממדי ההתקף אפשר לצמצם, אם מרחיקים את גורם האלרגיה, עץ מסוים או דשא, מסביבת המגורים.

שדה מציין שהמודעות לתגובות אלרגיות עלתה בשנים האחרונות, ולמרות זאת, רבים אינם מבינים מדוע הם סובלים ממחלה לאורך חודשים. אם עולה החשד שהסיבה למחלה ממושכת היא אלרגיה, הדרך לאיתור הצמח הגורם למחלה אינה קשה: מחדירים לעור בעדינות טיפות של תרכיזים המופקים מאבקנים של צמחים שונים. כשהתרכיז המכיל את אבקני הצמח גורם האלרגיה חודר לגוף, נוצרת במקום תגובה הדומה לעקיצת יתוש.

הרגלים חדשים

הטיפול התרופתי בחולי האלרגיה יכול להתמקד בתגובה הדלקתית שמתפתחת כתוצאה מפעילות הנוגדנים, באמצעות תרופות מתאימות, או לחלופין, במאמץ להשפיע על מערכת החיסון. "אנחנו מנסים להרגיל מחדש את מערכת החיסון לא להגיב בצורה מופרזת", אומר שדה. "זה נעשה באמצעות דקירה עדינה, שבה מוחדרת לגופו של החולה כמות זעירה של החומר שאליו הוא רגיש. בתחילה ניתן החומר בצורה קבועה, אחת לשבוע, ובאופן הדרגתי עוברים לחשיפה לחומר אחת לחודש". חלק מהחולים נדרשים להתמיד בטיפול כזה שנים, עד שמערכת החיסון בגופם מפסיקה לתקוף את החומר מחולל האלרגיה. חלק מהחולים מתקשים להתמיד, אבל שדה מציין ש-70% מהטיפולים מסתיימים בהצלחה, שפירושה היעלמות האלרגיה.

שדה מציין, כי הוא ועמיתיו נעזרים גם בשיטות אלטרנטיביות לטיפול בסובלים מאלרגיה. "אם נמצא טיפול אלטרנטיבי שעובד, ואנחנו מאמצים אותו, הוא כבר לא אלטרנטיבי", הוא מסביר.

האם לטיפולים אלטרנטיביים, העושים שימוש באמצעים טבעיים לטיפול באלרגיית האביב, הנגרמת מתופעה טבעית, יש יתרון על טיפולים קונוונציונליים? מיכל לזרוביץ', דוקטור לנטורופתיה ואחות מוסמכת, מודה שיש בכך פרדוקס. עם זאת, לדבריה, העלייה במספר החולים באלרגיה לא נגרמה בגלל שינויים בטבע, אלא בגלל הסתמכות מוגזמת על מזון מעובד. "אנחנו אוכלים כיום יותר חומרים משמרים, יותר צבעי מאכל וכימיקלים", אומרת לזרוביץ'. "כל אלה יכולים לערער את המערכת החיסונית ולגרום לאלרגיה".

לדבריה, אצל הסובלים מאלרגיה התערער האיזון הגופני. "המערכת החיסונית שלהם לקויה. העולם החיצוני שלהם קצת הופך לאויב".

שדה אומר שתסמיני המחלה יכולים להחמיר, אם החולה מתוסכל ומצב רוחו ירוד. "המחלה משבשת את מהלך החיים", הוא מסביר. "החולה נעדר לעתים קרובות מהעבודה וחי בתחושת חולי מתמדת". לדבריו, במקרים שבהם יש בכך צורך, החולים יכולים להיעזר בפסיכולוגית העובדת ביחידה לאלרגיה ולאימונולוגיה קלינית, המתמחה בטיפול באנשים הסובלים מקשיים נפשיים שמתלווים לאלרגיה ממושכת.

כמו שדה, גם לזרוביץ' אינה רואה סתירה בשילוב בין טיפול קונוונציונלי לטיפול אלטרנטיבי. היא ממליצה למנוע התפתחות של אלרגיה או להפחית את חומרתה, על ידי הקפדה על אורח חיים בריא ונטילת צמחי מרפא המותאמים אישית לחולה, חודש לפני תחילת האביב.