18:43
בעוד שבעולם המערבי מדווחים בשנה האחרונה על עלייה במספר ההתאבדויות, בין היתר בשל משברים כלכליים, בישראל מייחסים את העלייה בנתוני המקרים האובדניים שאירעו בארץ לתוצאות בדיקה מחודשת של נסיבות המוות, כפי שהן מוזכרות בתעודות הפטירה של רשות האוכלוסין. כך קרה שמספר ההתאבדויות המדווח נמוך מזה שאירע בפועל.
חלק ממקרי ההתאבדות מסווגים בתעודות הפטירה כמוות מסיבה אחרת, לעתים בשל בקשות קרובי המשפחה של המתאבדים על רקע הדימוי השלילי שמיוחס עדיין למעשים בחברה הישראלית. אנשי המרכז הלאומי לבקרת מחלות של משרד הבריאות בדקו את התיקים הרפואיים בבתי החולים של הנפטרים שסיבת מותם עוררה חשד שהתאבדו ומצאו שבמקרים רבים אכן סיבת המוות היתה התאבדות.
על פי בדיקת הנתונים החדשה שיעור המתאבדים האמיתי גבוה ב-22% מזה המדווח, ועל כן מוערך כי ב-2010 התאבדו 480 בני אדם, זינוק בשיעור של 18% לעומת 2009, שבה התאבדו 404 בני אדם (מספר מתאבדים ללא האומדן החדש).
הלוויתו של משה סילמו שהצית עצמו לפני חודש וחצי.
צילום: עופר וקנין
ימימה גולדברג, מרכזת התוכנית הלאומית למניעת אובדנות והפסיכולוגית הראשית במשרד הבריאות, אמרה כי לאור ממצאי הבדיקות המחודשות, שנערכו לאחרונה, יש לדייק במידע הנכתב בתעודות הפטירה ולהתבסס בעת כתיבתו על תוצאות חקירת המשטרה וממצאי הבדיקה במכון הפתולוגי. "במקרים בהם מתעורר חשד שמדובר במעשה אובדני יש לשקול עריכת ראיונות עם קרובים ומכרים של המת כדי לוודא את נסיבות המוות", אמרה גולדברג.
מספר המתאבדים בישראל. לחצו להגדלה
בחודש האחרון דווח על עלייה במספר ההתאבדויות ביוון, שהיתה בעבר המדינה האירופית בעלת שיעור ההתאבדויות הנמוך ביותר. ההערכות היא כי שיעור האובדנות במדינה זינק ב-40% בין החודשים ינואר-מאי 2011, בהם נקלעה המדינה למשבר כלכלי חריף, בהשוואה לתקופה המקבילה ב-2010. התאבדותו של משה סילמן ביולי האחרון העלתה לדיון הקשר בין מצוקה כלכלית לאובדנות, אולם, רוב החוקרים הישראלים אינם מעידים על קשר ישיר בין האובדנות למצב הכלכלי, אלא על קשר עקיף בין השניים, המתווך על ידי גורמים נוספים.
הוספת תגובה
הצעות מיוחדות
© כל הזכויות שמורות להוצאת עיתון הארץ בע"מ
