נשים מזרחיות בסיכון מוגבר לחלות בסרטן צוואר הרחם

ממחקר ישראלי מגלה כי שכיחות סרטן צוואר הרחם אצל ילידות צפון אפריקה גבוה פי 2.2 מילידות אסיה ופי 1.7 מילידות אירופה ואמריקה

מחקר ישראלי חדש, של חוקרים ממשרד הבריאות והמכון הלאומי גרטנר למדיניות בריאות, בראשות הפרופ' יוסף מנצ'ר מהיחידה לגינקולוגיה אונקולוגית בבית החולים וולפסון, מצא שכיחות גבוהה של סרטן צוואר הרחם בקרב נשים ילידות צפון אפריקה, וכן בקרב נשים ממוצא מזרחי שנולדו בישראל.

המחקר בדק נתונים של 938 ישראליות, שפיתחו גידולים סרטניים בצוואר הרחם בין השנים 2000-2005, הרשומות במאגר הסרטן הלאומי של משרד הבריאות. ממצאי המחקר הראו כי שכיחות סרטן צוואר הרחם אצל ילידות צפון אפריקה היתה גבוהה ב-35% מהשכיחות הכוללת בישראל, גבוהה פי 2.2 משכיחות המחלה בילידות אסיה, וגבוהה פי 1.7 משכיחות המחלה בילידות אירופה ואמריקה.

מחקר קודם שנערך בישראל, כבר לפני עשרים שנה, מצא עלייה בשכיחות סרטן צוואר הרחם בישראליות שעלו ממרוקו, בהשוואה לילידות הארץ. אולם המחקר הנוכחי מצא כי גם בנשים שהן דור שני לעולות מצפון אפריקה, נשמר שיעור גבוה של סרטן צוואר הרחם בהשוואה לשאר המוצאים בישראל.

להערכת החוקרים, השכיחות הגבוהה מרמזת על השפעה גנטית בנשים מזרחיות בנטייה לפתח גידול סרטני בצוואר הרחם. זאת, בשונה מסרטן השד, שמקורותיו הגנטיים הופכים דווקא נשים אשכנזיות לקבוצה בסיכון מוגבר.

בעולם כבר נמצאו ראיות למוטציה גנטית של גן המכונה p53, הקשורה בסיכון מוגבר לסרטן צוואר הרחם. "בעוד שקיים הרושם ששכיחות הנגעים הטרום סרטניים בצוואר הרחם בישראליות דומה לשכיחות במדינות מערב אחרות, המעבר להתפתחות סרטן נדיר יותר בישראל, ומעלה השערה כי רוב הנשים בארץ מוגנות מפני התפתחות נגעים ממאירים. ייתכן כי ההגנה הזו חלשה יותר בנשים ממוצא צפון אפריקאי", אומרת מנהלת היחידה לאפידמיולוגיה של הסרטן במכון הלאומי גרטנר לחקר אפידמיולוגיה ומדיניות בריאות, ד"ר סיגל סדצקי, השותפה בצוות החוקרים.

לממצאים השלכות בהגנה מפני התפרצות סרטן צוואר הרחם - הן באמצעות חיסונים למניעת המחלה, והן בצורך להקפיד על בדיקות לאיתור מוקדם של המחלה. ועדה בראשות הגינקולוג ד"ר מנחם פישר משירותי בריאות כללית, המליצה למשרד הבריאות שלא להכניס את בדיקת משטח צוואר הרחם לתוכנית הסקירה הלאומית כבדיקת שגרה לכלל הנשים. ההחלטה התקבלה לאור השכיחות הנמוכה בארץ של סרטן צוואר הרחם, בו מאובחנות מדי שנה רק כ-160 חולות.

לדברי ד"ר סדצקי, "אוכלוסייה בסיכון צריכה לדאוג למניעה מוגברת. המחקר הנוכחי מצביע כי ייתכן ומוצא צפון אפריקאי מהווה סמן לאוכלוסייה הנמצאת בסיכון גבוה יותר לפיתוח סרטן צוואר הרחם, אולם יש לבצע מחקרים נוספים. בישראל קיים מידע מועט על סרטן צוואר הרחם, עובדה חמורה במיוחד עקב הצורך לדון בנושא כיום, כשיש חיסון למניעת המחלה".

משרד הבריאות קבע את שנת 2011 כתאריך יעד להכנסת החיסון נגד סרטן צוואר הרחם לתוכנית החיסונים הלאומית. אולם, במקביל מתקיים ויכוח במשרד בין הרופאים בדבר הצורך להשקיע כספים בהכנסת החיסון לסל, בעיקר לאור שיעור התחלואה הנמוך יחסית. החלטת הוועדה המקצועית בעניין בדיקות משטח צוואר הרחם היא מהלך נוסף של המתנגדים להכנסה גורפת של החיסון לסל הבריאות.

הוספת תגובה
תודה על פנייתך, היא תיבדק על ידי המערכת
להוספת תגובה בלתי מזוהה לחץ כאן להוספת תגובה מזוהה לחץ כאן

הקלד את הנושא

הקלד את התגובה

 
בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים עם תנאי השימוש של אתר הארץ
תודה על פנייתך, היא תיבדק על ידי המערכת
להוספת תגובה בלתי מזוהה לחץ כאן להוספת תגובה מזוהה לחץ כאן

הקלד את הנושא

הקלד את התגובה

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים עם תנאי השימוש של אתר הארץ
תודה על פנייתך, היא תיבדק על ידי המערכת
פעילות
המלצות
הפופולריות בבריאות
פרסומת