רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

שדים עדתיים

פערים בין אשכנזים למזרחים מתבטאים גם בבריאות הנפש

מחקר ישראלי חדש מגלה כי הפערים החברתיים והכלכליים בין קבוצות בחברה הישראלית באים לידי ביטוי גם בהפרעות חרדה ודיכאון והטיפול בהן

בתקופה שבה ישראל מתמודדת עם פערים חברתיים וכלכליים הולכים וגדלים בין קבוצות בחברה הישראלית ועם גזענות מעמיקה בין השאר כלפי פליטים ודורשי עבודה, רצוי לבדוק את ההשלכות של הפערים האלה, למשל בין ערבים ליהודים ובין יהודים מזרחים לאשכנזים - על מצב הבריאות.

להלן ראיה אחת להשלכות הפערים הללו על מצב הבריאות הנפשית בקבוצות בחברה הישראלית. פערים בין הקבוצות הנוגעים לבריאות נפשית משתקפים בהבדלים בשכיחות של מחלות וגורמי סיכון בקרב הקבוצות (כגון, גברים ונשים ומעמד כלכלי גבוה ונמוך). פערים בין קבוצות אתניות בדרך כלל משתקפים לטובת הרוב בחברה וספרות מחקרית ענפה תיעדה כי הם מושפעים מגורמים חברתיים וכלכליים. עקב השלכותיהם הבריאותיות, האתיות והכלכליות הכריז משרד הבריאות על צמצומם בבריאות כעל מטרה מרכזית.

נשאלת השאלה אם יש קבוצות בקרב האוכלוסייה היהודית בישראל הנמצאות בסיכון גבוה יותר לפתח קשיים רגשיים עקב הפערים הללו? במחקר שהתקבל לאחרונה לפרסום ב-The International Journal of Social Psychiatry, שנערך בקרב מדגם מייצג של אוכלוסייה בוגרת בישראל, נמצא כי לילידי אסיה ואפריקה (להלן מזרחים) החיים בקהילה יש שכיחות גבוהה עד פי 2.1 של הפרעות חרדה ודיכאון בהשוואה ליוצאי אירופה ואמריקה (להלן אשכנזים). פער זה לא נעלם בדור השני.

בקרב ילידי הארץ שהוריהם מזרחים או אשכנזים הפער אמנם צומצם במידת מה, אך עדיין נשאר הבדל משמעותי בין שתי הקבוצות, כך שלדור שני ליוצאי ארצות אסיה ואפריקה יש שכיחות גבוהה עד פי 1.7 של הפרעות חרדה ודיכאון בהשוואה לדור שני ליוצאי אירופה ואמריקה. הבדלים אלה היו משמעותיים גם לאחר שהבדלים בהשכלה, הכנסה ורמת דתיות נלקחו בחשבון.

איור אילה טל

סטיגמה לא מודעת

כפי שעולה ממחקרים אחרים על פערים אתניים, ייתכן כי חשיפה להפליה ישירה או מרומזת וכן הבדלים בסטטוס וכוח חברתי תורמים לפערים בשכיחות ההפרעות הפסיכיאטריות בין אשכנזים למזרחים בישראל. הפרעות פסיכיאטריות אלה, בנוסף לסבל שהן מסבות, יכולות להיות מגבילות מאוד. לפי ארגון המדינות המפותחות (OECD) הגורם העיקרי לחוסר תפקוד הוא דיכאון, מה שהופך נתונים אלה לחשובים לא רק ברמת הפרט אלא גם ברמת החברה.

פערים בבריאות משתקפים גם באיכות השירותים הניתנים בקליניקה. במרפאות פסיכיאטריות ציבוריות רבות מטפלים נפגשים עם אוכלוסייה רב-תרבותית. על המטפלים מוטלת האחריות לספק שירותים המותאמים לרקע התרבותי של המטופל, אך משימה זו אינה פשוטה. הבנת רקע תרבותי מצריכה מידע מורכב, במיוחד כשהמטפל והמטופל באים מרקע תרבותי שונה. נקודה זו חשובה במיוחד כיוון שברוב ארצות המערב, כולל בישראל, מרבית המטפלים שייכים לקבוצת הרוב.

מטפלים מקבלים הכשרה מינימלית, אם בכלל, לעבודה עם מטופלים מתרבויות השונות משלהם. כמו כן, ההתאמה התרבותית של התערבויות לאוכלוסיות מגוונות לרוב לא נבחנה, ויש חוסר בולט במטפלים דוברי ערבית ואמהרית בישראל היכולים לספק שירותי בריאות נפש בשפת האם של הצרכנים.

מעבר לגורמים חברתיים ומבניים אלה, לאחרונה העלו כמה מחקרים את החשיבות של איכות האינטראקציה בין המטפל למטופל במפגש הטיפולי. גורמים כסטיגמה מודעת ולא מודעת אצל המטפל כלפי המטופל אובחנו כחשובים בהחלטות על המלצות הטיפול שיינתנו והסיכוי שהמטופל יישאר בטיפול ולא ינשור בטרם עת.

במחקר שהתקבל לאחרונה לפרסום ב-Israel Journal of Psychiatry, נמצא כי כשהציגו לנבדקים תיאור מקרה של מטופל עם סימני דיכאון, ולחצי מהם הציגו שם המרמז על מטופל ממוצא אשכנזי ולחצי שם המרמז על מוצא מזרחי, העריכו הנבדקים, סטודנטים לפסיכולוגיה ממוצא אשכנזי, את המטופל המזרחי באופן שלילי יותר וככזה שפחות ישתף פעולה בטיפול. מה שהיה אף משמעותי יותר הוא שחזור ממצא זה בקרב מטפלים בקהילה. מטפלים אשכנזים הביעו עמדות שליליות יותר כלפי מטופל מזרחי מאשר כלפי מטופל אשכנזי.

לסיכום, מדיניות ציבורית צודקת שלא מתנערת מעקרונות השוויון של נביאי ישראל וערכי צדק אוניברסליים, שתפעל לצמצום הפערים החברתיים והכלכליים לצד המשך שיפור השירותים לאוכלוסיות מקבוצות שונות, היא חיונית כדי ליצור חברה שכל חבריה זכאים לבריאות במידה שווה.

ד"ר אורה נקש היא חוקרת בבית הספר לפסיכולוגיה במרכז הבינתחומי בהרצליה ופרופ׳ יצחק לבב הוא מהחוג לבריאות נפש קהילתית באוניברסיטת חיפה



תגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות