אל תאמרו אינהלציה, אמרו 'הַשְׁאָפָה'

הוועדה למונחי רפואה באקדמיה ללשון העברית בוחנת בימים אלה מונחים עבריים לתיאור מחלות. בין היתר הוצעה המלה דַּעֶכֶת לתיאור אלצהיימר

האקדמיה ללשון העברית מחפשת כעת מונח בשפה העברית למחלת האלצהיימר. בין האפשרויות שנבחנות לתיאור המחלה שהלוקים בה סובלים מירידה הדרגתית בזיכרון ניתן למנות את נַסֶּגֶת, אַבְדֶּנֶת, דַּעֶכֶת או דַּרְדֶּרֶת בִּינָה.

ההצעות שהגיעו לישורת האחרונה בקרב חברי הוועדה למונחי רפואה באקדמיה נסמכות בחלקן על תיאורים מהמקורות. הצעות נוספות שעלו בוועדה הן פְּחַת בִּינָה וחַדֶּלֶת. בכל מקרה, ההצעות ידרשו את אישור ועדת המינוח הכללית של האקדמיה. עוד הוצע להשתמש במונח 'תשישות נפש', שמשמש כיום בעלי מקצוע המטפלים בחולי אלצהיימר, שממנה סובלים כ-70 אלף ישראלים בשנה, אך הוחלט שלא להעלותו לשלב הסופי.

בוועדה למונחי רפואה הוחלט לאחרונה גם על אימוץ המינוח 'פרע' לציון הפרעה שמכונה בלועזית בשם הנושא את הקידומת dys. על משקל זה הוצעו בפני הוועדה המונח 'פֶּרַע עִכּוּל' לציון קשיים בעיכול, 'פֶּרַע קוֹל' להפרעת הגייה ו'פֶּרַע דִּבּוּר' להפרעת שפה. עוד עלתה לדיון ההצעה להגדיר הפרעה בתפקוד המיני של הגבר כ'פֶּרַע בְּזִקְפָּה', במקום המונח הפרעה בזקפה שהיה נפוץ עד עתה. עוד נידונה ההצעה להשתמש בחלופה העברית הֶפְרֵעַ במקום פֶּרַע, אך היא לא התקבלה לבסוף.

חולת אלצהיימרבלומברג

הוועדה למונחי רפואה החליטה להשתמש בעברית במונחים 'שְׁקִיפַה' ו'מַשְׁקֵף' כדי להחליף מונחים רפואים בעלי סיומת לועזית scope או scopy. על בסיס החלטה זו קבעה הוועדה כי בדיקת האנדוסקופיה, המשמשת להסתכלות בתוך הגוף, תאמץ את המונח 'שְׁקִיפָה'. לניתוח בלפרוסקופיה המבוצע דרך חתכים זעירים בבטן נבחר המונח 'שְׁקִיפַת בֶּטֶן' ואילו בדיקת הקולונוסקופיה, שמסייעת באבחון מוקדם של סרטן המעי הגס, נקראת על פי החלטת הוועדה 'שְׁקִיפַת הַמְּעִי הַגַּס'. מכשיר הצופה אל תוך הקיבה המוכר בשם 'גסטרוסקופ' כונה במונח העברי 'שְׁקִיפַת קֵבָה'. מכשיר לצפייה בפנים האף, המשמש רופא אף-אוזן-גרון, שכונה עד כה 'ראי גרון' יכונה 'מַשְׁקֵף גָּרוֹן'. החלטות הוועדה למונחי רפואה אינן סופיות, ודורשות את אישור מליאת האקדמיה ללשון העברית לפני אישורן הסופי.

גם מינוחים מעולם הסיעוד נידונו בוועדה. בין היתר הוצע המונח העברי 'אחות מסייעת' לתיאור אחות המסתובבת בחדר הניתוח (circulating nurse) ומסייעת בפיקוח על המתרחש. המינוח 'אחות רחוצה' הוצע לתיאור אחות נוספת התומכת במנתחים ובהמשך במנותח המתאושש (scrub nurse).

מחלת ריאות חסימתית כרונית (COPD), שממנה סובלים לפי הערכות 46.1% מהמעשנים ומעשנים לשעבר, ומובילה למותם של 3,000 ישראלים מדי שנה, מכונה 'חַסֶּמֶת הָרֵאָה'. לטיפול באינהילציה הניתן כיום למחלות ריאה רבות, בין השאר בקרב חולים כרוניים ותינוקות, נבחר המונח 'הַשְׁאָפָה'.

בנוסף, הוועדה למונחי רפואה ממקדת באחרונה את דיוניה במונחים מעולם הקרדיולוגיה (רפואת הלב). במסגרת זו הוצע לקבוע את המינוח שֻׁמֶּנֶת לתופעה הנפוצה המתבטאת בעודף כולסטרול בדם, על משקל מחלת ה-סֻכֶּרֶת.

בין המונחים בקרדיולוגיה שכבר התקבלו בוועדה, נמצאים 'אוּץ לֵב' להמחשת 'טכיקרדיה' – מצב שבו קצב הלב במנוחה גבוה מכרגיל. בהתאם, המונח 'אֹט לֵב' נבחר לציון 'ברדיקרדיה', מצב שבו דופק הלב איטי מ-60 פעימות לדקה באדם בוגר. למכשיר מסוג 'קרדיו ביפר' לניטור מרחוק של קצב הלב בשיטות של טלה רפואה הוצמד המינוח בעברית 'פְּעִימוֹן'. את מכשיר האק"ג לרישום הפעילות החשמלית של הלב הוחלט לכנות במונח העברי מַרְשֵׁם-לֵב חַשְׁמַלִּי, ובקיצור: מֶלַ"ח. גם החלטות אלו דורשות את אישור וועדת המינוח הכללית ומליאת האקדמיה ללשון.

בדיון הקודם של ועדת מונחי הרפואה, שנערך בנובמבר 2012, הוצעה המלה אַסְנָנָה כחלופה עברית למילה דיאליזה והמילים 'רגש' או 'רגשן' כחלופה ל'אלרגן', חומר המעורר אלרגיות. דיון נסוב על חלופה עברית למונח הלועזי draw blood, ולאחר שהועלו הצעות כגון 'הוציא דם' ו'/שאב דם' הוחלט לבחור בחלופה העברית 'דגם דם', מאחר שהדם שנלקח בבדיקת דם, לצורך בירור מאפייני הדם של המטופל, הוא למעשה מדגם של כלל הדם בגוף. כמו כן הועלתה הצעה לקבוע חלופה עברית למונח 'קונסיליום' המשמש לתיאור התייעצות משותפת של כמה רופאים מתחומים שונים.

בחודשים האחרונים החליטה הוועדה להותיר על כנו את המונח 'טראומה' השאול מלועזית, ולא לקבוע לו מונח מקביל בעברית. בין היתר, הועלתה באחד הדיונים האחרונים הצעה שלא קודמה להשתמש במילה חוֹבְלָה כחלופה עברית לטראומה, לאחר שב-2009 תורגם המונח 'טראומטי' (traumatic) ל'חוֹבְלָנִי'.

בוועדה למונחי רפואה 16 חברים, חלקם רופאים בכירים. באחרונה אישרה מליאת האקדמיה מלים חדשות בעברית שעליהן החליטה הוועדה למונחי רפואה. בין היתר אושרו המילים 'דגנת' למחלת הצליאק, 'זללת' לבולמיה, ו'תרופה סוגנית' לתיאור תרופה גנרית שהיא העתק לתרופת מקור. 

תגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
  1. 19
    ומה עם חטרטרת?

    או לחילופין חצרצרת?

  2. 18
    דעכת

    האם אני היחידה שחושבת שלא תזיק רגישות גם במונחים אקדמיים?

  3. 17
    מה קרה לכרסת - צליאק?

    מה פתאום דגנת?

    ובולמיה היא זללת? נראה שהמקפידים הללו אינם יודעים מהי בולמיה.

  4. 16
    אוץ לב אוץ! צדק צדק תרדוף.
  5. 15
    זאת עוד התכנסות פנימה שלא תעזור לישראל. עדיף להשתמש במילים בינלאומיות כי אז קל יותר לישראלים להתמצא בשפות זרות עוד לפני שלמדו אותן. האקדמיה תורמת לקסנופוביה, בידוד ישראל והורדת הרמה של התלמידים והסטודנטים. סתם גוף מיותר, כנ"ל האקדמיה הישראלית לערבית. אין שום סיבה לתקגם מילים שנמצאות בשימוש בינלאומי.
  6. 14
    מציע גם לכפות תרגום של כל ספרות הרפואה לעברית תקנית ולהרצות בחו"ל רק בעברית

    ככה גם נהיה יותר בורים, יותר מנותקים, ויותר לא מעודכנים.

  7. 13
    לא מספיק שיש "שסעת"? למה להוסיף גם "דעכת" ללכסיקון הזוועות?

    זה קולע, זה נכון, זה ממש בדיוק זה, וממש ממש טוב שאין את זה. תוותרו. לא כל מה שאפשר לעשות צריך לעשות.

  8. 12
    חבל שויתרו על חובלה וחובלני
  9. 11
    התמונה - מצוינת. מזכירה לי את דודתי .
  10. 10
    אלצהיימר

    לשם מה לחפש מילה עברית לאלצהיימר? זוהי מילה בינלאומית וכך אומרים גם בסוואהילית.

  11. 9
    מה עם רפרפת? מריפיון יענו או קצקצת דועכת

    או מידארדרת

  12. 8
    שמישהו יסביר למה צריך את האקדמיה ללשון העברית?

    אם יש לדבר מה מילה שגורה בשפה למה צריך אחת נוספת?

    1. מאותה הסיבה שצריכים את ש"ס, ואת הרבנים וקוץ בתחת
    2. כדי שאבשלום קור יטרטר לנו במוח
    3. אני משער לעצמי את אותה שאלה שאלו למה צריך את אליעזר בין יהודה כשאפשר לדבר גרמנית

      העיברית היא שפה שצריכה מונחים חדשים למילות לעז וניכנסות לשפה,לידיעתך לא כל מילות הלעז נוחות להגיה כמו טומטו (עגבניה)או ברש (מיברשת) שהם לא מילות מהתנך

  13. 7
    השאירו את כל המונחים הרפואיים בלועזית זו שפה בינלאומית

    כשישראלי מגיעה לחו"ל הוא לא יגיד שמחפש השאפה אינהלציה הם יבינו. כך עם הכל ולכן קצאת היגיון בריא לא יזיק.

  14. 6
    טיפשים מטופשים

    שידאגו לכך שעיתונים יתחילו לנקד כדי שאפשר יהיה לדעת איך מבטאים מילים. כל ההמצאות האלו של מילים חדשות הן אידיוטיות ומיותרות. ישראל מספיק מבודדת גם בלי מילים שאיש לא מבין.

  15. 5
    כל הדבר הזה הוא חובלני. כלומר טראומטי... האקדמיה מנותקת.. שומנת על משקל סוכרת? פרע? שנון חכם ומעניין, שימושי - ממש לא.

    המילים קשות להגיה ואינן לקוחות מעולם היומיום. בתרגום מקצועי אכן יש מילים ייחודיות שאינן שגורות אך זה גם דינן - פרט למתרגמים איש אינו מבין אותן והן לרוב מופיעות בסוגריים עם המונח הלועזי. בקיצור זה הכל פרנסה למתרגמים, ממש לא נוחות ל'משתמשים' .. :)

  16. 4
    הייתה לי מילה נהדרת לתיאור אלצהיימר

    אבל שכחתי מה היא הייתה :(

    בכל מקרה, במקרים רבים המילים שניתנות למחלות בעברית עוזרות להסביר למטופל ההדיוט במה מדובר, בניגוד לאנגלית שעושה שימוש רב במילים לטיניות שלא תמיד מובנות (כמובן, דוברים ילידים לומדים להכיר את המפורסמות בהן). לכן הרצון לעברת שמות מחלות הוא מבורך. מצד שני, אם מונחים השתרשו, נראה לי שמיותר למצוא מילה עברית בכוח.

    1. ובאותו עניין, התרגום לאלצהיימר מיותר במיוחד

      הרי לא מדובר במלה לועזית, כי אם בשמו של החוקר שבודד ותאר לראשונה את המחלה.

    2. ואי אפשר לעברת לו את השם כרצוני?
    3. עיברות שם מחלה

      מציעה את המילה "שכחת" ותו לא. מדוע מילים כמו "חדלון". אלה אנשים שחיים וימשיכו לחיות, מה פתאום "אבדנת" או "נסגת"? מציעה מילים חיוביות ולא מילים מפחידות.

  17. 3
    הצעה מטורפת של משועממים מנופחים.
  18. 2
    ומה יקרה כשהרופא יורה על שקיפת מעי והאחות תשמע שטיפת מעי?
    1. ועוד יותר מכך אם זו אחות רחוצה...
    2. על זה בדיוק חשבתי מיד
    3. אחות רחוצה

      אחות רחוצה הוא כנראה תרגום של מושג מקובל בסלנג באנגלית - scrub nurse - שמשמעו האחות ששומרת על סטריליות בחדר הניתוח ע"י זה שמקרצפת ידיה היטב ומחטאה אותם ומכאן רחוצה.

  19. 1
    אולי תמצאו מילה עברית ל"אקדמיה"!

    מה שמוזר הוא שהמוסד ששמו "האקדמיה ללשון העברית" אינה מסוגלת למצוא מילה בעברית ל "אקדמיה". ולמרבה האירוניה שם המוסד (שתפקידו הבלעדי למצוא תחליפים למילות לועזיות) כולל מילה לועזית.

    1. כבר כמעט יומיים לא שמענו את האבחנה החדה הזאת. אכן, אקדמיה היא מילה שמקורה יווני. תשאב סיפוק מכך ש-5 קוראים מתלקקים מהשנינות שלך.
    2. אכן בדיחה ישנה...אבל מוצלחת:)
    3. המילה אקדמיה דומה בצלצול ל"קדמה" ולכן מתקבל על הדעת שתסתפח לעברית