רמת הסיכון של נשים שהרו אחרי גיל 50 דומה לזו שבהריונות בקרב נשים צעירות - כך עולה ממחקר שערכו חוקרים באוניברסיטת קולומביה בניו יורק.

החוקרים מצאו כי שיעור הסיבוכים שדווחו בשתי קבוצות הגיל דומה. לעומת זאת, מחקר ישראלי שנערך לפני שש שנים גילה כי נשים מבוגרות מצויות בסיכון גבוה יותר מנשים צעירות, באופן משמעותי. בשנים האחרונות נרשמה עלייה במספר ההריונות של נשים מבוגרות בישראל.

במחקר האמריקאי נבחנו פרמטרים רפואיים שונים בקרב 101 נשים הרות שעברו את גיל 50. אלה הושוו לפרמטרים של 41 נשים בגילים שונים, עד גיל 42.

בין היתר נמצא במחקר כי 4% מהנשים המבוגרות סבלו מסוכרת הריונית, לעומת 3% מקרב הנשים הצעירות. שיעור הלידות המוקדמות היה 8.9% בקרב המבוגרות, ו-14% בקרב הצעירות. 23% מהנשים ההרות המבוגרות סבלו מלחץ דם גבוה, זאת בהשוואה ל-14% מהנשים הצעירות.

על פי הממצאים, 81% מהנשים המבוגרות ילדו בניתוח קיסרי. עוד התברר כי כל הנשים המבוגרות שילדו תאומים עברו ניתוח קיסרי. בעת המחקר מתה נבדקת אחת בלבד, בגיל 49, ככל הנראה בשל אירוע לב. החוקרים הגדירו את בריאות הילודים שנולדו לנשים המבוגרות מצוינת.

עשו לנו לייק וקבלו את מיטב הכתבות הפרשנויות ישירות אל הפייסבוק שלכם

"כשהנשים המבוגרות נמצאות במעקב הריון תקין הן אמורות להצליח ברמה טובה", סיכם את הממצאים הד"ר מארק סאוור, מנהל היחידה להפריה חוץ-גופית במרכז הרפואי של אוניברסיטת קולומביה, בשיחה עם עיתונאים אמריקאים.

טיפולי פוריות הכוללים תרומת ביציות מאפשרים בשנים האחרונות למספר הולך וגדל של נשים מעל גיל 50 להרות. מגמה זו מובילה להתרבות המחקר בנושא. ממצאי המחקר האמריקאי פורסמו בכתב העת American Journal of Perinatology. ב-2006 קדם לו מחקר ישראלי שנערך במרכז הרפואי שיבא בתל השומר. המחקר, שבו השתתפו 123 נשים הרות מגיל 45, העלה כי הנשים ההרות המבוגרות, שעברו את גיל 50, מצויות בסיכון גבוה יותר באופן משמעותי להתשאפז בעת ההריון ביחס לנשים צעירות יותר. עוד התברר כי הנשים המבוגרות היו מצויות בסיכון גבוה יותר ללדת פגים, שמשקלם נמוך מקילו וחצי, בהשוואה לנשים הצעירות, וכן בסיכון מוגבר לסבול מסיבוכים כמו יתר לחץ דם וסוכרת הריונית. מנתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה התברר כי בשנים האחרונות חלה עלייה במספר ההריונות של נשים מבוגרות בישראל, לצד עלייה כללית במספר ההריונות. ב-2009 נרשמו 539 לידות של נשים מעל גיל 45, כשליש מכלל הלידות באותה שנה. מדובר בעלייה של 24% בלידות של נשים מבוגרות מאז שנת 2005. ביוני 2004 תועדה היולדת הישראלית המבוגרת ביותר, שבגיל 64 ילדה פג במרכז הרפואי שיבא. היא הרתה מתרומת ביצית בתום שנים של טיפולי הפריה חוץ-גופית. בבית החולים הדגישו אז כי "מדיניות המוסד היא לא לבצע טיפולי הפריה בגיל כה מבוגר, בשל הסכנה הנשקפת לאשה בהריון".

מחקר שנערך באוניברסיטת תל אביב ב-2009 מצא כי גיל 43 הוא הגיל בו נדרשות רוב הנשים לתרומת ביצית, משום שרק חמישה אחוזים מהנשים בגיל זה יכולות להרות מהביציות שלהן. מחקר שהתפרסם במארס 2009 בכתב העת New England Journal of Medicine קבע כי טיפולי ההפריה החוץ גופית מאריכים את גיל הפריון של נשים מהביציות שלהן מגיל 35 ל-40. בעזרת טיפולי הפריה עומד הסיכוי להרות עד גיל 35 על 86%, לאחר שישה מחזורי טיפול. בגילאי 35 עד 38 יורד הסיכוי ל-78%, ובגילאי 38 עד 40 ל-67%. אחרי גיל 40 הסיכוי להרות בעזרת טיפולי הפריה יורד משמעותית ל-42%, כעבור שישה ניסיונות.

ב-1994 נכנס הפרופ' שלמה משיח, אחד ממומחי הפוריות הישראלים הבולטים, לספר השיאים של גינס לאחר שיילד את היולדת המבוגרת ביותר דאז. האשה, בת 60 מצרפת, הגיעה ארצה לטיפולי הפריה וילדה תינוקת בבית החולים "מעייני הישועה".

האשה ההרה הראשונה שעברה את גיל 50 ותועדה בהיסטוריה המודרנית היא אליזבת גרינהיל, אשתו של המנתח הבריטי תומס גרינהיל, שהביאה לעולם 39 ילדים. ב-1669, בהיותה בת 54, ילדה את בנה האחרון לאחר הריון טבעי.