הפיצוי הממוצע על הטרדה מינית בהליך אזרחי: 38,660 שקלים

כך עולה ממחקר ראשון מסוגו שהקיף 420 פסקי דין פליליים ואזרחיים. סכום הפיצוי למתלוננת בהליך פלילי עומד על 5,500 ש'

במחקר ראשון מסוגו, שבחן 420 פסקי דין פליליים ואזרחיים וכן תיקים משמעתיים, עולה כי כאשר בתי משפט החליטו להטיל על מורשעים בהטרדה מינית בהליך פלילי פיצוי למתלוננות - סכום הפיצוי הממוצע היה 5,500 שקל. סכום הקנס הממוצע לטובת אוצר המדינה, שהטילו בתי משפט שבחרו בעונש זה הוא 3,200 שקל. בתיקים אזרחיים שהסתיימו בפסיקת פיצויים למתלוננות, שילמו הנתבעים שהטרידו מינית סכום ממוצע של 38,660 שקל.

המחקר, יחיד מסוגו, נערך בחמש השנים האחרונות על ידי ד"ר אורית קמיר מהמרכז האקדמי על שם שמעון פרס, והסטטיסטיקאית רונית הריס. כ-13 שנה חלפו מאז השתתפה קמיר בניסוח החוק למניעת הטרדה מינית, והיא אופטימית ביחס לשימוש שעושים בתי המשפט בחוק, בעונשים השונים, ובהם פסיקת פיצויים לא מבוטלים בתחום הפלילי אבל במיוחד באזרחי, ולרצינות שבה בתי המשפט מתייחסים לחוק.

מהמחקר עולה עוד כי מתוך 118 תיקים פליליים שנבדקו, במסגרתם הורשע המטריד, על 37% מהמטרידים נגזר מאסר בפועל, על 87% מאסר על תנאי, על 37% עבודות שירות, על 38% קנס לטובת אוצר המדינה ועל 70% נגזר פיצוי למתלוננות. פסקי הדין שילבו בדרך כלל כמה סוגי עונשים.

בהליך פלילי, כאשר המורשע בהטרדה מינית הוא מעסיק של המוטרדת או הממונה עליה במקום העבודה, כשני שלישים מקבלים מאסר על תנאי, ורק 15%-19% מקבלים מאסר בפועל. מקרב מורשעים שהם עמיתים לעבודה של המוטרדות - כשליש מקבלים מאסר בפועל ושליש מאסר על תנאי. מקרב מורשעים אחרים - 60% מקבלים עונש מאסר בפועל.

בהליך פלילי, ככל שהמתלוננת מגישה את התלונה מוקדם יותר, כך גדלים סיכויי ההרשעה של המטריד. כשהתלונה הוגשה מיד לאחר האירוע, כ-85% מהמוטרדים הורשעו; כשהוגשה לאחר יותר משנה, רק כ-55% הורשעו.

ממצא נוסף, הנוגע דווקא לעורכי הדין שמייצגים את המטריד בהליך פלילי, מי שהורשע בהטרדה מינית קיבל עונש מאסר מחמיר ביותר אם יוצג על ידי גבר ואשה, בינוני אם יוצג על ידי גבר, ונמוך ביותר - אם יוצג רק על ידי אשה. בהליך פלילי, כאשר התובעת בתיק של הטרדה מינית היא אשה, הסיכויים שהנאשם, אם יורשע, יקבל עונש מאסר כפול מאשר כשהתובע הוא גבר, וגדול פי ארבעה מאשר כשצוות התביעה כולל גבר ואשה.

נתונים מעניינים נוספים שעלו מהמחקר נגעו לתזמון הגשת התלונה על המטריד במקום העבודה. מסקירת פסקי הדין נמצא כי ככל שדרגת המטריד היתה גבוהה מדרגת המתלוננת אליו - כך היא נטתה פחות להתלונן כל עוד היתה כפופה לו. רק 22.6% מהמתלוננות הלינו על מעסיק, בעודן עובדות תחתיו, לעומת 80%-90% שהתלוננו על ממונים ועמיתים לעבודה כשהן עדיין עובדות במקום.

כמו כן נמצא כי במקומות עבודה, ככל שיחס הכפיפות בין המטריד והמוטרדת מובהק יותר, כך לוקח למוטרדת זמן רב יותר להגיש תלונה על ההטרדה: מי שהוטרדו על ידי עמית התלוננו סמוך יותר לאירוע ההטרדה, לעומת מי שהוטרדו על ידי הממונה הישיר, שהתלוננו בתוך שנה בממוצע מאירוע ההטרדה הראשון.

כמו כן נמצא כי מוטרדות מן המגזר הציבורי, שהתלוננו על הטרדה מינית במקום העבודה, נטו לפנות למשטרה הרבה פחות (ב-50%) מאשר מוטרדות מן המגזר הפרטי. נתון זה מוסבר בכך שנשים במגזר הציבורי יכולות להגיש תלונה על הטרדה בנציבות שירות המדינה.

הירשמו עכשיו: כל חדשות היום אצלכם במייל מדי יום
נא להזין כתובת מייל חוקית
ברצוני לקבל ניוזלטרים, מידע שיווקי והטבות

תגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
  1. 2
    איפה פורסמה מעשייה נחמדה זו ?

    לינק לעיתון המדעי המכובד שפרסם אותו.

  2. 1
    הטרדה מינית בצהל .מדוע תיקים על הטרדה מינית תקועים זמן רק

    קצין בחיל הים נחקר על הטרדה מינית התיק נמצא בפרקליטות ולא נעשה דבר ????.מדוע יש שתיקה לגביו ,מדוע לא מפרסמים את שמו??? מדוע החיילות סובלות ????