הממסד הרפואי בישראל, התומך בעריכת ניסויים בבעלי חיים לצורכי מחקר, זכה בשבועות האחרונים בגיבוי מהכנסת ומהממשלה בכל הנוגע לפעילותו מול דרישותיהם של ארגונים למען בעלי חיים. הארגונים דורשים להגביר את הפיקוח על הניסויים ולצמצם את הסחר בבעלי חיים המיועדים לניסויים. לפני שבועיים דחתה ועדת השרים לענייני חקיקה הצעה לתיקון חוק צער בעלי חיים, שלפיה יוגבר הפיקוח על ביצוע ניסויים, ומעבדות יחויבו להעביר קופים לשיקום לאחר שבוצעו בהם ניסויים.

כמה ימים קודם לכן אישרה מליאת רשות הטבע והגנים את המלצת הוועדה המקצועית-המדעית הפועלת מטעמה, שלא לשנות את מעמדה של חווה לגידול קופים לניסויים במושב מזור שבשרון. החווה תוכל להמשיך בפעילותה ולייצא קופים. בממסד המדעי רואים בהחלטות אלו גיבוי להמשך המחקר המדעי והרפואי, שבו, לטענת החוקרים, שמור לקופים תפקיד חיוני.

בהצעה שנדחתה, שאותה קידם חבר הכנסת יואל חסון מקדימה, נקבע שתוקם ועדה מיוחדת לפיקוח על הניסויים בקופים. הרכבה של הוועדה נועד להיות מאוזן יותר מזה של המועצה לניסויים בבעלי חיים הפועלת במסגרת משרד הבריאות, שלטענת חסון נשלטת על ידי גופים התומכים בניסויים.

ועדת השרים קיבלה, למעשה, את עמדת הממסד המדעי. פורום מטעם המדענים, שהתנגד להצעת החוק, טען שלניסויים בקופים יש תפקיד מכריע בפיתוח תרופות וטיפולים למחלת פרקינסון, מפני שהקופים הולכים על שתיים (אחת הבעיות של חולי פרקינסון היא שמירה על שיווי משקל) ויש להם אנטומיה דומה לזו של בני אדם. הם טענו שבוועדה שחסון מציע להקים אין ייצוג נאות של מומחים בתחום זה, ולכן היא תתפקד כוועדה למניעת ניסויים בקופים.

אחד התומכים בהצעת התיקון היה השר להגנת הסביבה, גלעד ארדן, שבשבוע שעבר הגיש ערר על החלטתה של ועדת השרים. "אני לא מתנגד לניסויים שנועדו לפתח תרופות למחלות, אבל זה צריך להיעשות אחרי שהתברר שאין כל חלופה אחרת", הסביר. "אני בהחלט מסכים שהרכב המועצה לניסויים בבעלי חיים אינו מאוזן מספיק. אני גם חושב שקיים חשש לניגוד עניינים במצב שבו החלטות על שליחת קופים לשיקום מתקבלות במוסדות מחקר, אבל ברור שהחלטה על שיקום תעלה להם יותר כסף".

ענת רפואה, דוברת עמותת "מאחורי דלתות המעבדה", אומרת ששרי הממשלה נכנעו ללחץ של תומכי הניסויים, שמאחוריו מסתתר אינטרס המתעלם מסבלם של הקופים. "הצעת החוק לא תפגע במחקר, אלא תגביר את הפיקוח ותמנע מתן אישורים לניסויים ביד קלה", היא מציינת. "כיום לא נבדקות חלופות ראויות, היכולות לצמצם את סבלם של קופים רבים ואף לבטל אותו".

יחסי גומלין

חלק מהקופים שבהם מתבצעים ניסויים מגיעים מחוות מזור, שעוסקת גם ביצוא קופים למעבדות במדינות שונות. לאחר שארגונים למען בעלי חיים ביקשו ממנו לבדוק אם החווה עומדת בדרישות של אמנות בינלאומיות לגידול קופים ולסחר בהם, ביקש השר להגנת הסביבה חוות דעת בעניין מרשות הטבע והגנים. גוף זה הוא האחראי על מתן רישיונות ליצוא ויבוא בעלי חיים, במסגרת אמנה בינלאומית לסחר בחיות בר.

