עלייה של 76% בשימוש בריטלין בישראל

מנתונים שהגיעו למשרד הבריאות עולה כי בשנים האחרונות חלה עלייה בצריכת תרופות להפרעות קשב וריכוז. על פי הערכות, בישראל 55 אלף מטופלים

בתוך כשנה חל בישראל זינוק חד של לא פחות מ-76% בצריכת התרופות ריטלין וקונצרטה לטיפול בהפרעות קשב וריכוז, כך עולה מנתונים שעובדו באחרונה במשרד הבריאות. הנתונים נאספים מכורח פקודת הסמים המסוכנים, זאת מאחר שהחומר הפעיל בתרופות אלה - "מתיל פנידאט" - מוגדר בארץ כסם מסוכן. החל משנת 2005 נרשם בארץ גידול מדורג של 10%-15% מדי שנה בצריכת ריטלין וקונצרטה, והעלייה הנוכחית בהיקף של 76% היא העלייה החדה ביותר בצריכת תרופות אלו - מאז החל בשנת 1993 המעקב אחר שיווקן. מהנתונים - שהועברו באחרונה מאגף הרוקחות שבמשרד הבריאות לעמותת מגן לזכויות אנוש - עולה כי בשנת 2010 נופקו בישראל לא פחות מ-621 ק"ג של החומר "מתיל פנידאט". זאת בהשוואה ל-352 ק"ג בלבד מהחומר בשנת 2009.

במשרד הבריאות מבהירים כי העלייה משקפת את העלאת המודעות להפרעות קשב וריכוז, והשיפור ביעילות התרופה לטיפול בהפרעות אלה. אולם הזינוק המדווח ב-2010 מיוחס לעלייה התלולה בשימוש בתרופות אלו גם בקרב מבוגרים, וכן להיתר שניתן החל מהשנה שעברה להעלות את המינון היומי שניתן לרשום לריטלין מ-60 מ"ג ל-90 מ"ג ליום.

"עד לסוף שנת 2009 היתה מגבלה בכמות הריטלין, וניתן היה לרשום 60 מ"ג ביום בלבד, והיתה זו כמות קטנה מדי לטיפול במתבגרים מעל משקל של 50-60 ק"ג, ובמבוגרים", אומר מנהל המחלקה להתפתחות הילד במשרד הבריאות, פרופ' אשר אור נוי. "משנת 2010 ניתן לרשום עד 90 מ"ג ליום, דבר המאפשר מתן מינון יעיל, ומעלה את הכמות הנצרכת בעשרות אחוזים".

מודעות, או היסטריה? לחצו לייק וספרו לנו בפייסבוק

לחצו להגדלה
לחצו להגדלה

בהתאם להערכות במשרד הבריאות, לפיהן כל משתמש בריטלין או בקונצרטה צורך בממוצע קרוב ל-10 גרם חומר פעיל לשנה, יש כיום כ-55 אלף מטופלים בתרופות בישראל בכל הגילים. לדברי אור-נוי, מדובר עדיין במספר מטופלים נמוך בהשוואה למספר הסובלים מהפרעות קשב בארץ, בהתאם לאומדנים בינלאומיים, המוערך ביותר מ-100 אלף ישראלים.

"ילדים המטופלים בתרופה הופכים למבוגרים, ומרביתם עדיין נזקקים לטיפול התרופתי", אומרת מנהלת המרכז לקשב וריכוז בבית החולים גהה של הכללית, ד"ר איריס מנור. "גם בקרב מבוגרים שבילדותם לא אובחנו עם הפרעת קשב יש עלייה במודעות לתרופה, ולא מדובר רק בסטודנטים, אלא גם באנשי משפחה הזקוקים לסיוע תרופתי". מנור מציינת כי ההבדלים במינונים בין ריטלין וקונצרטה - הקשורים בשוני במהירות שחרור החומר הפעיל בתרופות בתוך הגוף - גם הם עשויים להסביר חלק ממגמת העלייה.

מגמה נוספת שעליה מצביע אור נוי בשנתיים האחרונות קשורה בערנות מוגברת לליקויי למידה בבתי הספר. "כעשירית מהילדים מאובחנים עם ליקוי זה. כמעט כל ילד עם ליקוי למידה מופנה לבדיקת רופא מומחה באבחנה משוערת של הפרעת קשב", אומר אור נוי. "מניסיוני, חלק לא מבוטל של הילדים הנשלחים לאבחון אינם בעלי הפרעת קשב. עם זאת, בשל היעילות הרבה של הריטלין, עולה בהתמדה מספר הילדים המטופלים".

העלייה משקפת גם מדיניות חדשה שהחלה במשרד הבריאות לפני שנתיים, המאפשרת גם לרופאי משפחה וילדים - בכפוף להכשרה מיוחדת - לתת מרשמים ראשונים לריטלין וקונצרטה. ככלל, מתן התרופות למטופל חדש נעשית על ידי פסיכיאטר או נוירולוג. לדברי מנור, "בשטח יש תורים ארוכים מאוד לעבור אבחון אצל רופא מומחה כדי להתחיל טיפול בתרופה". תורי ההמתנה אצל הפסיכיאטרים המומחים להפרעות קשב נאמדים בכחצי שנה, ותורי ההמתנה לנוירולוגים המומחים למחלות אלו אף מגיעים בחלק מהמרפאות ללמעלה לשנה. עם זאת, יש לציין כי כ-5% מהסובלים מהפרעות קשב וריכוז אינם מגיבים לתרופות המקובלות ריטלין וקונצרטה, וזקוקים לתרופות חלופיות שאינן מצויות כיום בסל הבריאות, למשל פוקלין, ויואנס וסטרטרה.

ממשרד הבריאות נמסר כי "לא ברור האם בשנת 2011 נהיה שוב עדים לעלייה במספר המשתמשים בריטלין, אולם ההנחה היא כי אם תהיה עלייה היא תהיה מתונה יחסית".

מנתונים שמפרסמת השבוע חברת הביטוח האמריקאית "מדקו" (- (Medco Health Solutions בהתבסס על 2.5 מיליון מבוטחים - גם בארה"ב חלה עלייה חדה במספר המבוגרים המטופלים בתרופות להפרעות קשב וריכוז. בין השנים 2001 ו-2010 חלה עלייה של מעל ל-250% בצריכת תרופות אלו בקרב מטופלים בגילים 20 עד 44. הנתונים מראים כי בעוד שבקרב ילדים, בנים מאובחנים בהפרעות קשב וריכוז יותר מאשר בנות, בקרב מבוגרים חל היפוך מגמה, ונשים משתמשות בתרופות לטיפול בהפרעות קשב יותר מאשר גברים.

מחקר שהתפרסם לפני כשנה וחצי, ובוצע על ידי ד"ר שלומי ענתבי - רופא ילדים בקופת חולים מכבי ובעבר מנהל בתי החולים קפלן, מאיר והעמק - הראה כי ילדים ישראלים מקבלים מרשמים לריטלין מבלי שהם עוברים אבחון להפרעות נפשיות נלוות כנדרש. המחקר מצא כי התרופות הפופולריות לטיפול בהפרעות קשב וריכוז מסוג ריטלין וקונצרטה נרשמות למטופלים מבלי לוודא קיומן של הפרעות נפשיות נלוות. עוד עולה מהמחקר כי עד חמישית מהילדים טופלו בתרופה שלא לצורך.

במחקר הנסמך על נתוני 520 ילדים המאובחנים בהפרעת קשב וריכוז, נמצא כי 70% סבלו מהפרעות נפשיות נלוות שלא זכו להתייחסות במסגרות הרפואיות בהם טופלו, לרבות הפרעה מרדנית מתנגדת (40%), חרדה (28%), לקויות למידה (28%), הפרעות במצב הרוח לרבות נטייה לדיכאון (18%) והפרעת התנהגות (17%). לאחר בדיקה מקיפה נמצא כי 13.5% מהילדים אינם מתאימים לטיפול תרופתי בריטלין וקונצרטה, למרות שלחלקם הומלץ טיפול זה על ידי בתי ספר ורופאים בעבר. בנוסף, בקרב 8% מהתלמידים שכבר החלו לצרוך תרופות אלה, הטיפול נכשל.

הירשמו עכשיו כדי לקבל עדכון יומי מאתר הארץ
נא להזין כתובת מייל חוקית
ברצוני לקבל ניוזלטרים, מידע שיווקי והטבות


תגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות