המהדורות הדיגיטליות של הארץ - באתר בסמרטפון ובאייפד - חודש ראשון ב-4.90 ₪ בלבד
מצטרפים ומשדרגים לאחת מחבילות התוכן האיכותי של הארץ. עכשיו במבצע השקה! רק 4.90 ₪ לחודש הראשון. נסו עכשיו >>
הרשמה למערכת
שם פרטי
שם משפחה
דוא"ל
סיסמה
אישור סיסמה
טלפון נייד
 ?נרשמתם בעבר לאתרי קבוצת הארץ התחברו   |   שכחתי סיסמה

הרגלי החיפוש ברשת של חולי סרטן

מחקר ישראלי בחן את הגלישה ברשת של חולי סרטן וקרוביהם. כשהסרטן אגרסיבי, החולים מחפשים מידע בזריזות וממעטים לפנות לקבוצות תמיכה

מחקר ישראלי חדש הבוחן את הרגלי הגלישה של חולי סרטן וקרוביהם באינטרנט מצביע על הבדלים בין החולים בהתאם לחומרת מחלתם.

במחקר שנערך בראשות ד"ר ישי עופרן, רופא בכיר במחלקה להמטולוגיה במרכז הרפואי רמב"ם, נותחו הרגלי הגלישה ב-232,681 מחשבים אמריקאיים במנוע החיפוש של יאהו (Yahoo) בין מאי ליולי 2010, בקרב גולשים שביצעו לפחות חמישה חיפושים לסרטן ספציפי, מתוך הנחה כי מרביתם חולים או מכרים של חולים.

המחקר נעשה בסיוע חוקרים ממרכז המחקר של חברת יאהו המפעילה מנוע חיפוש פופולרי באינטרנט, ובהם ד"ר אלעד יום-טוב וד"ר דן פלג, וכן פרופ' אורה פלטיאל, רופאה חוקרת מהמחלקה ההמטולוגית בבית החולים הדסה והאוניברסיטה העברית, ופרופ' יעקב רואו, מנהל המחלקה ההמטולוגית במרכז הרפואי שערי צדק.

"מחקרים שבוחנים הרגלי גלישה לרוב נעשים באמצעות שאלונים, אך נכללים בהם בעיקר חולים שהחלימו ופחות לחוצים מהמחלה, ואילו חולים קשים שחרדים ממחלתם עשויים שלא לשתף פעולה. בנוסף, שאלון עשוי להיות לא אמין כי הוא מתבסס על זיכרון ולא על הגלישה בפועל", מסביר עופרן.

ניתוח הרגלי הגלישה נחלק לפי מידת האגרסיביות של הסרטן, בהתאם לשיעורי ההחלמה כעבור חמש שנים. החיפושים באינטרנט של אלו שהחוקרים זיהו כחולים בגידולים אגרסיביים, לרבות סרטן הריאות, סרטן הלבלב ולוקמיה (סרטן הדם), היו זריזים, בהשוואה לחיפושים ממושכים של אלו שזוהו כחולים בסוגי סרטן קלים יותר עם שיעורי החלמה גבוהים, לרבות סרטן השד וסרטן הערמונית. "כשהסרטן אגרסיבי, החולה נוטה לברוח מהרשת, מחפש מידע במהירות ונרתע", מפרש עופרן.

ניתוח נוסף של הרגלי החיפוש בקרב מכריהם של אלו שהוגדרו כחולים, שנכללו בספר הכתובות של החולים (Yahoo Address Book) או ברשת החברתית שלהם (Yahoo Messenger), העלה כי כשמדובר בסרטן אגרסיבי, החברים נכנסו לרשת בשלב מוקדם יחסית, כעבור תשעה ימים בממוצע מתחילת החיפוש של החולה ונטו לחפש מידע 12.5 ימים רצופים בממוצע, יותר מהחולה עצמו (11 ימים).

"חולה בסרטן אגרסיבי אינו מסוגל לעמוד בעומס ומישהו אחר מחפש עבורו מידע באינטרנט", מעריך עופרן. בסוגי סרטן פחות קטלניים, מכרים נכנסו לרשת בחיפוש על הסרטן רק כעבור 15 ימים בממוצע ממועד תחילת החיפוש של אלו שהוגדרו כחולים, ולמשך זמן קצר בהרבה (5.1 ימים) בהשוואה לחולה עצמו (13.9 ימים). עוד נמצא כי מכרים אלה נטו לחפש מידע בעיקר על גורמי הסיכון לסרטן. לדברי עופרן, "נראה כי מכריהם של חולי סרטן קלים יותר חיפשו פחות מידע כדי לעזור לחבר החולה ויותר שאלו את עצמם האם גם לי זה יכול לקרות".

המחקר גילה תנודות מעניינות גם באתרי אינטרנט של ארגוני תמיכה בחולי סרטן: התברר כי דווקא אלו שהוגדרו כחולים בסרטן אגרסיבי, הנזקקים לעזרה בהתמודדות עם המחלה, ממעטים בביקורים באתרים של קבוצות תמיכה בהשוואה לחולים בסוגי הסרטן הקלים יותר.

תגובת לחץ

בהמשך אובחן שוני בדפוס המעברים בין האתרים בקרב חולי הסרטן: בחולי סרטן אגרסיבי תואר מהלך מסודר של מעבר בין נושאים והגעה מאוחרת יחסית לאתרים של קבוצות תמיכה, ואילו חולי סרטן קלים פנו מהר יותר לקבוצות תמיכה וחיפושם בין האתרים השונים היה הרבה יותר גמיש.

לדברי עופרן, הממצא משיק גם לתובנות מדיסציפלינת הפסיכולוגיה. "זה דומה לתגובה האנושית ללחץ. כשאנשים לחוצים מאוד, הם לרוב עוברים את אותו מהלך והתגובות שלהם דומות, כמו בסרטן האגרסיבי, ואילו כשאנשים פחות לחוצים, התגובות משתנות יותר מאדם לאדם, וניתן לראות זאת גם בהרגלי החיפוש באתרים של חולי הסרטן הקלים יותר", הוא מסביר.

מודל שהכינו החוקרים הצליח לדמות בחיפוש של חולי הסרטן באינטרנט את חמשת השלבים המקובלים לעיבוד אבל בהתאם למודל מקובל משנת 1969 של הפסיכיאטרית אליזבת קובלר-רוס: הכחשה, כעס, מיקוח, דיכאון והשלמה.

לממצאים שהתפרסמו בספטמבר בכתב העת PLoS ONE השלכות על יחסי רופאים ומטופלים חולי סרטן. "הממצאים מעלים מודעות לתהליכים שעוברים חולי סרטן, בהתאם לחומרת מחלתם, ועשויים לאפשר פיתוח כלים להקל על חולי סרטן שמחפשים מידע באינטרנט", אומר עופרן.

למחקר גם מגבלות מתודולוגיות. לדברי עופרן, "התבססנו על גולשים המחפשים מידע מקוון על סרטן, אך חלקם עשויים להיות סטודנטים לרפואה או אנשים שאינם חולים. בנוסף, הבדיקה בוחנת אנונימית הרגלי גלישה לפי כתובת המחשב (IP adress), ולא בהתאם למספר הגולשים במחשב".




הוספת תגובה
תודה על פנייתך, היא תיבדק על ידי המערכת
להוספת תגובה בלתי מזוהה לחץ כאן להוספת תגובה מזוהה לחץ כאן

הקלד את הנושא

הקלד את התגובה

 
בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים עם תנאי השימוש של אתר הארץ
תודה על פנייתך, היא תיבדק על ידי המערכת
להוספת תגובה בלתי מזוהה לחץ כאן להוספת תגובה מזוהה לחץ כאן

הקלד את הנושא

הקלד את התגובה

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים עם תנאי השימוש של אתר הארץ
תודה על פנייתך, היא תיבדק על ידי המערכת
הצג את כל התגובות פתוחות 01 גוגליאהוובינגושות יש עודף מידע
  • 12:33
  • 22.10.12

יש המון מידע באינטרנט ובכלל. איך אפשר בכלל לסמוך על מה שקוראים. לדעת שהוא מתאים לך לדעת שזה המידע הכי חדש שיש..
כשהייתי בדיוק במצב שהכתבה מתארת לפני שנתיים וקצת אז בסוף הגעתי לחברה שעשתה לי סדר בכאוס.. ואני מודה על זה עד היום (הרי אני פה כדי לטקבק! :) אונקו-אינטגרטיב. תעשו חיפוש יאהוו, גוגל, בינג.. לא משנה מה ותמצאו אותם. אחרי זה כבר לא יהיה כ"כ קשה להחליט.

  •   נתקלתי בהרבה הודעות שמכילות את השם הזה. כמה מהן בנוסחים ירון
    • 17:42
    • 22.10.12

    זהים עם תשובות זהות. באמת לא קשה להחליט.

02 אז שוב האח הגדול עוקב אחרינו... המחקר הזה לא נראה לי רציני, לפחות לא מהכתבה הזו - אסתר
  • 17:07
  • 22.10.12

לא ברור למה החיפוש הופסק - האם המחפשים מצאו את מבוקשם או התאכזבו. כמה זמן נמשך המעקב. האם המידע התברר כבעל ערך או לא. האם המידע השפיע על רמות החרדה של חולה ובני משפחתו. האם המידע השפיע על התקשורת עם הצוות הרפואי. השלכות וכו'.
קשה לדלות מידע משמעותי מחיטוט ברישומי האח הגדול בלבד. בינתיים.

03 יכול להיות הסבר פשוט יותר תוהה
  • 18:30
  • 22.10.12

מי שחולה מאוד אין לו כוח וחשק לחפש באינטרנט

04 אין סרטן קל  (לת) טל
  • 20:42
  • 22.10.12

05 אף מילה על כך שהגולשים לא ידעו שניתחו את הרגליהם אלא חדרו לפרטיותם מבלי לשאול  (לת) דור האח הגדול
  • 01:38
  • 23.10.12

06 בעיה בשיטת הדגימה יורם
  • 12:37
  • 24.10.12

ברגע שמגבילים מחקר רק למשתמשי כלי חיפוש אחד, זו לא יכולה להיות הקצאה רנדומלית. מדגם כזה נקרא 'מדגם נוחות'. המשמעות היא שסוג כלי החיפוש באינטרנט מתפקד כאן כמשתנה מתערב/ממתן בקשר בין סוג המחלה ודפוס השימוש. 

07 חבל שלא חיפשתי מספיק טוב כבר בהתחלה... אח של ...
  • 23:15
  • 28.10.12

רק אחרי הכימותרפיה של אחי גיליתי פרסומים רפואיים שמתארים אנשים במצב דומה, שבגלל עיכוב בטיפול ב לוקמיה מילואידית (שאובחנה בטעות) זכו לקבל טיפול בבעייתם האמיתית (אובחן חסר בויטמין B12) וה"סרטן" כביכול, נעלם. אחרי הכימותרפיה אין שום דרך לברר מהי האבחנה האמיתית, לכן עבר השתלת-מח עצם "ליתר ביטחון"..

פרוייקטים מיוחדים