טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

כך דוכאה מהפכת האחריותיות במערכת הבריאות

* הסכמה בין משרד הבריאות להסתדרות הרפואית מנעה את מימושו של פרויקט הכולל פרסום השוואות בין ספקי הבריאות בישראל

תגובות

בעשורים האחרונים הפך המונח אחריותיות (accountability) למטבע לשון שגור. משמעו כי על מקבלי החלטות מוטלת החובה לדווח ולתת דין וחשבון לאלה שהעניקו להם סמכות. ביסודו מונחת התפישה כי החברה גובה מחיר על פעולה או מחדל שאי אפשר להצדיקם באופן סביר, ולא על תוצאות לא רצויות.

ואולם במקצוע הרפואה, נראה שלא כך הם פני הדברים. בהצהרת הפתיחה של הקוד האתי הראשון של איגוד הרופאים האמריקאי, שנכתב ב-1847, נאמר כי הטריבונל היחיד שבפניו על הרופא לתת את הדין על רשלנות והזנחה הוא המצפון שלו. בסקר אמריקאי שנערך ב-1984 השיבו מרבית הרופאים כי הם חייבים בתשובות על פעילותם רק לעצמם.

בתחילת המאה ה-20 ניסה ארנסט קודמן, כירורג מבוסטון, לשכנע את חבריו כי אחריותיות היא כורח מוסרי, תנאי לשיפור תפקודם של אנשי מקצוע, וכי ניתן ללא קושי לשלב את הדיווח בשגרת העבודה של הרופא. האם אתם רוצים לחיות בעולם שבו איש לא יוכל להבחין בין הישגיכם לבין אלה של שרלטן מסביר פנים? שאל את המפקפקים. לאחר שנדחה, הקים קודמן בית חולים שנועד לממש את תפישת האחריותיות. הוא פירסם בפומבי כל שגיאה שאותרה בטיפול בחולים, וסיווג את השגיאות על פי הגורמים להתרחשותן. וכך העיד על עצמו: בניתוח קשרתי את הצינור המוביל לכבד, וזה הוביל למותו של החולה. זוהי שגיאה הנובעת מכישורים לקויים, אך חומרתה גדולה עוד יותר משום שלא הצלחתי לזהות את התקלה במהלך הניתוח.

ב-1988 התפרסמה בכתב העת הרפואי "The New England Journal of Medicine" הרצאה שנחשבה אז פורצת דרך. המרצה תיאר מערכת בריאות בקריסה: חולים החסרים מידע רלוונטי לקבל החלטות; מנהלים החשים חסרי אונים מול מערכת כאוטית; ורופאים מתוסכלים המותקפים הן על ידי החולים והן על ידי מעסיקיהם. כתיקון הציע המרצה כלי ניהולי חדש, שבמרכזו השוואה בין ספקי שירותים רפואיים, על בסיס מדידה רציפה ואמינה של התוצאות הבריאותיות של חולים המקבלים אצלם טיפול.

במאמר מערכת הכריז עורך העיתון, ארנולד רלמן, על פריצתה של המהפכה השלישית ברפואה. הוא קרא לה מהפכת ההערכה והאחריותיות. הוא ראה במהפכה זו הכרח לניהול תקין של פעילות רפואית, מימוש חופש הבחירה של החולים, החזרת האמון במקצוע הרפואה ומעל לכל - שיפור מתמיד באיכות השירות הרפואי.

כעבור כשנה יצא לדרך מיזם של מדינת ניו יורק, שנועד לפרסם דירוג שוטף של בתי החולים והמנתחים המבצעים ניתוחי מעקפים. המיזם נערך בשקיפות מלאה ותחת ביקורת רציפה של רופאים, סטטיסטיקאים ואנשי ציבור. בהערכות מדעיות נמצא כי אף על פי שחומרת מחלתם של המנותחים עלתה, שיעור התמותה ירד. ההערכה והדיווח היו תמריץ רב עוצמה לבתי החולים לנקוט צעדים כדי לשפר את מקומם בדירוג. בחקר תהליכים שנעשה בבית חולים עם נתוני תמותה חריגים, הסתבר כי מוקד הבעיה היה בטיפול הטרום-ניתוחי בחולים שהופנו לניתוח דחוף. תוכנית לשיפור הליקויים הניבה פרי: מתוך 54 חולים שהגיעו לבית חולים לניתוח חירום לאחר הפעלת התוכנית, לא נרשם מקרה מוות אחד, לעומת 11 מקרי מוות מתוך 42 בשנה שקדמה להפעלתה.

בתחילת שנות ה-90 נבטו ניצני המהפכה בישראל. תחילתה היתה במיזמים שהשוו בין תוצאות ניתוחים עקב שבר בצוואר הירך וטיפולי דיאליזה, שהצביעו על הבדלים משמעותיים בשיעורי התמותה בין המחלקות. אחר כך נערך המיזם הלאומי הישראלי להשוואת הביצועים של 14 מחלקות לניתוחי חזה. המיזם הושלם בהצלחה וזכה לפרסום ולשבחים רבים בארץ ובעולם. ואולם, שיקולים זרים ואינטרסים צרים הולידו הסכם בין ההסתדרות הרפואית למשרד הבריאות, המונע פרסום השוואות בין ספקי שירות במערכת הבריאות. ההסכם נאכף בעקשנות, למרות ביקורת קשה מצד מבקר המדינה וגורמים רבים אחרים. הטייקונים של מערכת הבריאות דיכאו את מהפכת האחריותיות ביד רמה ובהצלחה.

מסתבר כי אנו לא לבד. ב-2009 פירסם ארנולד רלמן, עתה עורך בגמלאות, מאמר בכתב העת "Journal of Health Services Research & Policy", שבו הוא קובע כי מהפכת ההערכה והאחריותיות נותרה רק ענן באופק. הבריאות הפכה למוצר, כוחות השוק הם המניעים את גלגלי התעשייה הגדולה ומרכז ההוויה הוא הגדלת הונם של השחקנים הראשיים, קובע רלמן. באידיאולוגיה זו אין מקום לאחריותיות. שיווק מתוחכם משמש תחליף לתהליכים הסיזיפיים לשיפור איכות. ללא שינוי מהותי במאזן הכוחות בין הכוהנים הגדולים של כלכלת שוק דרוויניסטית לבין אנשים המבססים את התנהגותם על מצוינות מקצועית וחוסן מוסרי, המהפכה לא תצא לדרך, מסביר העורך שהתפכח.

הכותב הוא רופא וחוקר, מחבר הספר "הפוליטיקה של האמת המדעית"



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות