רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

ליצמן הופך את ההחלטה של גרמן ומחזיר את הפלואור למי השתייה‎

זאת, שבעה חודשים לאחר שנפסקה ההפלרה, שתומכיה טוענים שהיא נחוצה כדי למנוע עששת, ומתנגדיה - שהיא מסוכנת לבריאות. אירלנד היא המדינה היחידה בעולם שיש בה חובת הפלרה‎

תגובות

שבעה חודשים אחרי שבוטלה חובת הפלרת מי השתייה, הופך יעקב ליצמן, סגן שר הבריאות הנכנס, את ההחלטה של שרת הבריאות הקודמת, יעל גרמן, ומבקש לחייב באופן גורף את הוספת פלואור למי השתייה בישראל. הפלרת המים בישראל נפסקה בסוף אוגוסט שנה שעברה, וביטולה היתה אחת ההחלטות הראשונות של יעל גרמן כשרת הבריאות.

ממשרד הבריאות נמסר כי בדיון שהתקיים במשרד הוחלט שיש להשיב את הפלרת מי השתייה, לפי עמדת אנשי המקצוע במשרד ומחוץ לו. "סגן השר ליצמן ביקש להכין תיקון מתאים לעדכון תקנות מי השתייה. התיקון יוגש לאישור ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת לכשתוקם", מסר המשרד. בהתאם לכך, התקנה הנוכחית לא תבוטל באופן מיידי ותצטרך לעבור את מסכת האישורים המקובלת כדי לבטלה.

בתגובה להחלטת ליצמן אומר יעקב גורמן, מייסד עמותת "איזון חוזר" שניהלה מאבק נגד השימוש בפלואור כי "הממשלה ממשיכה להתקדם לאחור". לדבריו, "בקיץ שעבר הצטרפה מדינת ישראל לרוב מדינות העולם והפסיקה את הפרקטיקה המיותרת והמסוכנת של שפיכת פסולת תעשייתית לתוך המים שלנו. אם ליצמן ימשיך במהלך חסר אחריות זה, אנחנו נגיש נגדו בג"ץ. עשינו זאת בעבר ונמשיך במאבק ללא היסוס כדי לאפשר לילדים שלנו לשתות מים נקיים".

פלואור2
ירון קמינסקי

ההחלטה על ביטול חובת ההפלרה נכנסה לתוקף באוגוסט האחרון, וחלה על ספקי המים השונים, בהם חברת מקורות ורשויות מקומיות. היא התבססה על המלצות ועדת עדין לתקני איכות מים, שהמליצה לבטל את החובה להוסיף פלואור ואושרה בוועדת הפנים והגנת הסביבה, אך לוותה במחלוקת בין אנשי מקצוע — בתוך ומחוץ למשרד הבריאות.

הוספת פלואור למי שתייה מוגדרת אמצעי למניעת עששת וזכתה לתמיכה נרחבת של רופאי שיניים. לקראת ביטול חובת ההפלרה טענו גורמים רפואיים וחברתיים כי ההחלטה תגדיל את נזקי בריאות השן, בעיקר בקרב ילדים, ותפגע באוכלוסיות חלשות ומשפחות מרובות ילדים. מנגד טענו גורמי מקצוע אחרים העוסקים ברפואה ואיכות מים שההפלרה פירושה הוספת חומר רעיל הגורם בעיות בריאותיות שונות.

ליצמן בכנסת
אוליבייה פיטוסי

במשרד הבריאות טענו כי התקנה תצרף את ישראל לרוב המוחלט של מדינות העולם, שלא מקיימות חובת הוספת פלואור. המשרד ציין שלפי נתוני ארגון הבריאות העולמי, יש ירידה בעששת גם במדינות שלא הפלירו את מי השתייה. אירלנד היא היום המדינה היחידה שיש בה חובת הפלרה. בכמה מדינות ובהן הולנד, צ'כיה, ושוודיה, חל איסור לעשות זאת.

במשרד הסבירו אז כי בכוונתם לקדם פעילות למניעת עששת באמצעים אחרים ובהם הסברה והדרכה על צחצוח שיניים במשחות המכילות פלואור, בין היתר במוסדות חינוך ובתחנות לבריאות המשפחה. גרמן, שנאבקה לביטול הפלרת המים עוד בהיותה ראשת העיר הרצליה, טענה אז כי הוספת פלואור למים מחייבת גם את מי שאינו רוצה בכך לצרוך מים מופלרים, ושגישה זו אינה מקובלת ברוב המכריע של מדינות העולם.

בשל ביטול ההפלרה החל מאבק בין התומכים למתנגדים לכך. רופאים מומחים לרפואת שיניים פנו לגרמן והזהירו מההשלכות של ביטול חובת ההפלרה. בין השאר טענו שמשפחות רבות בישראל ייאלצו לשלם כסף רב לטיפול בנזקי שיניים. מתנגדי ההפלרה הציגו מנגד מכתב של מומחה בכיר לרפואת שיניים בקנדה, ד"ר הארדי ליימבק, שפנה לגרמן והביע תמיכה בביטול ההפלרה. ליימבק טען שמאז החל השימוש במשחות שיניים המכילות פלואור, התועלת של הוספת חומר זה למים פחתה בצורה ניכרת. לעומת זאת, הוספת הפלואור למים עלולה לגרום להתפתחות מחלות ובהן פלואורוזיס (הרעלת פלואור) בשיניים ואולי אף להאצת התפתחות סרטן בעצמות.

עם קבלת ההחלטה של ליצמן על ביטול התקנה והחלת החובה על הפלרת מי השתייה, בירך פרופ' אלי סומך — יו"ר האיגוד לרפואת ילדים — על ההחלטה. לדבריו, הפלרת המים היא צעד חשוב וחיוני בשמירת בריאות השיניים של ילדים ובמחיקת פערי בריאות בין אוכלוסיות בשכבות סוציו-אקונומיות שונות. לטענתו, במינונים המקובלים בישראל הפלרת המים היא אמצעי בטוח ויעיל.

5% מאוכלוסיית העולם שותים מים מופלרים

הפלרת מי השתייה בישראל, כדי למנוע עששת, נעשית מאז שנות ה-80, אך לא כחובה. בשנת 1998 תיקן משרד הבריאות את תקנה שחייבה הפלרת מי השתייה בישראל ביישובים המונים 5,000 תושבים ויותר. התקנה נכנסה לתוקפה בשנת 2001, אך יישומה בפעול החל רק שנה מאוחר יותר, בשל קשיים במימון הקמה ותפעול המתקנים הנדרשים.

הפלואוריד הוא מרכיב טבעי במים, אך הוא אינו מצוי בריכוז הנדרש במקורות המים. הפלרת מי השתייה החלה כתוכנית מחקר בשנת 1945 במישיגן, ארה"ב, לאחר שמחקרים הראו כי היא מסייעת במניעת עששת אצל ילדים.  בשנת 1992 קיבלה 62% מאוכלוסיית ארה"ב מים מופלרים, והדבר הביא לירידה ניכרת בעששת אצל ילדים וצעירים. מחקר שנעשה בעיר גרנד רפידס במישיגן - העיר הראשונה בארה"ב שבה בוצעה הפלרה מלאכותית - הצביע על ירידה של 80% בתחלואת עששת אצל צעירים.

בשנת 1969 קרא גם ארגון הבריאות העולמי לעודד הפלרת מי השתייה, וכבר אז היתה התנגדות ציבורית למהלך. במדינות כמו צרפת, הולנד, בלגיה, דנמרק, נורווגיה, גרמניה, אוסטריה,צ'כיה ויפן, אין הפלרה כלל. למעשה, המדינות היחידות שבהן הונהגה חובת הפלרה היו אירלנד ועד לאחרונה ישראל.

בישראל החלו המשרד הבריאות לעודד הפלרת מים (לא כחובה) בשנת 1981. הדבר הביא להפלרה מי השתייה של כ-30%-40% מהאוכלוסייה. "ועדת עדין" לעדכון תקנות מי השתייה בישראל, שהגישה את מסקנותיה בשנת 2007, התייחסה להפלרה. היא המליצה לדון שנית בנושא לאחר חמש שנים, והמליצה גם שקול לבטל את חובת ההפלרה הגורפת, ולהפעילה לפי צורכי הציבור בכל מקום. 

97% מהמדינות המפותחות במערב אירופה אינן נוהגות להפליר את מי השתייה. בעשר מתוך 34 מדינות ה-OECD יש תוכניות הפלרה, וארבע מהן מפלירות פחות מ-15% ממי השתייה. רק שש ממדינות ה-OECD מפלירות יותר מ-50% ממי השתייה:  אוסטרליה (80%), צ'ילה (70%), אירלנד (73%), ישראל (70%), ניו זילנד (61%) וארה"ב (64%). רק 370 מיליון בני אדם שותים מים מופלרים – כ-5% מאוכלוסיית העולם. בארה"ב יש יותר תושבים ששותים מים מופלרים מבכל שאר מדינות העולם.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות