בית המשפט המחוזי בתל אביב דחה שלשום את עתירתם של 25 תושבי יפו וארגוני זכויות אדם, ביניהם האגודה לזכויות האזרח, לא לאפשר החכרת קרקע המצויה בשכונת עג'מי ביפו (שוק האתרוג בעבר) לחברת "באמונה" הבונה דיור לציבור הדתי-לאומי. החברה מתעתדת לבנות על הקרקע שלושה בניינים שייוחדו לציבור הדתי לאומי, באמצעות קבוצת רכישה שהתארגנה במקום.

בעתירה, שכוונה בין היתר נגד מנהל מקרקעי ישראל וחברת "באמונה", נטען כי מדובר באפליה - שכן מי שאינו נמנה עם הציבור הדתי-לאומי אינו יכול לקנות דירה בשכונה שבה רוב ערבי. טענה זו הובלטה על רקע מצוקת הדיור שהקהילה הערבית ביפו סובלת ממנה.

ביהמ"ש החליט לדחות את העתירה ופסק כי מנהל מקרקעי ישראל פעל בשוויון כאשר קבע כאמת מידה יחידה לבחירת זוכה במכרז את התמורה הכספית והבטיח את הזכייה לבעל ההצעה הגבוהה ביותר. עו"ד גיל גן מור מהאגודה לזכויות האזרח הודיע השבוע כי בכוונת העותרים לערער על פסק הדין לבית המשפט העליון. יושב ראש ועד השכונה, כמאל אגברייה, ציין אתמול כי בכוונת פעילים ונבחרי ציבור בעיר לארגן פעולות מחאה.

עומאר סיקסיק, תושב השכונה וחבר מועצת העיר "יאפא" אמר אתמול: "מדובר בקבוצה של אנשים שאומרים בפומבי שהם לא רוצים חיים משותפים. באו הרבה אנשים מחוץ ליפו שרכשו דירות. גם שם קצת זעקנו ואמרנו שצריכים פתרונות דיור קודם כל לאוכלוסייה המקומית, אבל הם ידעו מראש שהם באים לגור ליד ערבים. מה שמפריע לנו זה שמביאים גרעין קיצוני, שבסופו של דבר יביא לחיכוך ולפיצוץ ביחסים בין היהודים לערבים".

גם חבר מועצת העיר ותושב השכונה, אחמד משהראוי, הביע ביקורת על ההחלטה: "המבחן של מדינה דמוקרטית הוא ביכולת מערכת המשפט שלה להגן על זכויות מיעוטים מפני קיפוח, אי שוויון, ולא מעט גם במתן לגיטימציה להעדפה מתקנת. כך הופכת גם מערכת המשפט לשותף לקיפוח תושבי יפו".

אגברייה מביע הסתייגות מציבור רוכשי הדירות: "אנחנו רואים את זה כהמשך ישיר לתשתית שקיימת ביפו שנתיים, שכוללת מאות תלמידי ישיבה שמסתובבים בעג'מי והקמת גרעין דתי בעיר".

לדברי ישראל זעירא, מנכ"ל חברת "באמונה" המשמש גם מנכ"ל עמותת "ראש יהודי" להגברת הזהות היהודית לכל שכבות האוכלוסייה, "האידיאולוגיה איננה להיכנס לשכונה ערבית אלא לבוא ליפו כדי לחזק זהות יהודית". לדבריו, "התהליך המבורך של הקמת התנחלויות גרם לנתק בין הציבור הדתי לחילוני, וזה גרם לכך שהזהות היהודית-ציונית בישראל נפגעה. הציבור החילוני מכיר רק ציבור דתי אחד - החרדים. מבחינתו המתנחלים הם שונאי ערבים וזורקי אבנים וזה ממש לא נכון".

זעירא מוסיף כי הקרקע בעג'מי נבחרה משום שהיתה הזולה ביותר בגוש דן, וההתבטאויות על חיכוך אפשרי מצד גורמים שונים מהוות דוגמה לביטוי "הפוסל במומו פוסל". "אנחנו הולכים להשתלב בעיר. מעלילים עלינו שאיננו רוצים חיים משותפים", הוא אומר. "באנו לעיר, זו לא התנחלות. ברגע שאתה בא לעיר, אתה מתנהג כמו בעיר. אני לא מחפש ריב ומדון ופרובוקציות". הוא גם אמר ל"הארץ" שהוא בעד הפרדה בין תלמידים יהודים לערבים במערכת החינוך, הן בשל התאמת תכנים חינוכיים והן כדי למנוע התבוללות.

עו"ד העותרים: השופט הסתייג מפסיקה דומה של בג"ץ

פסק הדין של בית המשפט הוא השני שניתן על ידי השופט יהודה זפט בעתירה. קודם למתן הפסיקה, נערך דיון במעמד הצדדים. לדברי עו"ד דן יקיר, יועצה המשפטי של האגודה לזכויות האזרח ומי שייצג את העותרים במהלך הדיון, השופט זפט אמר במהלך הדיון: "פסק הדין בבג"ץ קציר הוא פסק דין הגיוני, אם תולשים אותו מהמציאות בה אנו חיים". מדובר בעתירה שהוגשה על ידי משפחת קעדאן לקניית מגרש ביישוב הקהילתי קציר. עו"ד יקיר, שביחד עם עו"ד נטע זיו ייצג את משפחת קעדאן מטעם האגודה לזכויות האזרח בעתירה לפני עשר שנים, סיפר השבוע ל"הארץ": "הוא (השופט זפט, נ.ק) דן אתנו בטענות. לא היה ויכוח ולא התנצחות, אלא חילופי דברים תוך כדי הדיון. בג"ץ קעדאן הוא אחד התקדימים החשובים עליו מסתמכת העתירה". מדוברות מערכת בתי המשפט לא נמסרה תגובה. יקיר הוסיף כי האמירה "רק הוסיפה למה שהרגשנו קודם - שדעתו בעניין נעולה ולא ניתן לשכנע אותו".

בפסק הדין הראשון שנתן זפט ביוני 2009 הוא מחק את העתירה על הסף בשל חוסר סמכות של בית המשפט להתערב או לפקח על החלטות של חברת הבנייה. הוא אף הוסיף במאמר מוסגר ביקורת על העותרים: "עמדת העותרים, כפי המשתקף מהעתירה, לוקה בסתירה מובנית", כתב. העותרים הגישו ערעור לבית המשפט העליון כנגד הדחייה על הסף וזה קיבל את הערעור והחזיר את העתירה לבית המשפט לעניינים מנהליים. התיק חזר לשופט זפט. באגודה לזכויות האזרח ציינו כי הגישו בקשה לזפט שיפסול עצמו מלדון בתיק, אולם הוא סירב, קיים דיון ולאחר מכן נתן את פסק הדין, שנדחתה בו שוב העתירה.

השטח שעליו אמור לקום הפרויקט בשכונת עג'מי ביפו, אתמול. משמאל: השופט יהודה זפט