הוועדה המקצועית-המדעית הפועלת מטעם הרשות דנה בבקשת השר לפני כמה שבועות והכינה הצעת החלטה, שאושרה במליאת הרשות. הוועדה ציינה שהרשות מפקחת על החווה ושדיווחיה משבחים את תפקוד החווה. תנאי אחזקת הקופים ורווחתם נבחנו גם על ידי פרופ' יוסף טרקל מאוניברסיטת תל אביב.

חוות מזור משמשת לגידול ורבייה של קופים מהמין מקק ארוך זנב, המיובאים ממאוריציוס. רוב הקופים שמוחזקים בחווה מיוצאים לחו"ל. בשנים האחרונות יובאו מדי שנה 80-140 קופים, ולדברי אחד ממנהלי החווה, פרופ' משה בושמיץ, בשנה שעברה יוצאו כ-250 קופים.

"במסחר בחיות מעבדה יש חשיבות רבה להדדיות. החלטה לאסור על יצוא קופים לצורכי מחקר ביו-רפואי עלולה לסכן את יחסי הגומלין של חוקרי ישראל עם עמיתיהם ברחבי העולם", ציינה הוועדה המדעית מטעם רשות הטבע והגנים. "אין כיום מדינה בעולם המגבילה או אוסרת יבוא, יצוא או גידול ורבייה של קופים לצורכי מחקר ורפואה ובתנאי שהדבר עומד בהיתר על פי אמנה בינלאומית לסחר בחיות בר".

תחנת מעבר

על פי הוועדה, קופי מקק הוכרו כמין פולש שיובא למאוריציוס ושגורם שם נזקים אקולוגיים קשים, תוך שהוא דוחק מינים מקומיים. לכן פועלת מאוריציוס לדילול אוכלוסיית הקופים, על פי אמנה בינלאומית, ומאפשרת את לכידתם והעברתם למדינות אחרות. מחוות מזור מיוצאים רק צאצאי גרעין רבייה של קופי המקק שיובאו ממאוריציוס. אחת הטענות המרכזיות של הארגונים למען בעלי חיים היא, שהחווה אינה עומדת בהגדרות של חוות רבייה. הארגונים טוענים שהגדרות אלה מאפשרות יצוא רק של קופים שהם דור שני לרבייה במקום. לכן, לדבריהם, חוות מזור משמשת רק תחנת מעבר ליצוא קופים.

לדברי רפואה, חוות הדעת של רשות הטבע והגנים נותנת אישור להמשיך בגרימת סבל לקופים, המתחיל בחטיפתם מהטבע ונמשך בכליאתם בכלובים. "ישראל, שזה עתה התקבלה ל-OECD (ארגון המדינות המפותחות), פועלת בניגוד לסטנדרד האירופי ומאפשרת יצוא קופים מתוך שיקול כלכלי קר - וללא תרומה כלשהי לאנושות".

"החווה מייצאת ולדות ילידי החווה מדור ראשון, שני ושלישי. מעולם לא יצא ממנה קוף אחד שיובא לארץ", אומר פרופ' בושמיץ בתגובה. "לסיפור שמדובר בתחנת מעבר אין כל בסיס במציאות. בין השאר סיפקנו קופים לפרויקט בינלאומי לפיתוח מכשיר חדיש לסריקה רפואית ולשם בדיקת תרכיבי חיסון נגד שפעת חזירים בישראל. הכל נעשה בפיקוח של רשות הטבע והגנים ובהתאם לאמנות בינלאומיות.

"יש לציין שכל מדינות אירופה מגדלות קופים וגם מייבאות אותם. ספרד וארצות הברית, למשל, מייצאות קופים. למחקר איכותי ואמין יש צורך בבעלי חיים בריאים ונקיים מווירוסים, הגדלים בסביבה מבוקרת, שבה שמים דגש על רווחת בעלי החיים - כמו אצלנו".

השר ארדן אמר בשבוע שעבר, שיקבע את מדיניותו בנוגע לסחר בקופים לאחר שישמע את כל הצדדים ובכלל זה את הגורמים המנהלים את חוות מזור.