בשיאה של המחאה החברתית, הציע היום (ראשון) סגן שר הבריאות יעקב ליצמן רפורמה מקיפה בביטוח הבריאות הסיעודי. התוכנית כוללת העלאה מתונה של חצי אחוז במס הבריאות המשולם כיום דרך המשכורת החודשית, בתמורה להעלאת שעות הזכאות לטיפול סיעודי בבית ולהרחבת הזכאות לקודים לאשפוז סיעודי ציבורי. בהתאם למודל המוצע, תוגדל הזכאות לטיפולים סיעודיים בקהילה ובאשפוז בתוספת של עד 50% לשעות הטיפול השבועיות בקהילה ויבוצעו הקלות במבחני הכנסה לקבלת קודים סיעודיים.

בהתאם לתוכנית, באשר לזכאות לטיפול סיעודי בקהילה, אנשים במצב סיעודי עם רמת מוגבלות גבוהה המקבלים הבטחת הכנסה, הזכאים כיום ל-22 שעות עזרה סיעודית בשבוע יזכו בתוספת של 50% ל-33 שעות שבועיות. אנשים עם הכנסה מעל הממוצע הזכאים כיום ל-0-11 שעת סיעודיות בשבוע יהיו זכאים במסגרת התוכנית ל-15.5 שעות סיעודיות שבועיות.

סגן השר ליצמן ומנכ"ל משרד הבריאות במסיבת העיתונאים היום. תצלום: אוליבייה פיטוסי

באשר לאשפוז סיעודי, תקרת ההשתתפות העצמית באשפוז סיעודי ציבורי במסגרת הקודים תרד מ-9,300 שקל ל-7,000 שקל לחודש. מבחני ההכנסה לקבלת אשפוז סיעודי ציבורי לא יכללו את הכנסות המשפחה כולה כולל הילדים, כמקובל כיום, אלא רק את מצב ההשתכרות של הקשישים בלבד, לא כולל נכסים.

העלאת מס הבריאות המתוכננת היא בהיקף של חצי אחוז, אולם במשרד האוצר מתנגדים במצב הנוכחי להעלאה, ולדברי ליצמן, ייתכן כי יימצאו לתוכנית מקורות תקציביים חלופיים. התוכנית דורשת חקיקה ייעודית בכנסת. הצעת החוק כבר אושרה בוועדת השרים לענייני חקיקה ובקריאה ראשונה כחקיקה פרטית של ח"כ חיים אורון, באישור הקואליציה, ותובא עתה לאישורים בממשלה ובכנסת.

לדברי מנכ"ל משרד הבריאות, פרופ' רוני גמזו, "הרפורמה קשורה בכסף רב וגורמים רבים, ויש להתחילה בחיזוק שעות הקהילה והגדלת התיאום בין הביטוח הלאומי לבין קופות החולים שמכירות את המבוטח מצידו הרפואי. בשלב השני, כעבור שנה, האשפוז הסיעודי יועבר ממשרד הבריאות לאחריות קופות החולים, כדי שייווצר רצף טיפולי בין הקשיש החולה לקשיש בקהילה. ובשלב השלישי יועבר אשפוז הקשישים ממשרד הרווחה לקופות החולים". להערכת משרד הבריאות, מדובר בתהליך מדורג שיארך כשלוש שנים.

לדברי ליצמן: "מטרת הרפורמה לעשות סדר, לאגד את כל משרדי הממשלה ולהוזיל את הביטוח הסיעודי. כיום 70% מהאנשים מחזיקים בביטוח סיעודי, חלקם דרך הביטוח המשלים של קופות החולים או דרך חברות ביטוח, והתשלום עולה מאות שקלים בחודש. בנוסף, אנשים משלמים כיום 11 אלף שקל לחודש למיטה סיעודית. אנו מציעים חצי אחוז תוספת למס בריאות, וייתכן כי בהמשך הדרך נגיע למקורות תקציביים אחרים עם משרד האוצר. חצי האחוז הזה יביא לנו 1.2 מיליארד שקל להפעלת הרפורמה". ליצמן הודף ביקורת אפשרית על התוכנית הכוללת העלאת מס בשעה זו. "איננו מנותקים מהמצב החברתי הנוכחי. הכרזתי על התוכנית לראשונה כבר לפני שנה, ועבדנו במשך שנה על התוכנית עד שהגשנו אותה בשעה זו. יש לתוכנית הסתייגויות גם בביטוח לאומי וגם במשרד האוצר, אך להערכתנו היא מצילה את האנשים בגיל המבוגר".

לדברי ליצמן, "מדובר ברפורמה חברתית מובהקת שמסייעת למבוגרים. המשרד דואג להם, וזו בשרה חשובה. אם עד כה היו לוקחים מהילדים את הכסף, זה לא היה נכון. מי שמרוויח 9,000 שקל לחודש, התוספת שלו למס הבריאות היא 30 שקל לחודש". גמזו מוסיף כי "על רקע הזדקנות האוכלוסייה, טוב לעשות צעד, ועדיף לעשותו מוקדם, בטרם פרצה בעיה. האזרח לא טיפש ומזהה כשל, ורבים באוכלוסייה הולכים לביטוחים מסחריים שנותנים כיום פיתרון, אך נוצר אי שוויון ויש חשש להרחבת אי השוויון בעתיד".

קצב גידול אוכלוסיית הקשישים בישראל: השלישי בגודלו ב-OECD

במשרד הבריאות הציגו נתונים על העלייה באוכלוסייה הקשישה בישראל. כיום 10% מהאוכלוסייה בארץ היא מעל גיל 65, ובשנת 2030 יגיע השיעור ל-14% מהאוכלוסייה. קצב הגידול באוכלוסיית הקשישים בארץ הוא השלישי בגודלו במדינות ה-OECD, לאחר דרום קוריאה ויפן. בשנות התשעים, תוחלת חייהם של חולים סיעודיים עמדה על שנה וחצי בממוצע, וכיום פרק הזמן עלה לשלוש שנים בממוצע. לפי הנתונים, בקרב משפחות המעסיקות עובד ישראלי לטיפול בקשיש סיעודי, כהשלמה לשעת הסיעודיות הניתנות כיום בחוק, מוציאה משפחה 1,800 שקל בחודש, וכדי לממן העסקת עובד זר לטיפול בקשיש הסיעודי משלמת משפחה 4,000 שקל בחודש. ההוצאה הלאומית על סיעוד מסתכמת כיום ב-9.7 מיליארד שקל, 1.3% מהתמ"ג.

כיום שליש מהציבור לא מקבל כל מימון ציבורי לביטוח סיעודי, למרות שהוא משלם שנים ביטוח בריאות וביטוח לאומי, ומדובר במיוחד במעמד הביניים. 30% אלו משלמים באופן פרטי 12,000 עד 15,000 שקל לחודש. במסגרת השירותים הציבוריים, אנשים תלויים לחלוטין מקבלים 18 שעות סיעוד שבועיות (20% מהנזקקים), אנשים התלויים במידה רבה מאוד מקבלים 16 שעת סיעוד (25% מהנזקקים) ואנשים התלויים במידה רבה מקבלים 9.75 שעות סיעוד, שעה וחצי ליום בלבד (55% מהנזקקים).

"אנחנו בצונאמי של גידול במספר הקשישים בישראל, ועלינו להתאים את המשאבים הציבוריים לאותה האוכלוסייה", אומר גמזו. לדבריו, "הפרמיות לביטוחים הסיעודיים גבוהים, לרבות הביטוחים הסיעודיים הקולקטיביים של קופות החולים. המחירים עולים דווקא בגיל הקשיש, ועלינו לתת פתרון למצב".

ליצמן נמנע מלהשיב האם מומלץ כבר עתה למשפחות בישראל להפסיק את תוכניות הביטוח הסיעודי, בעקבות התוכנית המתוכננת. "התוכנית הזו מוגשת בשלבים לחקיקה, אנו מגישים אותה לחקיקה, וייתכנו בה שינויים בהמשך. כדאי שאנשים ידעו על כוונות המשרד לקראת בשורות בעתיד".

התוכנית הוצגה בשבועות האחרונים לשר הרווחה, מנכ"ל הביטוח הלאומי ושר האוצר, ולפני שבוע ימים הוצגה התוכנית לראש הממשלה. מדובר ברפורמה נוספת שמקדם ליצמן, לצד הרפורמה ברפואת השן ובבריאות הנפש.

בקואליציית הארגונים החברתיים להכנסת האשפוז והטיפול הסיעודי לסל הבריאות, הכוללת את ארגוני "כן לזקן" ו"האגודה לזכויות האזרח", הביעו תמיכה בתוכניתו של ליצמן, וקראו לקידומה המהיר. לדברי עו"ד יפעת סולל, היועצת המשפטית של "כן לזקן", "בגדול, מדובר ברפורמה שמשמעותה הבסיסית להחזיר אחריות לידי המדינה בתחום שהופקר בשנים האחרונות לגופים פרטיים. העברת האחריות לקופות החולים תוביל לחיסכון בהוצאות, ליצירת וודאות לציבור שיקבל בעת הצורך את השירות החיוני ותגדיל את הפיקוח, ובעיקר תאפשר לאנשים להישאר בקהילה באמצעות תוספת משמעותית של שעות סיעוד על ידי עובדים ישראלים".