רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

העידן הרב תרבותי הגיע לבתי החולים בישראל

תליית תמונות קיר של ילדים לא בלונדינים, הקמת חדרי תפילה ותרגום מכתב השחרור לצרפתית - כך נערכים בבתי החולים לנוהל המחייב התאמה תרבותית

בפברואר 2013 ייכנס לתוקף חוזר מנכ"ל משרד הבריאות המחייב התאמה תרבותית במוסדות הרפואיים בישראל. במסגרת החוזר חויב כל מוסד למנות חבר הנהלה לאחראי כשירות תרבותית, האמון על יישום הנהלים החדשים במוסד. הדרכות ראשונות למתאמים שהועברו בחודש האחרון, חושפות כי המהלך אינו כולל שינויים קוסמטיים בלבד, המסתכמים בהצבת שלטי הכוונה בערבית, אלא מבקשים להפוך את סביבת בית החולים כולה לנגישה לתרבויות השונות במדינה, דווקא בתקופה בה המרקם החברתי בארץ יוצר אין ספור קשיים.

אחד הארגונים שהחלו בהדרכות למתאמי הכשירות התרבותית הוא המרכז הבין-תרבותי לירושלים, המקדם את הנושא מאז 2007 בבתי החולים בבירה, בתמיכת הקרן לירושלים והקרן החדשה לישראל. החודש העביר המרכז קורס הכשרה בבית הספר האקדמי לאחיות ע"ש שיינברון שבבית חולים איכילוב ל-17 מתאמים מ-14 בתי חולים.

לדברי מנהל המרכז הבין-תרבותי לירושלים, ד"ר חגי אגמון-שניר, "התאמה תרבותית היא מעבר לשילוט ותרגום טפסים. מטופלים צריכים לקבל את כל השירות הרפואי במוסד, כשהוא מונגש לשפתם ותרבותם, אם זה אומר להוסיף עיתונים בשפות שונות בחדרי המתנה או להתאים תרבותית את התמונות על קירות המחלקות. כשמצוירים על הקירות רק תמונות של ילדים בלונדינים מהולנד, זה בעייתי ביותר, וחשוב לשלב תמונות של ילדים ממוצאים שונים, כדי שאנשים ירגישו שהמקום שלהם כמה שאפשר".

איור: אילה טל

אחד הנושאים שמבקש המרכז הבין-תרבותי לירושלים לשלב במהלך החדש כולל הנגשה לשירותי דת לתרבויות השונות במוסדות הרפואיים. "פתיחת חדרי תפילה לדתות השונות אינו נושא פוליטי, אלא מקצועי", אומר אגמון-שניר. חדרי תפילה מוסלמים פועלים כיום רק במעט בתי החולים במדינה, לרבות רמב"ם, אלי"ן והלל יפה. "בכל בית חולים שמכבד את עצמו במערב נהוג לתת מענה לשירותי דת שונים. נמצא שמענה דתי עשוי להשפיע לטובה על הטיפול הרפואי, וחשוב לקדם זאת גם בארץ", אומר אגמון-שניר.

התאמה תרבותית כוללת גם שימוש נכון בטרמינולוגיה רגישה לתרבויות השונות. דווקא בעת הזו, שבה המתח החברתי בשיא, בין אם ביחס למגזר החרדי ובין אם ביחס לעובדים הזרים והמהגרים מאפריקה, נדרש מצוותים רפואיים עודף רגישות. "חשוב לדעת את הטרמינולוגיה המתאימה לכל תרבות. במגע עם האוכלוסייה החרדית נדרשת צניעות בשפה. בקהילה החרדית, למשל, לא נהוג לומר ‘קקי' או ‘צואה'. צריך גם לדעת איך להתייחס לדעות של רבנים העשויים להשפיע על אופי הטיפול, כמו שצריך להסתגל למטופלים חילונים שמגיעים לרופא עם מידע שהשיגו באינטרנט". רגישות מושגית גם נדרשת כלפי מהגרי עבודה. "בהכשרה אנו מלמדים כיצד להיות רגיש לכל תרבות באשר היא, גם למטופל עובד זר מאריתריאה", אומר אגמון-שניר, "בחלק מהתרבויות, למשל, ‘לא' אינו סירוב מוחלט, אלא בקשה לשמוע עוד מידע לפני קבלת החלטה. בחלק מהתרבויות, כשהמטופל מרכין את הראש הוא נותן כבוד למטפל, ולא מדובר בהכרח בסימן של סירוב לקבל טיפול".

קורס נוסף למתאמי כשירות תרבותית החל החודש מטעם משרד הבריאות, באמצעות חברת דורטל, לאחראי כשירות תרבותית מ-24 בתי חולים. לדברי ד"ר אמה אוורבוך, מרכזת תחום צמצום פערים בבריאות במשרד הבריאות, "הגישה שלנו מעט שונה. למשל, בכל הקשור לבתי תפילה, להערכתנו ההחלטה היא של מנהל המוסד הרפואי, ולא הנחיה מלמעלה. בכל הקשור בהנגשה תרבותית, יש לזכור כי מטרת מוסדות הבריאות להעניק שירות רפואי, ואנו משתדלים להימנע ככל האפשר ממתחים".

גישה שונה בין הגופים ניתן למצוא גם בהקשר לתרגום טפסים למטופלים. במרכז הבין תרבותי מבקשים לפעול לתרגום כלל הטפסים שמקבל המטופל, לרבות מכתבי שחרור, לשפות שונות. אוורבוך מדגישה כי "הנוהל מחייב תרגום של טפסים הדורשים את חתימת המטופל בלבד, אם כי לא נעצור בית חולים שיציע תרגום של טפסים נוספים. לאחרונה יש קופת חולים שמתארגנת עם מידע רפואי מתורגם לצרפתית בנתניה, שבה ריכוז גדול של עולים יהודים מצרפת. אנו רק מברכים על כך".

לחצו להגדלה
לחצו להגדלה

בקורסי ההכשרה מתקיימות בין השאר הדרכות למניעת מתחים חברתיים בטיפול הרפואי. "מדובר בנושא רלוונטי בעיקר בארץ, כי כאן אנשים נוטים לחצות גבולות בין המקצועי לפוליטי. הרבה פעמים מטופל אומר לרופא או לאחות מה הוא חושב, למשל ‘את רוסייה, ולכן מתנהגת ככה'. המגע בין התרבויות מייצר דינמיקה מאתגרת הכוללת שימוש בסטריאוטיפים, ואנשי צוות במוסדות בריאות צריכים ללמוד כיצד לשמר אינטראקציה מקצועית ככל האפשר", אומר אגמון-שניר, "יש לזכור כי הכי חשוב זה טובת המטופל, ובהמשך תפקידה של מערכת הבריאות לא לחנך את המטופלים. זה לא תפקידם של רופא או אחות ללמד את המטופל נימוסים והליכות. אחות אמנם יכולה להעמיד מטופל מתחצף במקומו, אך בהקשר מקצועי. משפט שנאמר למטופל כמו ‘אתם האתיופים תמיד מאחרים' אינו במקום".

התייחסות ממוקדת ניתנת לחדרי המיון. לדברי אגמון-שניר, "אמנם הלחץ במיון מסבך את היכולת לתת הסבר מפורט למטופל, אבל לפעמים עוד שלוש דקות של השקעה בהסבר יוכלו לחסוך מהומה וזמן רב בהמשך".



תגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות