דו"ח חדש של משרד הבריאות מצביע על קשר בין חברות התרופות לאיגודים מקצועיים של רופאים, שהמליצו על הכנסת תרופות לסל הבריאות, ולארגוני חולים, שקראו להכנסת תרופות לסל, בין היתר באמצעות הפגנות מחוץ לישיבות ועדת הסל. הדו"ח מפרט את מספר התרומות שהעבירו חברות התרופות לגופים רפואיים בישראל במחצית הראשונה של 2009, מבלי לציין את סכום הכסף שהועבר בכל תרומה. זהו הדו"ח השני מסוג זה שמוציא משרד הבריאות. בראש רשימת החברות שתרמו למספר הגופים הגבוה ביותר: חברת התרופות יאנסן סילאג, שתרמה בחמשת החודשים האחרונים ל-46 גופים במערכת הבריאות; אסטרה זנקה, שתרמה ל-42 גופים; ניאופארם, שתרמה ל-40 גופים, וחברות רוש ומעבדות רפא שתרמו ל-38 גופים כל אחת.

כך למשל עולה מהדו"ח כי חברת אלי לילי, יצרנית התרופה "בייאטה", תרמה לאגודה הישראלית לסוכרת בשעה שהאגודה היתה בין הממליצות על הכנסת התרופה לוועדת סל התרופות. התרופה נכנסה לבסוף לסל; וכי איגוד רופאי הילדים, שיצא בחודשים האחרונים בהמלצות פומביות להורים לחסן את ילדיהם בחיסונים נגד שפעת עונתית ושפעת החזירים, קיבל תרומות משלוש חברות המשווקות חיסונים לשפעת: ניאופארם, מדי'צ'י מדיקל וחברת אסטרה זנקה. בנוסף, מצביע הדו"ח על תרומות לבתי חולים פרטיים שאינם מבצעים פעילות מחקרית. כך, למשל, חברת ג'ונסון אנד ג'ונסון תרמה לבית החולים הפרטי הרצליה מדיקל סנטר.

הדו"ח יצא במסגרת הוראת שעה של האגף לפיקוח על קופות החולים במשרד הבריאות, המבוססת על חובתן של חברות מסחריות לדווח למשרד הבריאות על תרומה לגופים העוסקים בבריאות, במסגרת סעיף 40 לחוק ביטוח בריאות ממלכתי. הצו יפוג בסוף 2009. בהשוואה לדו"ח הראשון שהתפרסם ביוני, הדו"ח הנוכחי מצביע על ירידה במספר התרומות המועברות לקופות החולים, וזאת לאחר שמשרד הבריאות ביצע בדיקה בנוגע לאופיין של תרומות אלה.

לדברי סמנכ"ל לפיקוח על קופות חולים ושירותים נוספים, עו"ד יואל ליפשיץ, "עם פקיעת הצו בכוונתנו לפעול בשיתוף האוצר לחייב את חברות התרופות לדווח גם על סכומי התרומות. כיום קשה להבחין במשמעותה של כל תרומה, ללא הסכום, אך מדינות רבות בארה"ב כבר מחייבות חברות לדווח על הסכומים. מטרתנו אינה למנוע תרומות, אלא שהמידע יהיה שקוף".

חוק אמריקאי שייכנס לתוקף במארס 2011 מחייב חברות תרופות לדווח על כל תגמול כספי המועבר לארגונים ולרופאים, לרבות אזכור סכום התגמול. בהסתדרות הרפואית וארגון פארמה ישראל, המייצג את חברות התרופות הזרות בישראל, מתגבש בימים אלה מהלך דומה, הן במטרה ליישר קו עם המהלכים בארה"ב והן כדי להימנע מחקיקה מחייבת בארץ.