בעוד האקלים בעולם מוסיף להשתנות בדרמטיות ולחולל סופות, גשמים עזים, רעידות אדמה ועונות יובש, אטלס חדש של ארגון הבריאות העולמי (WHO) והארגון המטאורולוגי העולמי (WMO) קושר בין שינויים אקלימיים לבין פיזורן של מחלות, וקורא למעקב אחר שינויי אקלים לצורך שיפור בריאות הציבור.

האטלס מצביע על אזורים המתמודדים עם תנאי אקלים קיצוניים, ומזהה עלייה בשכיחותן של מחלות באזורים אלה. במקומות מסוימים באפריקה ובדרום מזרח אסיה, מדווח על עלייה של עד 100% בשכיחות מחלות זיהומיות הגורמות לשלשולים, מלריה, קדחת דנגי ודלקת קרום המוח בהתאם למצבי אקלים מסוימים.

לחצו להורדת האטלס המלא

לפי הדו"ח, מחלות הגורמות לשלשולים, ובמרכזן כולרה, מביאות למותם של 2 מיליון ילדים בעולם בשנה. סופות הוריקן, טייפון ורעידות אדמה הגורמות לפגיעה בתשתיות המים ולעירוב בין מי שתייה למי ביוב הן גורם סיכון משמעותי למחלות מסוג זה.

הדו"ח קובע כי דלקת קרום המוח הנגרמת על ידי זיהום חיידקי או נגיפי, תלויה אף היא באקלים, ובאפריקה היא מסכנת ילדים בעיקר בעונות היובש, בין דצמבר לאפריל, תקופה שכבר זכתה לכינוי בקהילה הרפואית כ"חגורת המנינגיטיס". בעשור האחרון מוערך כי 250 אלף ילדים באפריקה לקו בדלקת קרום המוח, ועשירית מתוכם מתו מהמחלה. העונה המשויכת לדלקת קרום המוח היא גם זו שבה יש עלייה בריכוזי האבק וירידה ברמות הלחות באזורים הטרופיים של יבשת אפריקה. למרות הקשר הברור בין המחלה לבין תנאי אקלים, טרם התגלה אילו מצבים אקלימיים מעוררים את התלקחות המחלה וגורמים לסופו של גל תחלואה. לפי אחת ההשערות, אוויר יבש, חם או מאובק מגרה את הרקמה הרכה של מערכת הנשימה וכך מקל על חדירת חיידקים הגורמים לדלקת קרום המוח.

הדו"ח קושר בין שינויי אקלים גם לקדחת הדנגי, מחלה נגיפית המועברת בעקיצת יתוש ומאפיינת בעיקר עונות בהן נוצרים ריכוזי מים עומדים באזורים צפופי אוכלוסין. המחלה נמצאת בעלייה בשנים האחרונות ומתפשטת ממדינות עניות למדינות אמידות יותר.
אסונות טבע אינם אירועים חריגים, ולפי הדו"ח בשנת 2011 תועדו בעולם 332 אסונות טבע ב-101 מדינות, שהובילו למותם של לפחות 30,770 בני אדם ולנזקים במעל ל-366 מיליארד דולר.

האטלס מצביע על דוגמאות המאפשרות להשתמש בשינויים האקלימיים לצורך הגנה על בריאות הציבור, באמצעות זיהוי סיכונים עתידיים מראש והתייחסות אליהם במסגרת מערכת הבריאות. הנתונים כבר מראים כי מדינות המתייחסות לשינויי אקלים במתן אזהרות לציבור מובילות לשיפור נתונים: כך, למשל, התמותה לאחר סופות ציקלון בבנגלדש צומצמה מ-500 אלף מתים בשנת 1970 ל-140 אלף בשנת 1991 ול-3,000 בשנת 2007, לצד הקמתן של מערכות התרעה. גם צמצום בזיהום אוויר צפוי להועיל הן להפחתת השינויים האקלימיים והן להורדה בתחלואה, קובע הדו"ח. להערכת ארגון הבריאות העולמי, הורדה של זיהום האוויר עשויה להציל את חייהם של 680 אלף ילדים בשנה ברחבי העולם.

ההמלצות משמעותיות בעיקר על רקע השינויים האקלימיים והדמוגרפיים הפוקדים את הגלובוס. גלי חום באזורים שבעבר התרחשו אחת לעשרים שנה, מדווחים כיום אחת ל-5-2 שנים. במקביל להתחממות כדור הארץ, צפוי זינוק בקצב גידול האוכלוסייה המבוגרת. מספר המבוגרים החיים בערים, הנחשבים לאחת הקבוצות הפגיעות ביותר מגלי חום, צפוי לגדול פי ארבעה בעשורים הקרובים, מ-380 מיליון בשנת 2010 ל-1.4 מיליארד בשנת 2050. "שיתוף פעולה הדוק יותר בין קהילות הרפואה והמטאורולוגיה חיוני כדי לוודא שמידע מדויק ורלוונטי על מזג אוויר מקבל התייחסות בניהול בריאות הציבור ברמה בינלאומית, לאומית ואזורית", אמר השבוע מזכ"ל ארגון הבריאות העולמי, מישל ג'רוד (Michel Jarraud).