יש העושים אימונים בבית כדי לסגל לעצמם קול עבה, כמו קולם של קריינים שדבק בו הדימוי של מיניות נוטפת. המידע שמספק קולו של אדם, מעבר למידע התקשורתי הבסיסי, מהווה לעתים חלק חשוב בתהליך גיבוש עמדת המאזין כלפי הדובר שבצדו השני של הטלפון או הרדיו. אולם מחקר חדש שנערך בחוג להפרעות תקשורת באוניברסיטת תל אביב שביקש לבחון את הנחת הקול הצרוד והסקסי גילה במפתיע ממצאים אחרים.

החוקרים, הד"ר עופר אמיר ורעות לוין-יונדוף, הקליטו שישה דוברים בעלי צרידות בינונית ושישה דוברים ללא צרידות, בהקראה של קטע המייצג את כל הפונמות בשפה העברית. בהמשך הושמעו ההקלטות ל-74 מאזינים. "הספרות הרפואית כבר כוללת מחקרים המצמידים לאנשים מגמגמים עם בעיות היגוי סטיגמות שליליות, ואנשים אלה מוערכים לרוב כפחות מוצלחים ואטרקטיביים. רצינו לברר מהי העמדה הרווחת כלפי קול צרוד הנושא סטראוטיפ של קול סקסי בחברה", מסביר אמיר.

המאזינים שהשתתפו במחקר נתבקשו לדרג את תכונות האישיות של הדוברים בהקלטות. בניתוח הממצאים התברר כי אלה ייחסו עמדות שליליות באופן מובהק סטטיסטית כלפי הדוברים הצרודים, בהשוואה לדוברים בעלי הקול התקין. כך, למשל, בסקלה שבה נתבקשו להכריע אם הדובר בהקלטה סקסי או דוחה, דורגו הדוברים הצרודים עם 3.56 נקודות בממוצע, רמה הנמוכה ב-22% בהשוואה ל-4.52 נקודות שניתנו לדוברים עם קול תקין. כמו כן דורגו הצרודים בניקוד נמוך יותר בסקלה של חכם לעומת טיפש (3.82 נקודות בהשוואה ל-4.36 נקודות לבעלי הקול התקין), בסקלה של החלטי לעומת הססן (3.59 לעומת 4.70), חזק לעומת חלש (3.65 לעומת 4.65), מצליחן לעומת מפסיד (3.85 לעומת 4.78), והבדל גדול במיוחד בסקלה של חולה לעומת בריא, בו קיבלו הצרודים 3.62 נקודות בממוצע, רמה הנמוכה ב-33% בהשוואה לבעלי הקול התקין (5.43 נקודות). בנוסף כשנשאלו המאזינים האם הדובר מוצא חן בעיניהם התקבלו תשובות חיוביות ביחס ל-50% מהצרודים ביחס ל-70% מבעלי הקול התקין.

מארג' סימפסון על שער פלייבוי. במגזין חשבו אחרת . צילום: אי-פי

כשנשאלו האם היו פונים לדובר לעזרה התקבלו תשובות חיוביות על 42% מהצרודים לעומת 73% מבעלי הקול התקין; כשנשאלו אם היו מעסיקים את הדובר, התקבלו תשובות חיוביות ביחס ל- 57% מהצרודים לעומת 84% מבעלי הקול התקין וכשנתבקשו להשיב אם היו קונים רכב מהדובר, תשובות חיוביות התקבלו עבור 64% מבעלי הקול התקין, לעומת רק 31% מהצרודים. "הממצאים מראים כי אנו לא סומכים על צרודים, שנתפסים כאנשים שפחות אפשר לסמוך עליהם", מציין אמיר.

החוקרים אבחנו העדפה בקרב המאזינים כלפי דוברות נשים בהשוואה לדוברים גברים, צרודות ובעלות קול תקין כאחד, וכך גם במדד הסקסיות. "הממצא דומה למידע המקובל בספרות הרפואית כי נשים נתפסות אמינות יותר בהשוואה לגברים".

ואולם בדירוג הקולות הצרודים, העמדות השליליות כלפי נשים צרודות היו באופן מובהק גבוהות יותר בהשוואה לקולותיהם של גברים צרודים. "נמצא שקול צרוד אצל האישה מחליש אותה, ופוגע בה מכל הבחינות יותר מקול צרוד של גבר, מה שמבטא אפליה בחברה", מסביר אמיר. ממצא זה עשוי להסביר, לדבריו, מדוע נשים נוטות יותר מגברים לפנות לטיפולים לשיפור הקול. ככלל, דורגו הדוברות הנשיות בדירוג נמוך מהגברים בסקלות של חזק לעומת חלש וחכם לעומת טיפש. "לצערנו, הממצאים מייצגים את הסטריאוטיפ הגברי המקובל בחברה שנשים חלשות וטיפשות יותר" אמר אמיר. הבדל כן נמצא כי מאזינים גברים שפטו את כל הקולות, צרודים ותקינים, כיותר סקסיים, "כלומר שגברים נוטים יותר לייחס תכונה של סקסיות לקול", אומר אמיר. המחקר התקבל לאחרונה לפרסום בכתב עת Journal of Voice ויוצג היום בכינוס השנתי ה-49 של האגודה הישראלית של קלינאי התקשורת.