מחקר חדש מציג שיעורים גבוהים של תסמיני פוסט-טראומה בקרב מתבגרים תושבי העיר שדרות. לפי המחקר, טיפול נפשי שנותנים מורים בבית הספר, ללא מעורבות בעלי מקצוע בבריאות הנפש, הוביל להפחתה ניכרת בסימני הפוסט-טראומה.

המחקר, שמתפרסם החודש של כתב העת Journal of Adolescent Health, בחן את מצבם הנפשי של 154 תלמידי כיתות ז' וח' (הגילים 13-12) בבית ספר ממלכתי בשדרות, עיר המונה 20 אלף תושבים ומתמודדת עם נפילת טילים מאז שנת 2000.

החוקרים בראשות ד"ר רוני ברגר – פסיכולוג קליני מאוניברסיטת בן גוריון שהוא גם מנהל השירותים הקהילתיים בנט"ל (נפגעי טראומה על רקע לאומי) – ובהם חוקרים מאוניברסיטת חיפה ובית הספר לרפואה של אוניברסיטת סטנפורד בארה"ב, חילקו את הנבדקים לשניים: קבוצה ראשונה של 107 תלמידים, שעברה טיפול נפשי מיוחד שנוצר לצורך המחקר, של המורים בבתי הספר; וקבוצה שנייה של 47 תלמידים, שלא עברה כל טיפול.

בתחילת המחקר, כמחצית הנבדקים (43.5%) הציגו סימנים קליניים המיוחסים להפרעה מסוג פוסט-טראומה. בתקופה שהנבדקים מילאו את השאלון, בשנת 2008, כבר נמנו בשדרות אלפי נפילות טילים ו-15 נפגעים מאירועי הלחימה בעיר. הערכת פוסט-טראומה נעשתה באמצעות שאלון אבחון מדעי הכולל 17 פריטים.

תוכנית ההתערבות הטיפולית שנבחנה במחקר כללה מפגשים חינוכיים עם המורים הייעודיים, לצורך הפחתת מתח וחרדה, במתכונת של 90 דקות לשיעור, פעם בשבוע ובמשך 16 שבועות ברציפות, בין נובמבר 2007 למארס 2008.

השיעורים כללו גם שיעורי בית, ומפגש היכרות; העצמת משאבים אישיים של התלמידים; העלאת המודעות לתגובות לחץ של הגוף; למידת טכניקות לשחרור מתחים בגוף; העלאת מודעות התלמידים לרגשותיהם, והידוק הקשר בין תחושות לרגשות; פיתוח דרכים לשליטה על הרגשות בכוח המחשבה; הכרה בפחדים ופיתוח שיטות לשליטה בפחדים; התמודדות עם כעס ועם אובדן; שיטות למתן ולקבלה של תמיכה חברתית; פיתוח דרכים לשיפור התקשורת ובניית רשתות חברתיות; שיטות להעצמת תחושת העצמי; שיטות להפיכת מצבי משבר להזדמנות; וחיפוש אחר עתיד טוב יותר.

לאחר ההתערבות נרשמה ירידה משמעותית בסימני פוסט-טראומה, והמשתתפים בקבוצה זו היו בסיכוי גבוה פי 2.7 להחלמה מסימני פוסט-טראומה. לתלמידים בקבוצת הביקורת היה סיכון גבוה פי 3.5 להחמרה בסימנים לאורך תקופת המחקר.

מתוך 48 תלמידים שאובחנו עם סימני פוסט-טראומה בקבוצת ההתערבות, בתום ארבעת החודשים נותרו 13 בלבד עם סימנים מסוג זה (27.1%). בקבוצת הביקורת שלא עברה התערבות בבית הספר, 12 מ-19 התלמידים שאובחנו בתחילה עם סימני פוסט-טראומה נותרו עם האבחנה בתום התקופה (63.9%).

המחקר מדגיש, לטענת החוקרים, את חשיבות ההתערבות לסיוע נפשי של מורים בבתי הספר, בהבדל מהסיוע הניתן היום לתלמידים בשדרות, שברובו סיוע של אנשי מקצוע – פסיכולוגים, פסיכיאטרים ועובדים סוציאליים. "בהתחשב בעובדה שהתערבות על ידי מורים יותר נגישה, יותר כלכלית, ונוטה לפחות סטיגמה, הממצאים חשובים לצורך מתן סיוע נפשי נרחב לילדים הסובלים מטראומות", מסכמים החוקרים.

בספרות הרפואית יש מחקרים המתעדים את המצוקה הנפשית של תושבי שדרות: עבודה אחת שהתפרסמה בשנת 2008, בכתב עת לפסיכיאטריה של הילד והמתבגר, מצאה שיעורים גבוהים של דיכאון בקרב מתבגרים מהעיר; ועבודה נוספת שטרם דווחה בספרות הרפואית מעידה על סימני פוסט-טראומה בקרב 33% מהפעוטות בעיר.