האנליסטים הכלכליים צופים לנו התייקרות נוספת במחירי המזון בעת הקרובה. גזירות המיסוי שאישרה בשבוע שעבר הממשלה, לצד עליות במחירי חומרי הגלם ושינויי אקלים שהובילו לבצורת בארה"ב, ישפיעו במהירות על הכיסים של כולנו. כשעולים המחירים ברשתות המזון ובסופרמרקטים, מתריעים במערכת הבריאות, הייקור פוגע בראש ובראשונה במזונות הבריאים, אלו הנחשבים כיום עדיין למותרות.

בשנים האחרונות עולים מחירי המזון בארץ באופן מואץ בהשוואה למערב. ב-2005 עד 2008 חל בישראל גידול של שבעה אחוזים במחירי המזון, בהשוואה לממוצע של ארבעה אחוזים בלבד במדינות המפותחות, כפי שקבעה לאחרונה ועדת קדמי לבחינת התחרותיות בענף המזון.

ההערכות הפסימיות מעוררות בקרב בכירים במערכת הבריאות יוזמות במטרה להגן על מחירי המזונות הבריאים ולאפשר סל מזון בריא מוזל, שיוכל למנוע התפרצות מגפת השמנה בדורות הבאים. אמנת מומחים המתגבשת בימים אלה מבקשת להרחיב את מוסד הפיקוח על מחירי המזון ולייצר לראשונה בישראל פיקוח על סל בסיסי של מזון בריא.

האמנה קוראת להדק את הפיקוח על מחירי המזונות הבריאים על רקע המציאות הכלכלית הקשה. "מחירי המזון הולכים לעלות דרמטית וכדי למנוע נזק בריאותי לאוכלוסייה, יש לשמור על מחירים שפויים של מזון בריא", אומרת דורית אדלר, מנהלת המחלקה לתזונה ודיאטה בבית החולים הדסה עין-כרם, העומדת בראש היוזמה.

לדבריה, דווקא המלצותיהן של ועדות טרכטנברג וקדמי, עלולים לעורר נזקים בריאותיים באוכלוסייה. "החליטו להוריד מסים כדי לעודד ייבוא לארץ של מזונות לא בריאים, של גבינות עתירות שומן, נקניקים ומיצים עתירי סוכר. אלו המזונות שנמכרים בזול בחו"ל ורוצים להביא הנה כדי לגרום להורדת מחירים. זה נורא ואיום", אומרת אדלר.

"חייבים להכניס לסל קטניות, שיש תחזית שמחיריהן יאמירו ב-30 עד 40 אחוז, למשל אפונה ועדשים שהן הפחמימות המושלמות שנחשבות לסימן ההיכר של התזונה הים תיכונית", אומרת אדלר, ומוסיפה "יש לכלול בסל בפיקוח גם פירות וירקות, לחם ואורז מקמח מלא, פסטה מקמח מלא, דגים מסוג כלשהו, למשל טונה, עוף, הודו, שמן קנולה, אגוזים ומוצרי חלב דלי שומן. סל מזון בריא הוא זכות בסיסית של כל אדם, גם לפי ארגון הבריאות העולמי, ופיקוח הוא כיום הדרך היחידה להבטיח זאת. מי שמתנגד לפיקוח הדוק על מחירי המזונות הבריאים לא מבין את המחיר האמיתי שהחברה משלמת בשיעורי תחלואה גדלים. מדובר בנזק שיצטבר לאורך זמן; השמנה מגדילה את הסיכון לטיפולי הפריה וללידת תינוקות חולים", מתריעה אדלר.

הקשר בין ייקור מחירי המזון להשמנה כבר אובחן בעבר במחקרים מבוקרים במדינות המערב. בינואר 2004 קבעו חוקרים מבית הספר לבריאות הציבור באוניברסיטת וושינגטון כי מחיריהם הנמוכים של מזונות עתירי שומנים הם העומדים בבסיס מגמת ההשמנה בארה"ב. במאמר שפרסמו בכתב העת American Journal of clinical Nutrition, טענו כי דווקא מוצרי מזון שאינם בריאים הם הזולים יותר ברשתות המזון, לרבות צ'יפס, משקאות קלים, סוכריות ועוגיות.

