גרמן הכריעה: תוך שנה תופסק החובה להחדיר פלואור למים

נושא הכנסת הפלואור למי השתייה נחשב לשנוי במחלוקת. ארגונים רפואיים מדגישים את יתרונותיו בהפחתת עששת, בעוד שארגוני סביבה חוששים מנזקיו

שרת הבריאות החדשה יעל גרמן חתמה הבוקר (חמישי) על תקנות המים, שחתימתן מעוכבת במשרד הבריאות מאז שנת 2009. הסעיף החותם את התקנות קובע כי החובה המוטלת על רשויות מקומיות בישראל להחדיר פלואור למי השתייה תסתיים תוך שנה. התקנות הוגשו עתה ליועצים המשפטים של הממשלה והכנסת כדי לוודא אם חתימתה של גרמן תקפה, לאור העובדה שנוסחו בתקופת כהונתה של הכנסת הקודמת. לדברי גרמן, אם תקפותן תאושר, "חובת ההפלרה תיפסק תוך שנה מהיום החובה להפליר מי שתייה".

נושא הכנסת פלואור למי השתייה נחשב לשנוי במחלוקת, ולמול ארגוני הבריאות המדגישים בשנים האחרונות את יתרונות הכנסת הפלואור למים בהפחתת התחלואה לעששת בישראל, ארגונים סביבתיים מתנגדים להכנסה גורפה של פלואור למי השתייה.

במארס 2007 הוגשו המלצות הוועדה שמונתה על ידי מנכ"ל משרד הבריאות עוד בשנת 2003 לעדכון תקנות מי השתייה בראשות פרופ' אבנר עדין, שהמליצה על ביטול החובה הממלכתית הגורפת להכנסת פלואור למי שתייה. הוועדה קבעה כי יש לאמץ מדיניות של הפלרה בהתאם לצורכי הציבור בכל מקום. המלצות הוועדה אומצו בוועדת הבריאות של הכנסת באותו החודש, אולם בהמשך עוכבו במשרד הבריאות לאור התנגדות הסגל המקצועי להפסקת החדרת פלואור למי השתייה. זאת בעוד במרבית מדינות המערב כבר הופסקה הכנסת פלואור למי הברז, והפחתת הסיכון לעששת נעשית שם על ידי חינוך לטיפול בשיניים מגיל הילדות המוקדמת והמלצה על צריכת בפלואור בטיפות, באופן שאינו מחייב חשיפה לפלואור על ידי כלל האוכלוסייה.

במדינות נוספות, כגון צרפת, גרמניה, קוסטה ריקה וקולומביה, נמנעים מהחדרת פלואור למי הברז, אך מעשירים את המלח השולחני בפלואור. המתנגדים למדיניות הפלרת מי הברז אף מצטטים מחקרים המצביעים על סיכונים בריאותיים מחשיפת יתר לפלואור - הן בשתיית מי ברז והן באופן עקיף בצריכת תוצרת חקלאית (פירות וירקות) המושקת במי ברז המכילים פלואור. מעבר לתופעה של התפתחות כתמים על שיניים על רקע חשיפה לעודף פלואור, מחקרים מצומצמים הצביעו על סיכון מוגבר להתפתחות סרטן העצם מסוג אוסטאוסרקומה.

יעל גרמן
יעל גרמןמוטי מילרוד

גרמן עצמה התבטאה בעבר בתפקידה כראש העיר הרצליה כנגד מדיניות המחייבת הכנסת פלואור למי השתייה, ובאחרונה אף שבה על עמדתה בעמוד הפייסבוק הרשמי שלה. לצד החתימה על התקנות הנחתה גרמן את מנכ"ל משרדה פרופ' רוני גמזו, לבצע מיפוי של אזורים בעלי סיכון יתר להתפתחות עששת ולפעול בהם באופן ממוקד להורדת הסיכון.

במפגש עיתונאים אמרה היום גרמן כי "במשרד הבריאות האמינו מסיבות מקצועיות שהפלרה טובה. קיימתי בנושא דיון מקצועי, וזה לא שחור ולבן. השאלה האם יש דרך למנוע נזקים בשיניים מבלי להחדיר פלואור למי ברז באופן גורף. המשרד ייתן מענה לאוכלוסיות מוחלשות שזקוקות ללא ספק לתוספת פלואור". המנכ"ל גמזו הוסיף כי "החלטת השרה נותנת פתרון לבריאות השן שהוא אמנם מורכב יותר, כי ידרוש העמקת התערבות באזורים מסוימים בהם ימצא צורך, אולם אנו מקבלים את המדיניות החדשה וניישם אותה".

באיגוד רופאי הילדים מתחו ביקורת על הכוונה להפסיק את הכנסת הפלואור למי השתייה, וראשי האיגוד פרופ' אלי סומך וד"ר צחי גרוסמן, מסרו כי "ההפלרה הלאומית בעוד שנה עלולה לפגוע בבריאות השיניים של הילדים". לעומתם, עמותת אדם, טבע ודין ברכה על התקנות, ומסרה כי "אישור התקנות יבטיח צדק סביבתי וחברתי, ומדינת ישראל תבטיח מי שתייה באיכות ראויה לכלל התושבים".

שני מחקרים ישראלים מצאו בעבר רמת עששת נמוכה יותר בקרב ילדים בגילאי 5 ו-12 באזורים עם הפלרה של מי הברז. באחד המחקרים אותרו 24% יותר מקרים של עששת באזורים בהם לא בוצעה הכנסת פלואור למי השתייה.

בדו"ח איכות מי השתייה לשנת 2011, שהתפרסם באוקטובר (2012), דווחו ממצאי הסקר הראשוניים המעלים, לטענת המשרד, כי באזורים בהם מוחדר פלואור למי השתייה ברמה הנדרשת על ידי המשרד נרשמת ירידה של 30% בתחלואה בעששת, וכי השיפור בבריאות השיניים מורגש בעיקר ביישובים עניים. עוד נטען כי שיעור הפגיעות בשיניים כתוצאה מחשיפה לריכוז גבוה מדי של פלואור, מצב המכונה פלואורוזיס ועלול להתבטא בפגיעה במבנה השן - נמוך בארץ מזה המדווח בארה"ב. בשנת 2011 בוצעו 3,707 בדיקות לרמות פלואור ברשתות המים של הרשויות המקומיות ב-591 יישובים, ורק ב-56% מהבדיקות אובחנו רמות פלואור התואמות את הנחיות משרד הבריאות.

הירשמו עכשיו כדי לקבל עדכון יומי מאתר הארץ
נא להזין כתובת מייל חוקית
ברצוני לקבל ניוזלטרים, מידע שיווקי והטבות


תגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות