תופעה מוזרה תיארו בקיץ האחרון חוקרים מבית הספר לבריאות הציבור של האוניברסיטה העברית והדסה, במחקר שבחן היענות של חולים לאחר התקף לב לפנות לשיקום לב. השיקום נמצא בסל הבריאות, כולל אימון גופני והתערבויות התנהגותיות ותרופתיות ונמשך תשעה חודשים במכון מיוחד לשיקום לב. נוהל של משרד הבריאות מדצמבר 2006 מורה גם לעדכן כל חולה לב בארץ על הזכות לשיקום, ואולם בפועל מצאו החוקרים דפוסי היענות שונים בין חולים יהודים לערבים.

המחקר, שבו היו שותפים גם חוקרים מקופת חולים כללית, אוניברסיטת בר-אילן ובית החולים מאיר, כלל 420 חולים שעברו התקפי לב וטופלו באחד מבתי החולים במדינה, ומצא כי 206 בלבד ניצלו את זכאותם לשיקום לב. ניתוח הממצאים העלה כי לחולי לב יהודים היה סיכוי גבוה פי 3.5 להגיע לשיקום לב (61.1%) בהשוואה לחולים ערבים (17.2%). במאמר שהתפרסם בכתב העת International Journal of Cardiology בחודש יולי קובעים החוקרים כי אף על פי שיהודים וערבים בישראל זוכים לסל בריאות שוויוני, עברו אותו אירוע לבבי וטופלו באותו בית חולים, שיעור ההשתתפות של חולי לב ערבים בשיקום לב היה נמוך משמעותית. המוצא האתני אם כן הוא גורם משמעותי בהחלטה של חולה לב להסתייע בשיקום כדי לשוב לתפקוד תקין בחברה.

הקמת חברה לקידום האוכלוסיה הערבית נחשבת לפורצת דרך בהסתדרות הרפואית. בהסכם הרופאים שנחתם בין הארגון למדינה לפני שנה וחצי, בעקבות שביתת הרופאים, זכו מתמחים מבתי החולים בנצרת במענקי ההתמחות המוגדלים שניתנו לפריפריה, אולם הרופאים לא נכללו בסעיפים המציעים תוספות כספיות במשכורת לרופאי פריפריה, סעיפים החלים על רופאי בית החולים העמק בעפולה הסמוכה לנצרת.

מפספסים באבחנות

אחת המטרות שמציב בשאראת לחברה החדשה המוקמת היא התאמת סל הבריאות הקיים בישראל לתרבויות השונות החיות במדינה, דווקא כאפיק לקידום השוויון בין העמים. בשיחה עם "הארץ" מסביר בשאראת כי "אחרי חוק ביטוח בריאות ממלכתי, שהביא לרפואה שוויונית, הפערים בתוחלת החיים בין יהודים לערבים רק התרחבו. סל התרופות בישראל, דווקא בגלל היותו שוויוני, מעודד אי שוויון בין יהודים לערבים". לפי נתוני משרד הבריאות, תוחלת החיים של גברים יהודים (79.6 שנים) גבוהה ב-3.7 שנים בהשוואה לערבים (75.9 שנים), ותוחלת החיים של נשים יהודיות (83.4 שנים) גבוהה אף היא ב-3.7 שנים מזו של נשים ערביות (79.7 שנים).

לדברי בשאראת, הסל המציע את אותם השירותים הרפואיים והתרופות ליהודים ולערבים לא מתייחס למאפייני התחלואה הייחודיים באוכלוסייה הערבית, "ולכן מוביל להעמקת אי השוויון בין יהודים לערבים".

כדוגמה מביא בשאראת את מניעת סרטן השד. בישראל כולל סל הבריאות בדיקת ממוגרפיה לאיתור מוקדם של סרטן השד מגיל 50 אחת לשנתיים לנשים ככלל, ואחת לשנה מגיל 40 לנשים עם היסטוריה משפחתית של סרטן השד. ואולם, עקומת התחלואה בסרטן השד מצביעה על פערים בין יהודיות לערביות, שאינם זוכים להתייחסות בסל; לפי מחקר שנערך בבית החולים בילינסון, חציון התחלואה בסרטן השד (שמחצית מהחולות מעליו ומחצית מתחתיו) בקרב חולות יהודיות הוא גיל 62.7, ואילו במגזר הערבי החציון בגיל 51.6 בלבד. "לפי הנתונים הללו, יש סיכויים גדולים שהמחלה תפרוץ בקרב נשים ערביות כבר בגיל 40, ובדיקות הממוגרפיה הכלולות בסל מגיל 50 בלבד עשויות לפספס נשים ערביות חולות", אומר בשאראת.

דוגמה נוספת קשורה למחלת הסוכרת, הנמצאת בעלייה מדאיגה במגזר הערבי. לפי מחקר שנערך במחוז שרון-שומרון של הכללית, שיעורי השמנת יתר במגזר הערבי גבוהים בהשוואה לאוכלוסייה היהודית, בייחוד בקרב נשים: בעוד 23% מהגברים היהודים סובלים מהשמנת יתר, לפי ממצאי המחקר, וכן 25% מהנשים היהודיות, במגזר הערבי סובלים מהשמנה 25% מהגברים ו-52% מהנשים. בהתאמה, נתונים מסקר הבריאות הלאומי שנערך במשרד הבריאות ב-2010-2007 מצביעים על 12.5% סוכרת במגזר הערבי, ב-62% יותר מאשר באוכלוסיה היהודית (שבה 7.7%). לדברי בשאראת, "הנתונים מצביעים על עלייה של 7% מדי שנה בחולי סוכרת במגזר הערבי ויש להציע לו יותר טיפולים למניעת התחלואה במסגרת הסל".

בשאראת מבהיר כי "צריך להתאים סל בריאות לאוכלוסיות השונות דווקא כדי לצמצם פערים, ולא רק למגזר הערבי אלא גם לאוכלוסיות ייחודיות נוספות, למשל ליהודים חרדים".

תמותה עודפת

פערים רבים בין יהודים לערבים מתוארים בשנים האחרונות במערכת הבריאות בישראל. מחקר שהוצג באפריל 2010 בכנס האיגוד הקרדיולוגי, ופורסם ב"הארץ", מצביע על תמותה עודפת ממחלות לב במגזר הערבי, הכפולה ממש מהתמותה בקרב יהודים. לפי סקר התקפי הלב בישראל (ACSIS) שנערך ב-2008 מטעם האיגוד, באותה שנה עמד אחוז התמותה של חולים ערבים שבעה ימים לאחר הקבלה לאשפוז על 4.2%, בהשוואה ל-2.2% בקרב חולים יהודים. חודש לאחר אשפוז, עמד שיעור התמותה בקרב חולים ערבים על 5.5% בהשוואה ל-3.8% בקרב יהודים. ב-2011 אישר משרד הבריאות להקים בבית החולים הסקוטי בנצרת יחידת צנתורים, החסרה בבתי החולים בעיר, כדי לתת מענה מהיר לתושבי האזור שחוו התקף לב, אולם היעדר תקציב מעכב זאת בינתיים.

פערים משמעותיים בין האוכלוסיות ניכרים גם בתחום הפסיכיאטריה: לפי ממצאי סקר שנערך במשרד הבריאות ב-2004 להערכת מצב הבריאות הלאומי, ערביי ישראל דיווחו על מצוקות נפשיות מסוג דיכאון וחרדה יותר מיהודים, אולם בסקר עוקב מ-2010-2007 צומצמו הפערים, ועתה שיעורי הדיכאון והחרדה במגזר הערבי (2.4%) נמוכים מאשר באוכלוסיה היהודית (4%). תחום בריאות הנפש סובל עדיין מסטיגמה במגזר הערבי וממחסור במטפלים דוברי ערבית. לפי סקר שנערך במשרד הבריאות בקרב הורים בישראל, 11% מהמתבגרים היהודים פונים לעזרה נפשית מקצועית בהשוואה ל-1% בלבד במגזר הערבי. עוד, לפי נתוני משרד הבריאות ל-2007, מבין הפונים למרפאות הממשלתיות לבריאות הנפש ברחבי הארץ 11% הם ערבים מוסלמים ו-1% ערבים נוצרים, אף על פי ששיעורם של ערביי ישראל הוא 20.4% מתושבי המדינה.