טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

סגולותיו הרפואיות של ארס הדבורים

הדיקור בארס דבורים החל לפני אלפי שנים ונמצא יעיל לטיפול בכ-300 מחלות. אז למה הממסד הרפואי בישראל מסרב להכיר בו כתרופה?

תגובות

אפיתרפיה (אפיס = דבורה) היא שימוש במוצרי הכוורת לצורכי ריפוי ובריאות. מוצרי הכוורת כוללים דבש, פרופוליס, פולן (אבקת פרחים), שעווה, מזון מלכות והאחרון ברשימה, ואולי הראשון בחשיבותו, הוא ארס הדבורה.

דיקור בארס דבורים התחיל כבר בתקופות קדומות: היפוקרטס, אבי הרפואה המודרנית (377-460 לפנה"ס), השתמש בארס דבורים לריפוי מחלות שגרוניות וכינה אותו "תרופה מוזרה מאוד". הארס מתואר בכתבים הודיים וסיניים עתיקים (500 לפנה"ס) ובקוראן נכתב כי הדבורה "מחזיקה בכרסה נוזל שהוא תרופה לאדם".

בשנת 1859 התפרסם מאמר מדעי ראשון בצרפת המתאר ריפוי של דלקות מפרקים ואף סרטן עור בעזרת ארס דבורים. אחריו התפרסמו עוד ועוד מסמכים ועדויות של רופאים שטיפלו בהצלחה בארס דבורים במחלות שונות, אך הממסד הרפואי סירב אז ומסרב גם היום להכיר בארס כתרופה. ארס הדבורים נמצא יעיל לטיפול בכ-300 סוגי מחלות, ובהן דלקות מערכתיות (כדלקת מפרקים ודלקות ריאומטיות למיניהן), שיגרון ניווני, טרשת נפוצה, סוגים מסוימים של סרטן, פצעים כרוניים, לחץ דם גבוה, אסתמה, מיגרנה, פיברומיאלגיה, חולשה של המערכת החיסונית ומחלות כרוניות ואוטואימוניות אחרות.

בארס הדבורים ניתן למצוא כ-40 חומרים ביוכימיים פרט למים שהם 88 אחוז. ארס הדבורה מכיל פפטידים, חומצות אמינו, אנזימים, פוספוליפידים, סוכרים, תרכובות נדיפות ועוד. הבולטים, הנחקרים והפעילים ביותר מבחינה ביולוגית בין מרכיבי ארס הדבורה הם הפפטידים, מולקולות חלבוניות של חומצות אמינו המצויות בארס: מליטין (Melittin), אפמין (Apamin), אדולפין (Adolapin) ופפטיד 401 (המכונה גם פפטיד MCDP).

ארס הדבורה מגרה את מערכת החיסון דרך בלוטת יתרת הכליה ובלוטת יתרת המוח המפרישות הורמונים המעוררים את הגוף לפעול בצורה טבעית. ניתן לומר כי פעולתו המרפאת של ארס הדבורה איננה מתבטאת בריפוי ישיר של הסימפטומים הבריאותיים, אלא בעקיפין באמצעות גירוי מערכות גוף אחרות שמטפלות בסימפטומים. זו דוגמה קלאסית לטיפול הוליסטי. מרכיבי הארס מגרים את המערכות בגוף להפריש הורמונים הגורמים לגוף לטפל בבעיה בצורה טבעית תוך כדי חיזוק מערכת החיסון. מליטין הוא חומר אנטי דלקתי בעוצמה חזקה פי ארבעה מהקורטיזון ומדכא היווצרות של רדיקלים חופשיים ונחקר כיום גם בקשר לטיפול בסרטן. פפטיד 401 הוא כנראה המרכיב העיקרי המאפשר לסייע בריפוי טרשת נפוצה.

ארס הדבורה נחקר באוניבר- סיטאות ומכונים ברחבי העולם. אם תשאלו אנשים באסיה, דרום אמריקה ואפריקה, תגלו שרבים יודעים על תכונותיו המרפאות של הארס ואף משתמשים בו. בישראל אין הכרה של הממסד הרפואי בארס כתרופה, ולכן רופאים סובלים מחוסר ידע הגובל בבורות בכל הנוגע לו ומספקים לחולים מידע מוטעה ביסודו. ספר שיצא השנה לאור בעברית על הדיקור בארס, "מחלימים בעזרת דבורים" בהוצאת אורית קדר, מספק הצצה לתחום.

print-image-1.1819979-1

השימוש בארס דבורים נעשה באחת משתי גישות או בשילובן: הגישה המקובלת בעולם המערבי (בעיקר בארה"ב) היא החדרה למקומות הכואבים, ובגישה האנרגטית נעשית העקיצה בנקודות דיקור לאורך המרידיאנים - קווי זרימת "אנרגיית החיים" (צ'י) לפי פילוסופיית הרפואה הסינית. בטיפול נחשף המטופל לכמות זעירה של מרכיבי ארס הדבורה במינון הולך וגדל בדיקור בנקודות רבות.

טיפול בארס דבורים מתחיל באבחון ותשאול יסודי. בהמשך נעשית בדיקת אלרגיה תת-עורית על אמת היד. החדרת ארס דבורה לגוף גורמת להיווצרות חום ואדמומית באזור. החום הנוצר באזור ההחדרה גורם לפירוק הארס למרכיביו השונים. חשיבות החום בריפוי מחלות ידוע בתפישה הבריאותית ההוליסטית. על כך אמר היפוקרטס: "תן לי חום וארפא את כל המחלות".

ארס דבורים מעורר את המערכות בגוף וגורם להן לפעול בצורה אופטימלית, ככל האפשר. תרופות סטרואידים, קורטיזון, כימותרפיה ואחרות עושות בדיוק את הפעולה ההפוכה - מדכאות את הפעילות הטבעית של הגוף ומערכותיו. לכן מומלץ להתחיל בטיפול קרוב ככל האפשר לזמן התפרצות המחלה וללא תרופות. חולים הנוטלים תרופות נוהגים להוריד את מינונן עם התקדמות הטיפול בארס, חלקם עד להפסקת התרופות. הטיפול עבורם יהיה ארוך יותר מפני שיהיה עליהם לשקם את מערכת החיסון ואת הנזקים שנוצרו כתוצאה מנטילת התרופות.

לסיום, חשוב לציין כי החלמה אינה רק עניין של תרופות כאלו או אחרות וטיפול משולב חיוני לתהליך ההחלמה. רוב המחקרים בנושא נערכו במזרח אירופה, ברוסיה, סין, קוריאה ויפאן.

דיקור בארס דבורים הוא טיפול כואב ביסודו ולכן מרתיע רבים מן החולים. מניסיוני, אלו שאינם נרתעים ומתמידים בטיפול זוכים ליהנות מתוצאות. כשני אחוזים מהאוכלוסייה אלרגיים לעקיצת דבורה והטיפול לא יתאים להם. הטיפול אינו מתאים לחולים מסוימים לרבות חולי שחפת, עגבת וזיבה.

הכותב הוא מייסד ומנהל המרכז הישראלי לאפיתרפיה (טיפול במוצרי כוורת)



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות