טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

היועמ"ש מני מזוז לוחם העיקש בשחיתות השלטונית, אך סייע מעט מאוד לאזרח מן השורה

מומחים מהאקדמיה אינם מתרשמים מהישגי מזוז בהרשעת אישי ציבור וטוענים שמלחמתו בהם באה על חשבון הפרט, כמו תמיכה בכבישים ליהודים בלבד, נטייה לתמוך במעסיקים מול העובד הזוטר וחוקים הפוגעים בפרטיות כמו המאגר הביומטרי

תגובות

שש שנים לאחר שנכנס לתפקידו נישא היועץ המשפטי לממשלה, מני מזוז, על כנפי ההצלחה במלחמתו בשחיתות השלטונית ובמשפחות הפשע, אך תרומתו לאזרח מן השורה שנויה במחלוקת. הצהרתו של מזוז, שלפיה בתקופת כהונתו היו יותר חקירות, יותר העמדות לדין ויותר הרשעות מבעבר מגובה בעובדות: כ-100 חקירות נפתחו בתקופתו נגד אישי ציבור, הוגשו כ-35 כתבי אישום ו-25 תיקים הסתיימו בהרשעות. אבל יש מי שלא מתרשם מהנתונים האלה, ודווקא חושב שמאבקו העיקש של מזוז בייבוש ביצת השחיתות והפשיעה המאורגנת בא על חשבון זכויות האזרח מן השורה.

"הייתי מגדיר את מזוז כיועץ המשפטי הגדול הראשון, שלא עשה דבר לטובת זכויות הפרט", כך אמר השבוע בנחרצות, הפרופ' יורם שחר, מומחה למשפט פלילי מהמרכז הבינתחומי בהרצליה. "מזוז נענה לרצון ברור של העם ליותר כוח שלטוני, ליותר אכיפה, יותר שיטור. הוא ייצג רצון עממי בזוי, לדעתי, לפתור בעיות חברתיות באמצעות כוח".

מסר הכוח

שחר פרסם השבוע מאמר חריף על כהונתו של מזוז בכתב העת של לשכת עורכי הדין, שהקדיש חלק ניכר מדפיו לסיכום כהונתו של מזוז. רוב המאמרים הביעו תמיכה, שלא לומר הערצה. שחר השבית את השמחה. בין השאר, כתב כי בניגוד לנועם הליכותיו של מזוז, המסר העיקרי שהוא משאיר אחריו הוא מסר הכוח. שוטרים, בתי סוהר, ענישה חמורה יותר, האזנות סתר, חקיקה פלילית עמומה וגורפת, שילוב סמכויות איסוף וחקירה, מאגרי מידע שלטוניים עצומים הם, כך מנתח הפרופ' שחר, הפתרון של מזוז. "את הבטחת ?המהפכה החוקתית' במשפט הפלילי ובסדר הדין הפלילי הוא רתם לתעלול הרטורי של ?זכויות הקורבנות', ואת המעטים החולקים עליו הוא הטביע בשתיקה מנומסת", כתב שחר.

הפרופ' שחר אומר שכל אחד מהיועצים הגדולים והמשמעותיים שקדמו למזוז - מאיר שמגר, אהרון ברק ויצחק זמיר - השאיר משהו, בין השאר בחקיקה, לטובת ריסון הכוח השלטוני, להגנת הפרטיות, נגד מעצרים מוגזמים. "בכל תקופת כהונתו מזוז לא קידם אפילו בהיבט אחד את הפרט ביחס לזכויות חשודים, נאשמים, ביחס לזכות לפרטיות", הוא אומר.

שחר שם דגש מיוחד בחיבור שאותו קידם מזוז בין גורמי איסוף וחקירה ובהם המשטרה, רשויות המס, רשות ניירות ערך והרשות לאיסור הלבנת הון והכל למען המלחמה בפשיעה המאורגנת. "מדובר בריכוז מסוכן של כוח שלטוני על חשבון זכויות האדם", הוא טוען, "הוא יוצר מאגרי מידע גדולים מדי ומאיים על סביבה רחבה של חפים מפשע. מי שחושב שזה ייגמר בזאב רוזנשטיין - טועה. כל החוקים שחוקקו בארה"ב לפני עשרות שנים נגד הפשע המאורגן מופעלים היום כדבר שבשגרה נגד סוגים אחרים של עבריינות".

מאגר התקשורת

כדוגמה לאחת הפגיעות המובהקות בזכויות הפרט מציין הפרופ' שחר את החוק שזכה לכינוי "חוק האח הגדול", שמזוז עמד מאחוריו. מבקריו מעלים חששות כי החוק, שמאפשר להקים מאגר של נתוני תקשורת, יגרום לכך שמידע המצוי בחברות הטלפונים וספקיות האינטרנט יועבר מיד למחשבי המשטרה ורשויות החקירה השונות ויחשוף את האזרח מן השורה, שאין לו כל נגיעה בעבריינות, שלא לצורך לעיני השלטון. דוגמה נוספת יכולה להיות קידום חוק המאגר הביומטרי בידי מזוז, למרות ההשלכות הרחבות שלו על הזכות לפרטיות.

מקור במשרד המשפטים מסר, מנגד, כי המאבק בארגוני הפשע הוא בעל השלכות על האזרח מן השורה, למשל על דמי חסות מבעלי עסק. בנוסף ציין כי מזוז פעל בהיבט המשפט הפלילי בשורה של פעולות חקיקה, למשל החמרת ענישה בעבירות גניבה לסוגיהן.

מי שמספק למזוז את הציון "כישלון חרוץ" בתחום זכויות האדם הוא עו"ד דן יקיר, היועץ המשפטי של האגודה לזכויות האזרח. יקיר, שלזכותו מאבקים משפטיים עיקשים במשך שנים למען זכויות האדם, מונה את הסיבות לציון הנמוך. ראשית, יקיר מציין כי מזוז היה שותף לחקיקת חוק האזרחות והגן עליו באופן שיטתי בבג"ץ. התיקון לחוק, שמבקריו אף טוענים כי הוא גזעני, מונע מעמד בישראל מערבים-ישראלים המבקשים להתחתן עם בן או בת זוג שנולדו בשטחים ולחיות אתם בישראל. בבג"ץ תלויות ועומדות ארבע עתירות נגד חוקתיותו של החוק ונגד הניסיונות להאריך את תוקפו בידי הממשלה שוב ושוב.

יקיר נגד מזוז

בנוסף, מציין יקיר, מזוז לא היסס להגן בבג"ץ על מדיניות ההפרדה בין ישראלים לפלסטינים בכבישים בגדה, מדיניות שנפסלה לאחרונה בשתי עתירות שהגישה האגודה - האחת נוגעת לכביש צומת בית עווא והשנייה בעניין כביש 443. על זה אומר יקיר, מתווספת עמדתו של מזוז בבג"ץ בעתירות נגד גדר ההפרדה שפוגעת בזכויות יסוד של פלסטינים, ומפקיעה מהם אדמות שלא לצורך לטובת תוכניות התרחבות עתידיות של התנחלויות.

"נקודת השפל", אומר יקיר, "היתה בתיק שלא עורר שום דילמה של טעמי ביטחון או שמירה על הסדר הציבורי. מדובר בעתירה של האגודה בשם ארגוני זכויות אדם נגד הפצ"ר, שבעקבות הירי של החייל במפגין פלסטיני כפות בניעלין הורה להגיש כתב אישום נגד המג"ד והחייל באשמה של התנהגות שאינה הולמת - עבירה בעלת אופי משמעתי שאינה גוררת רישום פלילי. לא רק שהיועץ נמנע מלהודיע לפצ"ר שאין הוא יכול להגן על ההחלטה, אלא שהוא הגדיל לעשות ואישר לפצ"ר להודיע לבג"ץ שהוא סומך את ידו על ההחלטה".

המקור במשרד המשפטים, ששמע את טענותיו של יקיר, אמר אתמול כי מזוז היה צריך לעשות איזון בין שיקולי מערכת הביטחון לבין זכויות האדם. לדבריו, לא ידועים לציבור המקרים הרבים שבהם הנחה מזוז את שירותי הביטחון לפעול בצורה שונה ממה שהתכוונו, במקרים שנסגרו בהליכים מוקדמים, עוד לפני שהוגשה עתירה לבג"ץ.

בעד המעבידים

מי שסבורה שמזוז לא הציג כל אג'נדה ביחס לזכויות חברתיות, לפחות לא בתחום דיני עבודה, היא הפרופ' הדרה בר-מור, מומחית לדיני עבודה מהמכללה האקדמית נתניה. בר-מור סקרה רשימה ארוכה של הליכים משפטיים שבהם התייצב היועץ בבתי הדין לעבודה, והתברר לה כי בחלק גדול מהמקרים התייצב מזוז דווקא לצד המעבידים ולא העובדים. כך בתביעות שנוגעות לזכויות עובדים פלסטינים, עובדים זרים ואף עובדים ישראלים. "זה לא היה באג'נדה שלו להתייצב לצד העובד החלש שזקוק לגיבוי, ובעיקר הפעמים שהתייצב הוא עמד לצד המעבידים החזקים", אומרת בר-מור.

כדוגמה לכך מביאה בר-מור את התייצבות מזוז בערעור שהוגש לבית הדין הארצי לעבודה, על פסק דין שראה בתשר שמשלמים לקוחות מסעדה למלצרים חלק משכר עבודתם של המלצרים לצורך תשלום שכר מינימום. מזוז הביע עמדה מורכבת, שעיקרה שאין לקבל את הקביעה של בית הדין האזורי ותקף למעשה את קביעתו הסוציאלית. כחריג מציינת בר-מור את הצטרפותו להליך בבית הדין הארצי לעבודה, שבו תמך בעמדתו של עובד שקבל על זכותו של המעביד לעיין בדואר אלקטרוני של עובדיו. מזוז הביע עמדה שלפיה כיבוד זכותו של העובד לפרטיות מונעת מהמעביד אפשרות לעיין בתכתובות הדואר, אלא אם ניתנה על כך הסכמה.

בין ההישגים של מזוז בתחום הפרט, בולטות עמדותיו ביחס לזכויות בני זוג מאותו מין. בתחילת כהונתו הצהיר מזוז שהוא לא רואה עצמו מוסמך להתערב בכל הנוגע לשינוי סטטוס של התא המשפחתי של בני זוג בני אותו המין, אך הביע עמדה שיש לפעול לשוויון מלא בכל הנוגע לזכויות סוציאליות וכלכליות. מצד אחר הגן בבג"ץ על סירוב משרד הפנים לרשום בני זוג בני אותו המין שנישאו בטורונטו כנשואים.

מנגד הורה לפרקליטות שלא לערער על החלטתו של בית המשפט המחוזי בנצרת, שלפיה חוק הירושה חל על ידועים בציבור בני אותו המין. הוא הורה לפרקליטות להודיע לבית המשפט העליון כי בני זוג בני אותו המין זכאים ליהנות מפטור ממס מקרקעין בהעברת זכויות בדירת המגורים המשותפת, והוא התייצב בבית הדין לעבודה נגד עמדת המוסד לביטוח לאומי וקבע כי אלמן של בן זוג בן אותו המין זכאי לקצבת שארים.

בשלהי כהונתו אף אימץ פרשנות מרחיבה לחוק האימוץ, שתקל על בני זוג בני אותו המין לאמץ, ואיפשר להכיר בבני זוג מאותו מין לעניין זכות לאימוץ ילדיו הביולוגיים או המאומצים של בן זוגו ונתן הנחיה לאשר באופן מוגבל ובמקרים ספציפיים תרומת ביציות בין בנות זוג.

פונדקאות? לא בארץ

מי שמנהלת מאבק משפטי וציבורי על ההכרה במשפחה על דפוסיה החדשים היא עו"ד אירית רוזנבלום, שעומדת בראש ארגון משפחה חדשה. רוזנבלום מברכת את מזוז על תרומתו למשפחה החד-מינית, אבל סבורה שהשינוי לא הושלם. בין השאר, מציינת רוזנבלום את העובדה כי מזוז דבק בסירובו לא לאפשר לאלפי זוגות גברים להביא ילדים באמצעות הליך פונדקאות בישראל, וכתוצאה מכך הם נאלצים להתמודד עם קשיים ועלויות גבוהות מאוד בדרכם לחו"ל לצורך מימוש הורות. מזוז נימק את סירובו בכך שהדבר לא נתון להחלטתו, אלא למחוקק, שכן לשון החוק מאפשרת פונדקאות בישראל לגבר ואשה נשואים.

רפורמה נגד הבנקים

נושא אחר שבו רוזנבלום נהדפה בידי מזוז נוגע לצוואה הביולוגית. "מזוז לא נעתר לבקשתנו לסיוע כשביקשנו את עזרתו בקידום המודעות להשאיר צוואה ביולוגית ולהקפיא זרע, למרות שפנינו אליו בזמן מלחמת לבנון השנייה וכן במבצעי חומת מגן ועופרת יצוקה. תמיד היתה תשובתו אחידה - שהנושא רגיש ומעורר סוגיות אתיות. היועץ מזוז אולי ידע להסביר את הקושי, אבל הרבה פחות להתמודד אתו".

מי שדווקא מביע הערכה למזוז על מעורבותו בתחום החברתי הוא עו"ד יובל אלבשן, מנהל רשת מרכזי הזכויות של עמותת ידיד. אלבשן מציין את אחת הרפורמות המשמעותיות ביחס לחייבי ההוצאה לפועל שמזוז תמך בה וסייע לה. "מהרגע שמזוז הפך ליועץ משפטי, מחלקת ייעוץ וחקיקה במשרד המשפטים הפכה למשתפת פעולה עם מי שמייצג זכויות חברתיות", אומר אלבשן, "יש יותר הקשבה ויותר נכונות לתת ביטוי לזכויות החברתיות, לפחות בנושאים שעמותת ידיד מתמודדת אתם". הוא זוכר שנים שנושא הזכויות החברתיות עורר התנגדות במשרד המשפטים.

הרפורמה בהוצאה לפועל, שלמעשה הקלה עם החייבים בהוצאה לפועל והסירה מעליהם סנקציות, כמו מאסר או פינוי מהיר מדירת מגורים וכל זה בחסות משרד המשפטים, השאירה את אלבשן פעור פה. "בדרך כלל במאבקים האלה אנחנו מפסידים, כי ההתמודדות שלנו היא מול בנקים וחברות ביטוח. במקרה של הרפורמה בהוצאה לפועל משרד המשפטים עמד בראש החזית וזאת הרוח שבאה מכיוונו של מזוז".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות