אני לא יודעת מה קורה במשפחות אחרות, אבל אצלנו סיבה מספר אחת לריבים היא חוסר שינה. סדין המיטה הוא סדין אדום. אל להורים לתינוקת לנופף בו כדי שלא תחל מלחמת שוורים. המשוואה פשוטה: אמא + אבא + תינוקת = חוסר שינה תמידי. באופן קבוע מקנן בלבי חשש שהדבר מזיק לבריאות שכן המנטרה "8 שעות שינה" לא יוצאת לי מהראש ותמיד הקפדתי לישון אף לא דקה פחות ולפעמים גם יותר. נפש בריאה בגוף ישן.

באחד הימים, הלומת קרב שינה, ניסיתי להירגע וצלצלתי לפרופ' ירון דגן, מנהל המכון לרפואת שינה במרכז הרפואי אסותא. הוא לא היה כל כך נחרץ לגבי ה-8 הקדוש ואף הפתיע בתשובתו. "אנשים שישנים באופן קבוע יותר מ-8 שעות סובלים מתחלואה ותמותה יותר גבוהות. אין לכך הסבר. זה נתון אפידמיולוגי. עם זאת גם שינה כרונית שאורכת פחות משש שעות מעלה את התחלואה והתמותה. אך יש אנשים שצריכים לישון פחות משש שעות וזה לא אומר שיחיו פחות. לעומת זאת יש כאלה שאונסים את עצמם לישון פחות משש שעות בגלל העולם שבו אנו חיים וזו בעיה. למשל דווקא אנשים שהבריאות חשובה להם. חשוב להם לעשות פעילות גופנית ולכן הם קמים שעה מוקדם יותר וישנים שעה פחות. הם רק לא יודעים שבשעה הזו גרמו לעצמם יותר נזק. פעילות גופנית כן – אבל לא על חשבון שינה. שינה היא משאב מאוד משמעותי, לא פחות ממזון. עם שביתת רעב הגוף מצליח להתמודד, לא עם שביתת שינה. השינה משתלטת על הגוף.
"עם זאת לא צריך להיבהל כשיש חסך שינה מדי פעם. אנשים מכניסים לעצמם לראש שלא יתפקדו וזה לא נכון. לילה לבן אף משמש לעתים לטיפול בדיכאון. בחצי היום הראשון לאחר שנוצר חסך שינה, אם הוא לא קבוע, יש שמחת יתר ומרץ וזה בשל הפרשת אנדורפינים – הורמונים הגורמים להרגשה טובה".

מחקר שפורסם בכתב העת Sleep Medicine בינואר 2010 הפריך את האמונה ששנת לילה טובה כוללת 8 שעות. המחקר בחן את הרגלי השינה של כ-450 נשים בנות 67 בממוצע מסן דייגו במשך 14 שנה, באמצעות בדיקה אקטיגרפית המספקת אומדן של דפוסי שינה. בדיקה זו נעשית באמצעות מכשיר הרושם תנועות גוף ומוצמד אל היד הפעילה. מכשיר האקטיגרף מזהה באיזו שעה הולך המטופל לישון, מתי הוא מתעורר ומהי איכות השינה שלו בלילה. בנוסף נלקחה בחשבון היסטוריה רפואית של הנשים ובה מחלות כגון לחץ דם גבוה, סוכרת, אוטם שריר הלב, סרטן ודיכאון. המחקר מצא שדווקא נשים שישנו בין חמש לשש וחצי שעות שינה היו בעלות הסיכוי הגבוה ביותר לחיות חיים ארוכים יותר.

איור: ערן וולקובסקי.

דליה שכטר, מנהלת המכון לרפואת שינה ועייפות בשיבא, אומרת כי "לא כולם צריכים לישון 8-7 שעות. רוב האוכלוסייה זקוקה ל-8-6 שעות שינה. יש גם כאלה שנמצאים בקצוות וזקוקים רק ל4-5-6- שעות וזה בסדר גמור ויש אנשים שחייבים 9-10 שעות שינה כדי להיות רעננים. אלה שישנים מעט שעות שינה זקוקים לכך מלכתחילה - זאת גנטיקה.
"במכון השינה אנו נתקלים בחסך שינה. אנשים ישנים פחות ממה שצריך. וברגע שיש חסך זה משפיע על הקשב והריכוז, יש יותר תאונות דרכים ועבודה, התפקוד פחות טוב, אנשים יותר עצבניים, זה גורם להשמנה והתחלואה גבוהה.

"לשינה יש מבנה – התחלה, אמצע וסוף. שינה במשך היום לא יכולה לבוא במקום שינה בלילה. אם מישהו ישן בצהריים הוא לא באמת משלים שעות שינה כיוון שהשינה העמוקה, שהיא החלק המרענן, קיימת בשליש הראשון של שנת הלילה. ולשנת חלום, שמתארכת לקראת הבוקר, יש תפקיד בעיבוד זיכרון. אז מומלץ שכל אחד יבדוק עם עצמו אם הוא ישן מספיק ולא יקצץ שעות".

בסופו של דבר, למרות הטירוף שאנו מצויים בו, מסתבר שרוב הישראלים ישנים לא רע. לדברי פרופ' דגן, "תוחלת החיים בישראל ארוכה אז אולי אנשים פה ישנים טוב יותר ממקומות אחרים בעולם המערבי. גם צריכת תרופות השינה בארץ לא גבוהה במיוחד. אנשים צורכים תרופות לכולסטרול פי 12 מתרופות שינה".