מחקר שנערך באירופה ב-2006 העלה כי אחד מכל חמישה אנשים סובל מכאב כרוני - כאב המופיע לאורך חודשים רבים ואף שנים, לעתים ללא סיבה ברורה. היום דווח בכתב העת Genome Research על התקדמות משמעותית לקראת הבנת הבסיס הביולוגי של התופעה: קבוצת חוקרים בינלאומית, בראשות פרופ' אריאל דרבסי ופרופ' מרשל דבור מהמכון למדעי החיים באוניברסיטה העברית, הצליחה לזהות לראשונה גן הקובע את נטייתם של אנשים לפתח כאב כרוני בעקבות פגיעה עצבית. התגלית עשויה לקדם את המחקר לקראת יצירת טיפולים יעילים נגד כאבים מסוג זה.

המחקר האחרון מצטרף למספר מחקרים מהעשור האחרון שכבר זיהו גנים הקשורים לכאבים כרוניים אחרים, שאינם נגרמים מפגיעות עצביות, והוא צפוי להרחיב את הבנת התשתית הגנטית והפיזיולוגית של התופעה. כאב כרוני מפגיעות עצביות מהווה כרבע ממקרי הכאב הכרוני.

פרופ' דרבסי אמר אמש בשיחה עם "הארץ" כי "מכיוון שזיהינו שרמת ביטוי גבוהה של הגן קשורה לכאב כרוני, באופן תיאורטי אפשר לחשוב על הורדת רמת הביטוי של הגן באמצעות תרופות. עם זאת, המעבר מהמדע הבסיסי שבו עסקנו למדע היישומי בקליניקה ולפיתוח תרופה הינו תהליך ארוך שדורש מחקרים רבים נוספים".

כאב כרוני הקשור לפגיעות עצביות מופיע לרוב באופן ספונטני, ולאו דווקא בעקבות לחץ חיצוני. הדוגמה הידועה והקיצונית ביותר לכך היא כאב "פנטום" (רפאים), תחושת כאב המיוחסת לגף קטוע. החוקרים מניחים שבעתיד יימצאו וריאנטים גנטיים נוספים הקשורים לכאב כרוני מפגיעות עצביות.

לטענת פרופ' דרבסי, ייתכן שבעתיד יוכלו חוקרים להשתמש בתגלית לשם זיהוי נטייתם של אנשים לפתח כאב כרוני מפגיעות עצביות. מידע כזה יוכל לעזור בתהליך קבלת החלטות רפואיות שונות כגון ביצוע ניתוחים על פי בחירה.

המחקר התבצע תחילה בעכברי מעבדה, תוך שימוש בשיטות מתקדמות למיפוי גנים. לאחר שהחוקרים הצליחו לזהות את הקשר בין הגן Cacgn2, הנמצא בכרומוזום מספר 15, לבין כאב כרוני שהופיע אצל העכברים, הם המשיכו את המחקר בקרב קבוצה של נשים חולות סרטן שעברו ניתוח לכריתת שד. המחקר מצא מתאם גבוה בין וריאנטים שונים של הגן Cacgn2 לבין הופעת כאב כרוני בקרב הנשים.

לדברי ד"ר אלכסנדר בינשטוק, חוקר כאב מבית הספר לרפואה באוניברסיטה העברית, שלא היה מעורב במחקר הנוכחי, "יש למחקר הזה חשיבות גדולה מאוד. מדובר בצעד חשוב נוסף לקראת הבנת תהליכים שעומדים בבסיס הגנטי והפיזיולוגי להתפתחות של כאב כרוני ומכאן לפיתוח טיפול יעיל לתופעה זו". ד"ר בינשטוק עצמו השתתף בעבר במחקר שזיהה וריאנטים גנטיים הקשורים לרגישות לכאב. לדבריו, "החוקרים מצאו עוד חתיכה בפאזל להבנת הכאב הכרוני מפגיעות עצביות, אבל העבודה עוד רבה".

פרופ' אריאל דברסי ופרופ' מרשל דבור