18:44
התוכנית החדשה מבקשת להציע סיוע לקרובי משפחה של מתאבדים, שלפי מחקרים נמצאים בסיכון של אחד לשש לפתח מחשבות אובדניות ולניסיונות אובדניים בעצמם. התוכנית זוכה לתמיכת המשפחות, שמתנגדות לסטיגמה שהייתה מקובלת בעבר כי דיבור על התאבדות עלול לעודד אותה. "אם אין שיח ואין לגיטימציה לדבר על המצוקה, אנשים מתאבדים ועוד משפחות נכנסות למעגל הזה", מספר ד"ר אבשלום אדרת, שבנו ערן התאבד לפני 14 שנים בשירותו הצבאי, וכיום חבר בהנהלת עמותת "שביל החיים" המסייעת למשפחות שיקיריהן התאבדו.
"מדובר בשכול מסוג אחר", הוא מספר. "יש בו כאב, כעס וגם סטיגמה קשה מאוד כלפי המשפחה. לכן המשפחות האלה לרוב לא מגיעות לקבל תמיכה". לפני עשור הקים את עמותת אשנ"ב הפועלת למניעת הסיכונים ברשת האינטרנט, לאחר שהתברר לו כי בדיונים שערך בנו ברשת, היו גולשים שעודדו אותו להתאבד. "הרשת הפכה מסוכנת מאוד. מה שהיה בשנות התשעים הוא משחק ילדים לעומת מה שיש שם כיום", הוא אומר.
ד"ר אדרת.
צילום: תומר אפלבאום
לדבריו, גם הסיקור בתקשורת של ההתאבדויות הוא בעל משמעות. "כשדודו טופז התאבד, דיווחו איך הוא התאבד. מה ששוכחים בדרך כלל זה לדבר על הכאב שקדם להתאבדות. זה מגביר את תחושת הבדידות של המתאבדים". לפני כשבועיים קיימו יוזמי התוכנית פגישה עם נשיאת מועצת העיתונות, דליה דורנר, באשר לאופן הסיקור התקשורתי, זאת לאחר שהתגלה כי כחודשיים לאחר התאבדות טופז, חלה עלייה של 24% בניסיונות אובדניים.
הוספת תגובה
הצעות מיוחדות
© כל הזכויות שמורות להוצאת עיתון הארץ בע"מ
