רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

בית החולים איכילוב יבודד מהגרים מאפריקה בחלק מהמחלקות

הנהלת המוסד הודיעה כי מהגרים שיאושפזו יעברו צילום כדי לבדוק אם הם נשאי שחפת, וכי תאסור על מהגרים לבקר קרובים מאושפזים

בית החולים איכילוב בתל אביב אוסר על מהגרי עבודה ועל פליטים להיכנס למוסד ולבקר מאושפזים. הנחיות חדשות שהפיצה היום (ב') הנהלת בית החולים קובעות כי מהגרים ופליטים יורשו להיכנס לבית החולים רק כדי להיבדק בחדר המיון או להתאשפז. מלבד זאת, מקרב אוכלוסיית המהגרים יהיו רשאים להיכנס גם בעלים של נשים יולדות והורים לילדים מאושפזים, אשר יידרשו להציג תוויות זיהוי על ידיהם. בהנהלת איכילוב מסרבים לפרט כיצד יבוצע זיהויים של מהגרי העבודה והפליטים בשערי בית החולים, אולם טוענים כי "המאבטחים יבצעו תשאול לפליטים, ויאשרו כניסה רק בהתאם להנחיות החדשות".

ההנחיות קובעות כי כל מהגרי העבודה שיאושפזו בבית החולים, וכן בעליהן של יולדות והורי ילדים מאושפזים, יופנו לצילום חזה כדי לשלול את האפשרות שהם נשאי שחפת ריאתית. מנכ"ל בית החולים, פרופ' גבי ברבש, אף הורה לטפל ביולדות מבין המהגרות במתחם נפרד, וכן לבודד את תינוקותיהן באגף נפרד בתינוקייה ובפגייה.

גם בבית החולים לילדים "דנה" יופרדו ילדי מהגרים ופליטים מילדים ישראלים מאושפזים, ויטופלו במתחם נפרד ומבודד שיוכשר החל ממחר (שלישי). "נשקול את המצב וננקוט צעדים נוספים ככל שיידרש, על מנת לצמצם למינימום את הסיכון הבריאותי למטופלים שלנו ולצוות בית החולים", אמר ברבש.

מהגרים מגיעים לטיפול בביה"ח איכילוב. למצולמים אין קשר לכתבהניר כפרי

ההנחיות מופצות לאחר שבשבוע שעבר אותרה באיכילוב תינוקת נשאית שחפת, שאמה, החולה בשחפת פעילה, מאושפזת בבית החולים שמואל הרופא שבבאר יעקב. התינוקת, בת שישה שבועות בלבד, מאושפזת בבידוד מלא ביחידה לטיפול נמרץ ילדים בבית החולים, ומצבה מוגדר קשה. מאה ילדים שבאו עמה במגע, הן בפגיית בית החולים והן ביחידה לטיפול נמרץ, זומנו לבדיקות בבית החולים כדי לברר האם נדבקו בשחפת, ומקבלים טיפול תרופתי מונע באנטיביוטיקה, בהתאם לתוצאות הבירור.

באיכילוב ניסו להדוף טענות כי ההנחיות נושאות אופי גזעני. בכיר בבית החולים הסביר כי ההנחיות החדשות נובעות מ"מניעים רפואיים בלבד", ומתפרסמות על רקע חששות הציבור להגיע לבית החולים, בשל אפשרות של הידבקות בשחפת. ברבש עצמו הבהיר כי "אני משער שהצעדים יגרמו מעט אי נוחות, ואולי גם ביקורת, אבל אני נחוש בעמדתי למנוע כל סיכון לצוות שלנו ולמטופלים הישראלים, שזכאים להגנה מחשיפה במחלות מדבקות לא מאובחנות".

במכתב שהופץ לעובדי בית החולים הוסיף ברבש כי "האירוע מלפני יומיים (החשיפה לשחפת, ד"א) ממחיש באופן בוטה עד כמה אין אנו יכולים לחזות או לתחום את הסיכון להעברה של מחלקות מדבקות מאוכלוסיית מהגרי העבודה והפליטים לאזרחים ישראלים הנזקקים לשירותנו או לצוות בית החולים הנחשף אליהם".

הנהלת איכילוב קובלת כבר שנים על טיפולים רבים הניתנים לאוכלוסיית מהגרי העבודה המתגוררים בדרום תל אביב מבלי לקבל לכך תמורה כספית כלשהי. עם זאת, במשרד האוצר טוענים כי עלות תוספת הטיפולים הניתנים למהגרי העבודה, מעבר לפעילות השוטפת של בית החולים, היא שולית.

יש לציין כי כל מהגר עבודה שנתפס בגבול ומועבר לכלא סהרונים עובר שיקוף ריאה במטרה לאתר שחפת. לדברי ד"ר זוהר אליאל, מנהל יחידת הריאות במרכז הרפואי זיו בצפת, ומומחה בטיפול בשחפת, "למהגרי עבודה ופליטים יש סיכון גבוה יותר שזיהום בחיידק השחפת יהפוך לזיהום פעיל, בין השאר גם מסיבות גנטיות, אך בעיקר מסיבות סביבתיות, לרבות מגורים בתנאי צפיפות ותזונה לקויה".

ד"ר עידו לוריא, המנהל הרפואי של המרפאה הפתוחה בארגון רופאים לזכויות אדם וסגן מנהל מרפאת החוץ בבית החולים אברבנאל, אמר בתגובה כי "הבעיה המרכזית בטיפול במבקשי מקלט אינה קשורה לבית חולים כזה או אחר, אלא לכך שהמדינה לא לוקחת אחריות על תהליכי הבדיקה והטיפול ומטילה אותה על בתי החולים. זאת במקום לאפשר לכלל אוכלוסיית מבקשי המקלט בישראל נגישות לקופות החולים תוך השתתפות בתשלום, מהלך שהיה מאפשר בדיקות וטיפולים רפואיים לכולם, תוך הפחתת הנטל הכלכלי על בתי החולים".

גם במוקד הסיוע לעובדים זרים הביעו תרעומת על ההחלטה: "מקומם שדווקא במערכת הבריאות המחויבת לצדק ולשוויון, בקרב רופאים האמונים על שבועת הרופאים, אנו נתקלים בעוד ביטוי של הכפשה ודה-לגיטימציה של אוכלוסיית הזרים. לצערנו, אין זו הפעם הראשונה בה משרד הבריאות עורך הבחנה בין דם לדם, ודי אם נזכיר את פרשת השמדת מנות הדם שנתרמו על-ידי עולי אתיופיה. לו היה פרופ' ברבש מפנים את חובתו כרופא ולו אכן היה מזהה תופעה רפואית שמצריכה טיפול, היה עליו לפעול בכל האמצעים העומדים לרשותו כדי לחסן, לרפא ולשמור על בריאותם של כלל השוהים בישראל. במקום זאת, בחר פרופ' ברבש לדאוג רק לבריאותם של האזרחים הישראלים בתוך בית החולים, להכפיש, להשתלח ולכפות סטיגמה על קבוצה שלמה, וליצור הפרדה גזעית בין מטופלים שונים ובני משפחותיהם. אנו מקווים שפרופ' ברבש יתעשת ויבין את מחויבותו כרופא".

עוד הוסיפו במוקד כי הניסיון לייחס מחלות וזיהום רק לאוכלוסיית מהגרי העבודה והפליטים וכך לכפות עליהם הפרדה ובידוד, מתעלם מנתוני משרד הבריאות המצביעים על אוכלוסיות אחרות שנוטות שלא לחסן את ילדיהן בהיקפים גבוהים בהרבה: "נתונים שפורסמו לאחרונה מלמדים כי בקרב אזורים יהודיים מבוססים רבים ברחבי הארץ, מאות הורים, בעיקר משכילים, מסרבים לחסן את ילדיהם נגד מחלות כמו חצבת, שעלת או אבעבועות רוח, מסיבות אידיאולוגיות, בטענה שהחיסונים יזיקו לילדיהם. יחד עם זאת, לא ידוע על אף כוונה לכפות על תושבים אלה בידוד והפרדה או לאסור את כניסתם לבתי חולים ללא בדיקה. לאור נתונים אלה, הניסיון לטפול האשמת מחלות והדבקה דווקא על אוכלוסיית הזרים, נראה בעיקר כחיפוש שעיר לעזאזל, הדבקת סטיגמה וכפיית הפרדה על רקע רפואי והיגייני, המזכיר זמנים אחרים מההיסטוריה היהודית".

בשנת 2010 חלו בשחפת 8.8 מיליון איש בעולם, בעיקר בדרום מזרח אסיה, באפריקה ובאזור המערבי של האוקיינוס השקט. בישראל דווח במהלך 2010 למשרד הבריאות על 344 חולי שחפת חדשים, מרביתם (87.5%) נולדו מחוץ לישראל, בעיקר במדינות אפריקה' בהם שכיחות המחלה גבוהה. משנת 1997 מופעלת בישראל תכנית לאומית למיגור השחפת, ובמשרד הבריאות מדווחים על ירידה במספר חולי השחפת המאובחנים.

במאמר שהתפרסם בביטאון ההסתדרות הרפואית "הרפואה" במארס השנה הבהירו חוקרים ממשרד הבריאות, בראשות מנהל המחלקה לשחפת ואיידס ד"ר זהר מור, כי שיעור מהגרי העבודה מכלל חולי השחפת בעשור האחרון מצוי בעלייה, והגיע בשנת 2009 ל-22%, בהשוואה ל-5% לפני עשור. אולם מאחר ואוכלוסיית המהגרים נבדקת באופן פעיל לשחפת בכלא בישראל או במדינות המקור, "היקף התחלואה המדווח בה גבוה מזה של אוכלוסיות שאינן נסקרות באופן שגרתי", טוענים החוקרים.

במשרד הבריאות נמנעו אתמול מהתייחסות ישירה לאירוע, והבהירו כי ההנחיות שהופצו באיכילוב יובאו לדיון ואישור בהנהלת המשרד. "המשרד מתריע זה זמן רב על הבעיה המתעצמת של שימוש בשירותי אשפוז, עומסים מצוקות והשפעות מתלוות בצד הרפואי על בתי החולים, כתוצאה מהטיפול הנדרש לרבבות פליטים וסודנים. סגן שר הבריאות אף קרא לממשלה ולאוצר להקצות לכך משאבים מיוחדים שיקלו על כובד ההוצאות למערכת הבריאות. משרד הבריאות מגבש מעת לעת הנחיות תפעוליות לבתי החולים ומעורב במצבים מורכבים המתרחשים, לרבות מקרי השחפת והחצבת האחרונים".



תגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות