טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

האמנם פליטים מסכנים את בריאותנו?

* השימוש בטיעונים של שמירה על בריאות הציבור כדי להדוף פליטים אינו חדש. בזמן המנדט הבריטי נשמעו קולות דומים

תגובות

אריק איינשטיין ואורי זוהר מיצו את יחסם של העולים לישראל לאלה שבאו אחריהם במערכון קלאסי, שבו כל גל עלייה שכבר השתקע בארץ הקודש מתאנה לזה שבא בעקבותיו. עד היום יש עולים, או צאצאיהם, שנזכרים בלא חדווה בקבלת הפנים שציפתה להם בכניסה לישראל - למשל, הריסוס (המיתולוגי) בדי-די-טי. יש גם שהיו מנועים מעלייה לארץ, מחמת מצבם הבריאותי.

מדיניות עלייה בררנית יושמה למעשה כבר בסיום מלחמת העולם הראשונה. כך עולה ממחקר שנערך במסגרת התוכנית למדע, טכנולוגיה וחברה באוניברסיטת בר-אילן. כבר אז פיתחו המוסדות הציוניים מנגנון לאבחון רפואי של המועמדים לעלייה עוד בארצות מוצאם. מנגנון זה פותח מכיוון שהבריטים הקצו מספר מוגבל של אישורי עלייה והמוסדות הציוניים ניסו לבחור מבין המועמדים את הכשירים ביותר. הוא עבר לידיה של המדינה לאחר הקמתה, וזו המשיכה בהפעלתו.

היה לנו ממי ללמוד: שלטונות המנדט הבריטי בארץ-ישראל פיתחו מערך בדיקות לעולים בשערי הארץ, שהוחזקו לשם כך בהסגר (קרנטינה). היעד המוצהר של המערך היה מניעה של הפצת מחלות (כפי שהיה מקובל במדינות אחרות שקלטו מהגרים). אבל שיעור החולים שנמצאו והוחזרו לארצות מוצאם לא היה גדול. אבל עצם ההליך - ההפשטה, הרחצה, חיטוי הבגדים והציוד - השאיר על העולים רושם עז ולא בהכרח חיובי.

במודע או שלא במודע, פקודת ההסגר של הבריטים שימשה גם למטרות נוספות ובראשן העברת מסר לעולים שזה מקרוב באו: הבריטים הם שליטי הארץ, ולא נציגי מחלקת העלייה הציונים. הבריטים עשו זאת באמצעות הרחקתם של האחרונים משטח הנמל, עד שהעולים יצאו מההסגר. גם בהסגר בודדו את מי שפשעם היחיד היה שחסרו להם תעודות.

הקרנטינה בחיפה היתה ממוקמת ליד אזור נגוע במלריה, וחלק מהעולים ששהו בה נדבקו במחלה. עד שבגדיהם חוטאו, העולים אולצו ללבוש חלוקים מלוכלכים - אלה שלבשו העולים שבאו לפניהם.

תירוצים תברואתיים

מתברר כי פקודת ההסגר איפשרה לשלטונות המנדט להשיג יעדים פרקטיים יותר, כמו הסטת זרם העלייה מיפו לחיפה (בשנות העשרים). ככל הנראה הם רצו לפתח את חיפה כעיר נמל. הם סברו כי רבים מהעולים נשארו בסביבות הנמל שאליו הגיעו. לפיכך, ניתוב העולים לשם עשוי היה להביא לפיתוח חיפה. ממסמכים ארכיוניים עולה האפשרות שהבריטים עשו שימוש עקיף בפקודת ההסגר כדי להשיג יעד זה.

הלקח ההיסטורי הוא שטיעונים מתחום בריאות הציבור בכלל, והשימוש בבדיקות ובאבחונים בפרט, עשויים להסוות אינטרסים שלטוניים אחרים. אפילו אחד מהפקידים הבריטים בתקופת המנדט טען ש"השימוש בקרנטינה להחזקתם של מי שאינם חולים הוא בעייתי", וכי שימוש במתקן רפואי לצרכים שאינם רפואיים גורם לחשדנות כלפי גורמי הבריאות.

דוגמה אחרת מתקופת המנדט מצויה באחד מפסקי הדין של בית המשפט העליון אז. זקן השופטים הבריטי, מייקל פרנסיס ג'וזף מקדונל (שהיה נשיא בית המשפט העליון), יצא נגד שלטונות המנדט שתירצו הריסת בתים ביפו בטיעונים תברואתיים. נדמה שגם כיום נעשה שימוש דומה בטיעונים מסוג זה, ולו מן הטעם שכאשר מועלה חשש לבריאות הציבור, אנו נוטים לראות בכך טיעון אובייקטיבי שיש להישמע לו. לכן לא מפתיע שכאשר פליטים עומדים בגבולות הארץ ומבקשים סיוע, השד הבריאותי יוצא מהבקבוק. הטענה כאילו מעצם בואם נשקפת סכנה לבריאות הציבור גורמת חרדות. אבל הסכנה האמיתית הטמונה בשימוש בטיעונים שפורטו לעיל היא, שהציבור יחדל להאמין לרשויות כאשר אלה מערבות טיעונים פוליטיים ורפואיים.

ד"ר כתבן הוא מרצה במרכז האקדמי למשפט ועסקים; פרופ' דונחין הוא מנהל המרכז לבטיחות החולה בבית החולים הדסה עין כרם

גטי אימג'ס


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות