מי שנדרש לבצע ניתוח פולשני מתוכנן בשנים האחרונות יודע כי אחד המסמכים שדורשים בתי החולים הוא "תעודת יושר" מרופא שיניים, המוכיחה כי פיו של המועמד לניתוח טופל ואין הוא נושא דלקת או מחלה זיהומית בחלל הפה. בנהלים למניעת זיהומים בחדרי ניתוח כתוב כי "יש לוודא שאין זיהומים מהמקור שאינו המקור הניתוחי".
השאלה הנשאלת כמובן, היא מה הקשר למשל בין ניתוח אפנדציט או ניתוח בברך לבין פה נקי מחיידקים? והתשובה לכך היא עמידות חיידקים לאנטיביוטיקה.
עמידות היא מצב שבו החיידק מוצא לעצמו מנגנון הגנה נגד האנטיביוטיקה ואז התרופה אינה יכולה להרוג אותו. זה לא סוד שחלל הפה הוא מאגר עיקרי לחיידקים שעשויים לחדור לתוך הגוף. כך לדוגמה, חיידקי הפה יכולים לחדור למערכת הנשימה, כלי הדם ומערכת העיכול.

מחקרים רבים שעסקו בקשר שבין מחלות חניכיים למחלות אחרות, כדוגמת דלקת ריאות בקטריאלית, מחלת ריאות חסימתית (COPD) ואף מחלות חסימתיות של כלי דם, תיעדו את הנדידה של חיידקי הפה לתוך מערכות הגוף.
המנגנון המתואר בספרות מראה כי חיידקים אלימים שיכולים לגרום למחלות נשימה נמצאים ברובד על השיניים וברקמות הפה. חיידקים אלו יכולים להימצא במספרים גבוהים ועלולים להישאף לתוך דרכי הנשימה ולגרום להתפתחות זיהומים ודלקות ריאות.

סדנה מדעית משותפת לפדרציה האירופית לפריודונטיה ולאקדמיה האירופית לפריודונטיה נערכה בנובמבר 2012 בספרד ועסקה בקשר בין זיהומים אוראליים ומחלות שונות. מסקנותיה הראו כי "יש הוכחות חד-משמעיות ממחקרים מבוקרים אקראיים כי לשיפור ברמת היגיינת הפה יש השפעה חיובית על מניעה של זיהומים ריאתיים ומניעה של דלקת ריאות".

לפי המחקרים, התהליך שמתחיל בפה (דלקת חניכיים) נגרם על ידי חיידקים הנמצאים בתוך החניכיים מסביב לכל שן. חיידקים אלו מפרישים רעלנים הגורמים להיווצרות דלקת ולניתוק רקמות החניכיים התומכות בשן. כתוצאה מכך נוצרים "כיסים" דלקתיים סביב השן. במשך הזמן מצטבר רובד של חיידקים ואבנית בכיס, הגורמים להרס נוסף של החניכיים ולהעמקת הכיס שהוא קרקע פורייה להתרבות חיידקים.
חיידקים אלו יכולים לחדור דרך כלי הדם לאיברים בגוף ולהמשיך ולהפריש את הרעלנים. כתוצאה מכך, המערכת החיסונית תגיב כפי שהיא מגיבה לכל זיהום החודר לגוף ותנסה לחסלו. החיידקים הפתוגנים והרעלנים גורמים למערכת שנמצאת בכוננות חסימה (תהליך הדלקת) להנחות את הכבד לייצר חלבוני CRP. רמות גבוהות של חלבונים אלה עשויות לגרום תופעות דלקתיות בעורקים, שכתוצאה מהן חיידקים אלו קושרים את עצמם ומתיישבים בצורה מסוכנת בתוך העורקים.

אולם הסיבה שבתי החולים דורשים "תעודת יושר" לחיידקי הפה ככל הנראה רחבה יותר מהתפתחות זיהום במטופל עצמו, סיבוך שאיננו נדיר אחרי ניתוח פולשני.
הן מחלות חניכיים והן דלקות אחרות בפה מטופלות בדרך כלל על ידי רופאי שיניים, העושים לעתים שימוש נרחב ולא מחייב באנטיביוטיקה בטיפול במחלות זיהומיות בחלל הפה, ומגבירים את הסיכון להתפתחות זנים עמידים של חיידקים. רופאי שיניים משתמשים בעיקר באנטיביוטיקה ממשפחת הפניצילין, למשל בתרופות אמוקסיציקלין או אוגמנטין, וכן באנטיביוטיקה מסוג קלינדאמיצין ודוקסיציקלין.

הסיבוך המערכתי של בתי החולים בשל זיהום חיידקי עמיד לאנטיביוטיקה עשוי להפוך ל"אסון אקולוגי" ולפגיעה אנושה בחולים רבים ובעיקר בחולים קשים. זכורה פרשת הקלבסיאלה - חיידק הנמצא במעי. מינים שונים שלו עשויים במצבים מסוימים לגרום לזיהומים בדרכי השתן, בדם, בחלל הבטן ובפצעים כרוניים וגם לדלקות ריאות. ב-2007 השתולל בבתי החולים בישראל זן של הקלבסיאלה שהיה עמיד לרוב הטיפולים האנטיביוטיים ופגע קשות בחולים ובמקרים מסוימים אף גרם למוות. הפרשה גרמה למשרד הבריאות בסופו של דבר להתוות תוכנית לאומית לצמצום השימוש באנטיביוטיקה, תחת ההנחיה והבקרה של המרכז הארצי למניעת זיהומים במשרד, כחלק ממניעה של עמידות חיידקים וזיהומים מסובכים בבתי החולים ובקהילה.

רפואת השיניים נעדרת מתוכנית זו והגיע הזמן לשלבה ולצמצם משמעותית את השימוש באנטיביוטיקה בטיפול במחלות חניכיים ובדלקות אחרות של הפה. יש לשמור את השימוש באנטיביוטיקה למקרים החמורים והמתאימים בלבד, שבהם הרווח למטופל משמעותי ועולה על כל טיפול אחר. למשל, במחלת חניכיים אגרסיבית, המטופלת בעיקר אצל מומחים למחלות חניכיים (פריודונטים).
היוצא מן הכלל בא ללמד על הכלל – אנטיביוטיקה היא כלי חשוב אך היא יכולה להיות חרב פיפיות, ולכן יש להשתמש בה בצורה מושכלת ולא בכל מצב.

ד"ר אורלי ניר שפירא היא מומחית למחלות חניכיים וגזברית האיגוד לפריודונטיה ואוסאואינטגרציה (מחלות חניכיים והשתלות שיניים)