בישראל נחקר הנושא בשנים האחרונות במחקר במימון המכון הלאומי לחקר שירותי בריאות ובתמיכת עמותת אשלים והג'וינט. החוקרים בראשות ורד קאופמן שריקי מהמרכז לבריאות ותזונה באוניברסיטת בן גוריון בחנו את עלות סל המזונות לילדים בגילי 6 עד 18 בהתאם להמלצות התזונתיות של משרד הבריאות. הממצאים העלו כי 40 אחוז מכלל משקי הבית בישראל אינם יכולים להזין את הילדים כמומלץ בגלל מחירי המזון, וכנ"ל לגבי 66.9 אחוז מהמשפחות בעשירון התחתון בישראל. ההוצאות לילד על מזון לפי משרד הבריאות נאמדות ב-1,450-1,980 שקל לשנה. "בשנים האחרונות אנו עוקבים אחר הממצאים ומחירי המזון רק עולים, כך שהמצב מחמיר", אומרת קאופמן שריקי.

יוזמה מקומית להוזלת מזונות בריאים היתה ביולי 2011, בתחילתה של המחאה החברתית לפני שנה, כשרשת רמי לוי שיתפה פעולה עם אדלר למכירת סל מזון בריא מוזל שהתחלף אחת לשבועיים. אולם בחודשים האחרונים לא צבר הפרויקט תאוצה ועתה החליטה אדלר לקדם אמנה חברתית. "המטרה לייצר אמנה שלה יהיו שותפים יצרני המזון ורשתות השיווק באופן וולונטרי, בקריאה למדינה לפקח על הסל הבסיסי", אומרת אדלר.

מסים על ממתקים

יוזמה נוספת בתחום מחירי המזון, בה הביעו תמיכה משרד הבריאות ורשות המסים, כפי שפורסם בשבוע שעבר ב"הארץ", קוראת להטיל מיסוי על מזונות לא בריאים, בדומה לדגמים הפועלים במדינות מערביות. דיאטנים מתריעים כי אם יוחלט ליישם את הצעד, על הכסף המתקבל מהמס לשמש להוזלת מזונות בריאים.

סקר שנערך במכון גרטנר בראשות אורלי טמיר העלה לאחרונה כי שליש מהבוגרים תומכים במיסוי על מזונות לא בריאים, גם במציאות הקיימת בשנים האחרונות של ריבוי מסים, ואולם בקרב 40 קובעי מדיניות שנשאלו בנושא, מחצית העריכו כי הציבור יתנגד לגזירות מיסוי על מזון לא בריא על רקע כלכלי.

לדברי פרופ' שוקי שמר, שהיה שותף במחקר, המשמש יו"ר מועצת המנהלים של אסותא מרכזים רפואיים, "אם יוטל מס על מזונות לא בריאים והכסף שיתקבל ישמש לקידום בריאות, ניתן יהיה למשל לאפשר בסכום שיתקבל, כמה מיליונים, למשפחות להשיג מזון בריא דרך תלושים בקופות החולים או להשתמש בכסף למימון מפעל הזנה ארצי לילדים המבוסס על מזונות בריאים. צריך למצוא דרכים להפוך את המזון הבריא נגיש לאוכלוסיות עניות יותר". לדברי שמר, "כשמטילים מס על משקאות ממותקים ומאכלים עתירי שומן, פוגעים בעיקר בשכבות החלשות שצורכות את המזונות הללו כי אנשים בעשירונים העליונים לרוב מודעים יותר למזון בריא".

ערן יעקב, סמנכ"ל לכלכלה ברשות המסים, ציין כי ייזום הקמת ועדה לבחינת פתרון הוליסטי למחירי המזון, ובמסגרתה יבחן להטיל מס על מזונות לא בריאים. "הפתרון צריך להיות הוליסטי, בטיפול כוללני של משרדי הבריאות והחינוך, לעידוד צריכה של מזון בריא". יחד עם זאת הבהיר יעקב כי אין כוונה להשתמש בהכנסות ממס עתידי מסוג זה כדי להפחית מחירי מזונות בריאים. "במדיניות הכלכלית של ישראל כל ההכנסות ממסים מועברות לקופת המדינה".

ממשרד התמ"ת, האחראי לפיקוח על מחירי המזון, נמסר כי "הצוות לבחינת יוקר מוצרי הצריכה והמזון, שכלל נציגים ממשרדי הבריאות והחקלאות, לא הביע עמדה ולא עסק בכל הנוגע למיסוי מוצרי מזון מזיקים יותר או פחות לבריאות, אלא ראה לפניו את משימתו המרכזית - להציע הצעות להורדת יוקר המחיה, תוך בחינת ההשלכות על המשק ושוק העבודה. משרד התמ"ת אינו אחראי על פיקוח מחירי המזון בכללותם, אלא על מספר מצומצם של מוצרים. בבואם לבחון את המוצרים שייכנסו לפיקוח ישקלו השרים את מכלול השיקולים וההשלכות הנלוות לכך".