כשלים בהשתלת לב שבוצעה החודש בבית החולים בילינסון בפתח תקווה. בגופה של חולה הושתל לב לא מתאים, והיא מתה כעבור יום וחצי - כך עולה מדו"ח בדיקה ראשונית שבוצעה במעבדה הארצית לסיווג רקמות של משרד הבריאות. המשרד הורה על הקמת ועדת בדיקה.

בדו"ח, שממצאיו מתפרסמים כאן לראשונה, נקבע כי למרות התרעות, בבית החולים בילינסון לא המתינו לתוצאות בדיקת ההתאמה שבוצעה במעבדה הארצית של משרד הבריאות, והשתילו את הלב לאחר שהתקבלו רק תוצאות בדיקת התאמה וירטואלית. רק שעות לאחר ההשתלה, התברר כי לבו של התורם אינו מתאים למושתלת, וגופה אכן דחה את הלב. מצבה הידרדר עד שמתה כעבור 36 שעות.

המנוחה, בת 49 ואם לילד, סבלה ממחלת לב קשה ונזקקה בחודשים האחרונים להשתלת לב. ביום רביעי 18 בינואר בשעות הערב התקבלה במרכז הלאומי להשתלות הודעה על תורם שלבו עשוי להציל את חייה, גבר שנקבע לו מוות מוחי במרכז הרפואי מאיר בכפר סבא.

בדו"ח שנכתב על ידי אופליה אבישי כהן, מנהלת המרכז הארצי להשתלות וסיווג רקמות וד"ר רון לבנטל, מנהל היחידה לסיווג רקמות והמעבדה הארצית להשתלות של משרד הבריאות, הממוקמים במרכז הרפואי שיבא, אובחנו כשלים בתפקוד הצוות הרפואי בבילינסון בעת בדיקת ההתאמה של החולה ללבו של התורם. הפרשה נחשפה לראשונה בשבוע שעבר בערוץ 10.

מבחני התאמה לקראת השתלות איברים, לקביעת התאמתו של איבר מתורם לחולה המושתל, מבוצעים בשתי שיטות. האחת, בדיקה במעבדה הארצית של משרד הבריאות שבוחנת אם החולה עלול לדחות את השתל. במצבים מסוימים ניתן להסתפק בבדיקה וירטואלית, המבוצעת באמצעים ממוחשבים על סמך נתוני בדיקות של התורם והמועמד להשתלה.

עשו לנו לייק וקבלו את מיטב הכתבות והעדכונים ישירות לפייסבוק שלכם

בדו"ח נקבע כי עוד כשנשלחו באמצעות הפקס נתוני בדיקות המעבדה של חולת הלב למעבדה הארצית, התריעה מנהלת המעבדה בבילינסון, ד"ר תרזה קליין, בתחתית המסמך כי הבדיקות מצביעות על כך שידוע כי יש לחולה נוגדנים וכי "חייבים לבצע בדיקת הצלבה לפני ההשתלה". בדו"ח נכתב כי "לאור אזהרותיה המפורשות של ד"ר קליין, אסור היה למרכז ההשתלות או לכירורג (בבילינסון, ד"א) לבקש מטכנאית המעבדה הארצית להשתלות לבצע מבחן הצלבה וירטואלי, בהסתמך על נתונים אלו".

ההצלבה הווירטואלית לא העידה על סיכון כלשהו לחולה, ולמעבדה הארצית להשתלות נשלח בהמשך נסיוב של החולה לצורך הצלבה מעבדתית. אולם בבילינסון בוצעה השתלת הלב בטרם התקבלו התוצאות.

בדו"ח נטען כי עובדת המעבדה הארצית להשתלות היתה משוכנעת כי לא תבוצע השתלת לב ללא מבחן ההצלבה המעבדתי הנדרש.

עוד נטען בדו"ח כי עוד לפני הוצאת האיברים מהתורם היתה למשתילים בבילינסון אפשרות להתייעץ עם המעבדה המקומית לסיווג רקמות בבילינסון ועם המעבדה הארצית בשיבא, אולם "דבר זה לא בוצע". מבחן מעבדתי שבוצע במעבדה הארצית בנסיוב שנשלח מהחולה בדיעבד, לאחר מותה של המושתלת, העיד על כמות גבוהה של נוגדנים, המעלה סבירות כמעט מוחלטת לדחיית הלב המושתל, כפי שאכן אירע.

"לו היו בידינו תוצאות המבחן בעת ביצוע ההצלבה הווירטואלית, כבר אז היינו יכולים למנוע את ביצועה של ההשתלה", נטען בדו"ח.

בעקבות האירוע הקשה קיים המרכז הלאומי להשתלות פגישה בבילינסון לאיסוף ממצאים, ובמשרד הבריאות הוחלט להקים ועדת בדיקה. "הנושא נבדק לעומק על ידי צוות מקצועי ונציגות הנהלת המשרד. בעקבות הדיון מינה ראש מנהל רפואה, ד"ר חזי לוי, ועדה לבחינת המקרה", נמסר ממשרד הבריאות. כיום לא קיימים בישראל נהלים מוסדרים המבהירים למשתילי הלב מתי ניתן להסתפק בהצלבה וירטואלית לפני השתלת לב, ומתי נדרש להמתין לתוצאות ההצלבה המעבדתית.

מבילינסון נמסר בתגובה לממצאי הדו"ח כי "הדו"ח לא הועבר לבית החולים, ולכן לא נוכל להתייחס אל תוכנו, למדנו על קיומו באמצעות התקשורת. הנהלת בית החולים מגבה את הצוות שעסק בהשתלת הלב ופעל על פי אמות מידה מקובלות בארץ ובעולם. הוקמה ועדת בדיקה ע"י משרד הבריאות, ויש להמתין לתוצאות עבודתה ולהמלצותיה".

96 ישראלים נמצאים ברשימת ההמתנה ללב, לפי נתוני המרכז הארצי להשתלות מתחילת 2012. בשנת 2011 מתו 17 ישראלים בעודם ממתינים להשתלת לב.