טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

נחשף קשר בין דלקת גרון בילדות ל-OCD

חוקרים ישראלים מצאו שחשיפה לסטרפטוקוקס A הגורם לדלקת גרון עלולה להוביל גם לפגיעה בתפקוד המוח. הממצאים מדגישים החשיבות בטיפול הולם בדלקות

תגובות

חוקרים ישראלים הצליחו לחשוף את מסלול הקשר בין חיידק נפוץ, הגורם לדלקות גרון בילדות, לבין הפרעה פסיכיאטרית טורדנית-כפייתית (OCD). החוקרים תיארו במודל שבוצע בחולדות צעירות כי חשיפה לחיידק הסטרפטוקוקוס A הגורם לדלקות הגרון עלולה להוביל לפגיעה בתפקוד המוח ולהפרעה פסיכיאטרית טורדנית-כפייתית, המתבטאת במחשבות אובססיביות והתנהגות כפייתית. המסלול שזוהה יאפשר לפתח תרופות חדשות נגד התנהגות כפייתית המבוססות על ההנחה כי זו נגרמה מזיהום חיידקי.

ההשערה כי יש קשר בין הופעת ההפרעה לבין מחלות ילדות, לרבות דלקות גרון, כבר נבחנת יותר מעשרים שנה. אולם במחקר הנוכחי, שנערך על ידי צוות בראשות הפרופ' דפנה יואל, ראש המגמה הפסיכו-ביולוגית בבית הספר למדעי הפסיכולוגיה וחוקרת בבית הספר סגול למדעי המוח באוניברסיטת תל אביב, פוצח המסלול הגורם, בחולדות, להתפרצות ההפרעה כתוצאה מחשיפה לחיידק.

במחקר, שבוצע בעבודת הדוקטורט של ליאור ברימברג מהחוג פסיכולוגיה, ובשיתוף הפרופ' מדליין קנינגהם מאוניברסיטת אוקלהומה, הוזרקו לחולדות חיידקי סטרפטוקוקוס A. החולדות פיתחו נוגדנים לחיידק, ובהמשך הוזרק להן חומר שיאפשר לדמות מצב בו הנוגדנים עוברים למוח. החוקרים מצאו כי לאחר שחדרו למוח, נקשרו הנוגדנים בשלושה אזורים במוח וכן היו קשורים לשינויים ברמות של מוליכים עצביים במוח.

בהשוואה לקבוצת ביקורת של חולדות שלא נחשפו לחיידק, הבחינו החוקרים בשינויים בהתנהגות החולדות בקבוצת המחקר. בין השאר אובחנו הפרעות בשיווי המשקל ובקואורדינציה של החולדות, שבאו לידי ביטוי בקשיים לנוע לעבר הכלוב על גבי קורה ובקשיים להרים אוכל שהוגש להן עם הרגליים הקדמיות, כפי שעושות חולדות דרך קבע. כן אובחנו התנהגויות המאפיינות כפייתיות בקרב החולדות בקבוצת המחקר: כשמתיזים על חולדות מים על הבטן, הן נוטות לנקות עצמן, אולם החולדות בקבוצת המחקר היו עיסוק בניקוי עצמי לאורך זמן ממושך, באופן המדגים כפייתיות. "כמעט בלתי אפשרי להראות כיצד יכולה דלקת הגרון להוביל להפרעה טורדנית כפייתית בבני אדם, כיוון שכמעט כולנו נחשפנו לחיידקים אלו בזמן זה או אחר, ולכן תיאור המודל בחולדות משמעותי ביותר", מבהירה יואל. הממצאים התפרסמו לאחרונה בכתב העת Neuropsychop harmacology.

בניסוי נוסף, שנערך בהמשך, הבחינו החוקרים כי הנוגדנים לחיידק הסטרפטוקוקוס נקשרו בתוך המוח לקולטנים לכימיקל המוחי דופמין מסוג D1 ו- D2. לדברי יואל, "לא בדקנו עדיין אם הנוגדנים גורמים להפעלה של הקולטנים או לחסימתם, אולם השפעתם על הקולטנים תסייע בפיתוח תרופות חדשות להפרעה טורדנית כפייתית, העלולה להיגרם במסלול המתואר".

כבר בשנות השמונים הבחינו בקהילה המדעית כי ילדים שפיתחו הפרעה המתבטאת בהתנהגות כפייתית, לרבות שטיפת ידיים מתמשכת והקפדת יתר על ניקיון, היו ברובם חולים קודם לכן בדלקות גרון מחיידק הסטרפטוקוקוס A ונשאו בדם ריכוז גבוה של נוגדנים נגד החיידק. בהמשך הוצג שם לתופעה, PANDAS, המתבטאת בהפרעה אוטואימונית נוירו-פסיכיאטרית המופיעה כמה שבועות עד שלושה חודשים לאחר דלקת גרון. התופעה כוללת גם הפרעה נוספת, המיוחסת לזיהום, המתבטאת ב"טיקים".

ממצאי המחקר מדגישים את החשיבות בטיפול הולם בדלקות גרון בקרב ילדים, תוך טיפול מושכל באנטיביוטיקה במקרה של זיהום בסטרפטוקוקוס A. חשוב מכך, החוקרים קוראים לערנות הורים להתפתחות הפרעה טורדנית כפייתית בילדים לאחר דלקת גרון חריפה. "כשמדובר בהפרעה שיש חשד שהתפתחה על רקע דלקת גרון, ניתן להוסיף לטיפול המקובל בתרופות הפסיכיאטריות המקובלות גם אנטיביוטיקה במינון נמוך כדי למנוע התפרצויות של ההפרעה הפסיכיאטרית", אומרת יואל. עדיין לא ידוע לחוקרים אם הפרעה כפייתית, שנגרמה בעקבות דלקת גרון, נותרת לכל החיים, או חולפת עם הזמן, ואם הטיפול מונע באנטיביוטיקה נדרש לכל החיים או לתקופה מוגבלת.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות