תל אביב
16°- 9°
- קצרין 10°- 5°
- צפת 9°- 4°
- טבריה 16°- 9°
- חיפה 14°- 9°
- אריאל 9°- 5°
- ירושלים 8°- 5°
- באר שבע °-°
- מצפה רמון 10°- 5°
- ים המלח 20°-11°
- אילת 20°- 9°
- לדף מזג אויר
04:19
לאחר שקראתי את המאמר של ד"ר בני מייליק ("רקמה אנושית אחרת", "הארץ", 9.8) על דרכים לתיקון בקע בדופן הבטן, ברצוני להעמיד דברים על דיוקם. ד"ר מייליק מצטט מספרים דמיוניים שלפיהם ב-40%-60% מהמקרים, הבקע חוזר ומופיע לאחר טיפול מסורתי בשיטה הפתוחה עם רשת סינתטית. אולם על פי הספרות הרפואית השיעור הוא כ-20%. בשיטת הניתוח הלפרוסקופי, הבקע חוזר ב-7% מהמקרים, ולא ב-25% כפי שצוין.
רוב המנתחים בעולם מתקנים בקעים בעזרת רשתות עשויות חומר סינתטי, בין שמדובר בניתוח בשיטה פתוחה או בשיטה לפרוסקופית. למשתלים הביולוגיים שעליהם דן המאמר יש יתרונות כגון כיסוי המעיים והפחתת הסיכוי לפגיעה בדופן המעי. הם גם עמידים יותר בפני זיהומים, ולכן מתאימים לכיסוי זמני של אזורים מזוהמים בדופן הבטן.
החשש העיקרי בשימוש במשתלים הביולוגיים הוא ביעילותם לטווח רחוק, ובעיקר הסיכוי לחזרת הבקע לאחר ספיגת המשתל. עד כה לא פורסמו בספרות המקצועית מחקרים הבוחנים במדויק את יעילות המשתלים לטווח ארוך לעומת הרשת הסינתטית. השימוש במשתל גם יקר משמעותית מהרשת הסינתטית. על כן, רוב הכירורגים המנתחים בקעים בדופן הבטן משתמשים עדיין ברשתות סינתטיות.
פרופ' מיכאל קראוס
מנהל מחלקה כירורגית במרכז הרפואי רמב"ם