חיידק קיבה שגורם לכיבים נפוץ בקרב ילדי ישראל פי 5 ממדינות במערב

למרות שכיחותו הגבוהה של ההליקובקטר פילורי, לפי הנחיות חדשות לרופאים אין הכרח לבדוק את הימצאותו בקרב ילדים עם כאבי בטן

חיידק הקיבה הליקובקטר פילורי נפוץ בקרב ילדי ישראל פי 2.5 עד 5 בהשוואה למדינות המערב. הנחיות חדשות לרופאים בארץ קובעות כי למרות שכיחותו הגבוהה, אין הכרח לבדוק את הימצאותו בקרב ילדים הסובלים מכאבי בטן.

איגוד רופאי גסטרו ילדים ואיגוד רופאי הילדים מפרסמים בימים אלה המלצות חדשות לאבחון וטיפול בחיידק הליקובקטר פילורי, אחד המזהמים השכיחים העלול לגרום לסיבוכים במערכת העיכול. לפי עבודות שפורסמו בשנים האחרונות, שכיחותו בקרב ילדים בישראל דומה לזו שנצפית במדינות מתפתחות וגבוהה משמעותית בהשוואה למדינות המערב. הגורם לכך עדיין אינו ברור.

בהשוואה לשיעורי הידבקות נמוכים יחסית שנמדדים במחקרים במדינות מערביות, לרבות גרמניה (6.5%), ארה"ב (7.3%-6%), אירלנד (8.6%) וצרפת (10.6%), חוקרים מהמרכז הרפואי קפלן מצאו כי בישראל, בקרב פעוטות עד גיל חמש מ-14 פעוטונים באזור המרכז, 24.7% היו נגועים בחיידק. החוקרים מעריכים כי 30% מהתינוקות בישראל עלולים להידבק בו בשנה הראשונה לחייהם. חוקרים מאוניברסיטת תל אביב שבחנו את שכיחותו בילדים עד גיל 20 מצאו כי 25.2% מהנבדקים היהודים נדבקו בו, ובמגזר הערבי האמירה שכיחותו ל-45.6%.

על רקע הנתונים, האגף למדיניות רפואית בהסתדרות הרפואית מפרסם המלצות חדשות לאבחון החיידק בקרב ילדים. לפי ההמלצות, חרף שכיחותו הגבוהה, אין צורך בבדיקות מיותרות להימצאותו בכלל הילדים הסובלים מכאבי בטן, לרבות במקרים שבעבר יוחסו לחיידק, כגון דלקת אוזניים או אלרגיה למזון. זאת בניגוד למצב כיום שבו מרבית הילדים הסובלים מכאבי בטן מופנים לבדיקות להימצאות החיידק.

לדברי אחד מחברי הוועדה שניסחו את ההמלצות, "קיימים הבדלים במאפייני החיידק בין מבוגרים לילדים, ואף על פי שבמבוגרים עלול החיידק אף לגרום לסרטן, בילדים סיבוכים מסוג זה נדירים ויש להתייחס לזיהום באופן שונה. ברוב הילדים, כאבי בטן שאינם מלווים בבחילות, הקאות ושלשולים, ירידה במשקל או אנמיה אינם מסתירים מחלה חמורה ויכולים להיגרם גם ממחלה שמחוץ למערכת העיכול, כמו דלקת אוזניים או עיניים או דלקת ריאות. בכאבים שכאלה אין צורך להפנות את הילד לבדיקה לנוכחות הליקובקטר. הבדיקה עשויה לאתר את החיידק בקיבה כיוון שהוא שכיח ולפספס סיבה חשובה יותר הגורמת לכאבי הבטן".

במקרים ספציפיים שבהם עולה חשד רפואי נוסף כי החיידק הוא המקור לכאבי הבטן, הונחו מעתה רופאי הילדים להפנות את הילד לבדיקת רופא גסטרו. הרופא המומחה יחליט אם לבצע בדיקה מעמיקה יותר לנוכחות החיידק באמצעות החדרת גסטרוסקופ לקיבה. בדיקה מעמיקה באמצעות גסטרוסקופ מאפשרת ליטול דגימה ולקבוע אם החיידק הוא המקור לכאבי הבטן. הבדיקה מבוצעת בקרב ילדים בהרדמה מלאה ובמבוגרים בטשטוש, ויש באפשרותה לאתר מגוון סיבות לכאבי בטן חוזרים. ההנחיות נכתבו בשיתוף פרופ' רענן שמיר, ד״ר מיכל קורי ופרופ׳ שמעון רייף לאחר שגובשו בוועדת מומחים בראשות ד"ר רחלי לוינזון קסטיאל מהמכון לגסטרואנטרולוגיה במרכז שניידר לרפואת ילדים.

הליקובקטר פילורי הוא חיידק המתיישב בקיבה ומסתגל לתנאי החומציות השורים בה. ברוב המקרים החיידק אינו גורם לתופעות כלשהן, ובמקרים מסוימים עלול לגרום לדלקת בקיבה, כיבים בקיבה ובתריסריון ולעלייה משמעותית, עד פי 3, בסיכון לסרטן הקיבה.
בקהילה הרפואית עדיין לא ברור מה הנסיבות הגורמות להידבקות בחיידק, אם כי תועד קשר משפחתי להידבקות בו. ההערכות הן כי החיידק אינו מועבר דרך האוויר או דרך מגע, ומחקרים מצביעים על האפשרות להעברתו מפה לפה, דרך הצואה או בהפרשות קיבה, לרבות במרפאות שיניים.
 

הוספת תגובה
תודה על פנייתך, היא תיבדק על ידי המערכת
להוספת תגובה בלתי מזוהה לחץ כאן להוספת תגובה מזוהה לחץ כאן

הקלד את הנושא

הקלד את התגובה

 
בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים עם תנאי השימוש של אתר הארץ
תודה על פנייתך, היא תיבדק על ידי המערכת
להוספת תגובה בלתי מזוהה לחץ כאן להוספת תגובה מזוהה לחץ כאן

הקלד את הנושא

הקלד את התגובה

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים עם תנאי השימוש של אתר הארץ
תודה על פנייתך, היא תיבדק על ידי המערכת
הצג את כל התגובות פתוחות 01 מכיוון שהמלצות ועדות ציבוריות לרפואה קובי
  • 19:33
  • 14.01.13

מושפעות יותר מחישובים כלכליים ותקציביים מאשר טובת האדם, זה די ברור מדוע הם ימליצו ש"אין צורך בבדיקות גסטרו יעודיות".

02 הממממ.... אולי כי רמת ההיגיינה במסעדות המגישות אוכל מהיר (פלפל ושווארמה בפרט), לוקה בחסר? קל מאוד להידבק, כאשר המגיש לא עוטה כפפות חד פעמיות ודוחף את ידו לתוך הפיתה, שנייה לאחר שהחזיק בידו שטר כסף מלקוח קודם. באופן הנ"ל קל מאוד להעביר בקטריות.  (לת) כשל מערכתי במערכת הבריאות והתמ"ת
  • 20:31
  • 14.01.13

03 להמנע מחמציות יתר אפי שינה 14/1/13:21:32
  • 21:51
  • 14.01.13

הגורם הראשי לכיב פטטי זה עישון מוגבר משקאות חריפים אספרין שלוקחים בטן ריקה למנע מי חריפות של פילפל חריף או חמוצים

04 אורגנו פראי - האנטיביוטיקה של הטבע... הבנתי שזה טוב נגד הליקובקטר.  (לת) אזרח מהשורה
  • 22:02
  • 14.01.13

05 להגביר צריכת כורכום  (לת) יבחוש בן זנגביל
  • 22:05
  • 14.01.13

06 well, Israel IS a developping country after all..  (לת) not surprised
  • 22:06
  • 14.01.13

07 עם כזה סר "חנוך" ועם כזו מנהלת משרדו מה הפלא שלילדי ישראל יש אולקוס ?  (לת) עדד
  • 23:39
  • 14.01.13

08 חכו עד שתשמעו על שיעור הידבקות של המבוגרים, מרקיע שחקים עם כשל חמור של המערכת הרפואית בטיפול בו אז הם מדביקים את הילדים
  • 10:30
  • 15.01.13

בנשיקה, בביס מהארטיק או מהפלאפל, בשימוש באותה כפית או כוס מים.

09 מזון מזוהם בשווקים, בדוכני האוכל ובמסעדות העממיות. אפשר לקנות את פקחי משרד הבריאות בזיל הזול. ד. פ.
  • 23:04
  • 15.01.13

במפעל מזון שבו עבדתי, פקחי משרד הבריאות היו מגיעים (בדרך כלל באים שניים) בהתראה של שעתיים-שלוש, מספיק זמן להכין לכל אחד ארגז מלא בשווי של 300-400 ש"ח. הם היו מגיעים עושים איזה סיבוב, רושמים משהו בטופס, משאירים במפעל העתק, מעמיסים את הארגזים ונוסעים. הם היו באים פעם בחודשיים. הם היו מסתובבים בין הרבה מפעלי מזון. לפי דעתי הם היו חיים מהסיבובים האלה בלי להיכנס לעשות קניות בחנות מכולת או סופרמרקט בחיים שלהם. הם היו מגיעים פעם חודשיים. זאת אומרת המפעל נפטר מהשקעות באולם הייצור המזוהם של עשרות אלפים שקלים במחיר של 400 ש"ח לחודש. זה היה פחות מהעלות של הסלולרי שלי על חשבון המפעל. זה ראיתי בשנים 1998-2002. המצב היום גרוע יותר. הכל רקוב במדינה ומדברים כל הזמן על איזה איראני משוגע. אם מחר האיראני יעוף מהשלטון או ייעלם בצורה אחרת, ימצאו משהו אחר לבלבל במוח העיקר לא לפגוע ב"סדר" שנוצר כאן.

כי נשאלת השאלה, אם זה ייפסק, איך ימשיכו לחיות הפקחים האלה? זאת אומרת שהשחיתות היא מובניית במערכת (כמו בהודו), ככה שאם ינסו לחסל אותה, שוק העבודה יתמוטט ואיתו כל המשק.

10 הליקובקטר פילורי - הצרך בבדיקת סקר מינה ליבן
  • 14:11
  • 21.01.13

בשנים האחרונות אנו שומעים יותר ויותר על חולים שאובחן אצלם חיידק הליקובקטר פילורי. בחברתי, בחורה צעירה, הועלתה השערה לקיום החיידק לאחר שבדיקת דם מ ק ר י ת לחלוטין הראתה המוגלובין 8 . בבדיקת צואה פשוטה נמצאו אנטיגנים של החיידק, ולאישור היותו פעיל נערך תבחין נשיפה.

עיון בחומר רקע מעלה, כי מיקומו: רום הקיבה או התריסריון.
סכנותיו: בלי שנרגיש הוא פוגע ברמות הברזל, האבץ, ובי-12; פוגע בשכבות המגנות על הקיבה; מאיץ כיב קיבה ותריסריון; נצמד לרירית ומפריש חלבונים הפוגעים בחיבור בין התאים; גורם סיכון להתפתחות סרטן הקיבה; ידועה שכיחות-יתר של הדבקה בין בני זוג ובני משפחה, אך א י ן ב ו ד ק י ם ז א ת.

הידיעה כי אין עוד מקרה, בו מחלה או גידול ממאיר חולפים בעזרת אנטיביוטיקה, מביאה אותי לקריאה להפעיל בדיקת-סקר לגילוי מוקדם של חיידק זה, שהרי לרפואה יש כלי אבחנתי ופתרון תרופתי קל ופשוט.

לסיכום, אם אין תקציבים לבדיקת-סקר, הורו על בדיקת בני-משפחה שבקרבם נמצא חולה.

פעילות
המלצות