20:26
החודש שעבר היה אחד הלא בריאים בחיי. בגיל 34 החליט התוספתן שלי שמאס בחייו, הדליק את עצמו ועמד להתפוצץ. לאחר הניתוח נחתי בבית, לקחתי משככי כאבים, מתכוננת לשוב לשגרה עם כל הכאב שבהתאבדותו של תוספתני. אך שוד ושבר, שוב נפלתי למשכב. וירוס בדמות כאבי גרון, שיעול ונזלת החזיר אותי בחזרה למיטת חוליי. שמעתי את גופי זועק: עוד! עוד אקמול! כדורים לגרון! סירופ! טיפות אף!! האכילי אותי!!! עוד!!
שאלתי את ד״ר אלי הדס, רופא אף אוזן גרון, מומחה לרפואת חירום ומומחה להפרעות בליעה, העובד בקופת חולים כללית ובקופת חולים מאוחדת, למה אחרי כל המרקחה הזו אני עדיין מרגישה חלשה.
הוא גיחך כממתיק סוד. "הגוף הוא בית המרקחת הכי טוב שקיים עלי אדמות ומשתמשים בו פחות ופחות בגלל תרבות השיווק והפרמקולוגיה. אנשים מולעטים ביותר מדי כדורים ולא יודעים מה הם עושים. בגלל חוסר הסבלנות של הרפואה, בגלל מנטרות שיווק ומיתוסים, לוקחים תרופות מכל הבא ליד. זאת מבלי להכיר את האינטראקציה התרופתית. בעולם המערבי, רפואה קונבנציונלית היא תעשייה אז אנשים לא מתרגשים ממינוני יתר של תרופות. אנשים לוקחים אפילו אנטיביוטיקה שהם לא צריכים. ויש גם המון זיוף שלא מודעים לו", אמר.
"אבל לקחתי תרופות בנליות, כדורים לשיכוך חום וכאבים, כל שלוש שעות", התנצלתי.
"הכאב הוא מנגנון אזהרה. כשאת לוקחת תרופה נגד כאב את מדכאת את איתותי האזהרה. מי שחש כאב שיגיד תודה שהוא חש כאב. מינון יתר ממוטט את ההומאוסטזיס של הגוף. לגוף יש איזונים וברגע שדוחפים תרופות בכמויות יתר משבשים את יכולות המיגון שלו. אנשים לא יודעים שאת הדלקות בגוף מייצרת המערכת החיסונית, וברגע שאתה לוקח משהו נגד אתה מדכא את המערכת שאמורה לשמור עליך. אתה מדכא את הגוף, את בית החרושת התרופתי שלך, ומשעין אותו על אספקת חומרים מבחוץ".
איור: ערן וולקובסקי.
כיוון שד"ר הדס לא הרחיב על אף תרופה ספציפית אלא דיבר באופן כללי על הגישה המתירנית לתרופות, החלטתי לבדוק מה עושה מינון יתר של הפרצטמול (החומר הפעיל הפופולרי בחלק ממשככי הכאבים) למשל, שכה נגיש לכולם ושגם אני הפרזתי בו.
קראתי על הדו"ח שפורסם בנובמבר ב"הארץ", של המכון הארצי למידע בהרעלות של משרד הבריאות, שבחן את הטעויות התרופתיות בישראל בבתים פרטיים ומחוץ למוסדות רפואיים, שהובילו להרעלות. הוא מצא כי לרוב, מקור הטעות שמובילה להרעלה הוא במינון שגוי, וכי רוב הסיבוכים בנטילת תרופות בבית המובילים להרעלות קשורים במשככי כאבים למיניהם, שהורכבו בעיקר מתרופות המכילות פרצטמול. נמצא כי הוא גורם מספר אחת להרעלות מתרופות מחוץ לבתי החולים!
עוד מצאתי כי במחקר שפורסם בינואר 2011 ב-The British Journal of Clinical Pharmacology הזהירו החוקרים כי לקיחת יותר מדי כדורי פרצטמול יכולה לגרום לנזק חמור וקטלני בכבד. לפיהם, הכמות המרבית המותרת היא 8 טבליות של 500 מ"ג ליום – המשתוות ל-4 גר'. במחקר נבחנו 663 אנשים עם נזק בכבד כתוצאה מפרצטמול. 110 אנשים מתוכם לקחו מינון יתר של התרופה באופן לא מכוון. נמצא כי מינון יתר לא מכוון קשור בסיכון יתר לתמותה ולהשתלת כבד. החוקר הראשי טען כי מצב זה נוצר כאשר אנשים לוקחים שוב ושוב רק קצת יותר מן המותר וכך במשך הזמן מתפתח הנזק והתוצאה עלולה להיות קטלנית.
חזרתי לד"ר הדס מבועתת. "אז מה זה מינון יתר? יותר מ-4 גר'?" הוא ענה תשובה אפילו יותר קיצונית.
"מינון יתר זה כל מצב שבו אדם לוקח על דעת עצמו תרופות. את צריכה לעשות בירור מקצועי. עשית בירור? אוקי, עכשיו שתי הרבה מים ותני לגוף לעשות את העבודה. הוא יודע להילחם יותר טוב מכל הרופאים וכל בתי המרקחת ביחד. מה עושה משכך כאבים? הוא מונע ממך אי נעימות גופנית. וברגע שמונעים את האי נעימות הזו זה פוגע באינטרס הבריאותי של הגוף. אם כאב ראש למשל הוא תוצאה של התרחבות כלי דם כמענה לאיום כלשהו, אז את עלולה לדכא את זה. ברגע שלוקחים משכך כאבים עשויים לדכא את החומרים בגוף שנלחמים בבעיה.
"התעשייה הפרמצבטית ותעשיית הרפואה הקונבנציונלית משולבות, הן משתפות פעולה ולכן כל כך הרבה תרופות נמכרות בקלות. ותאוות בצע עם חוסר הבנה זה שילוב מסוכן".
אז המסקנה מהשיחה עם ד"ר הדס היא לא להקל ראש בלקיחת תרופות, גם כשהן הבנליות ביותר וניתנות ללא מרשם. מעתה אנסה להסתפק בכמה שפחות ולפעמים אפילו אנסה לוותר. רק בריאות!
הוספת תגובה
הצעות מיוחדות
© כל הזכויות שמורות להוצאת עיתון הארץ בע"מ
