ארגונים חברתיים או כאלה הפועלים לזכויות אדם מכירים את הדינמיקה. לא פעם, גם אחרי פסיקה חד משמעית של בג"ץ, הם נאלצים לעבור דרך מפותלת עד לביצוע פסק הדין. שורת פסקי דין שיצאו תחת ידיהם של שופטי בית המשפט העליון לא מכובדים על ידי רשויות המדינה. התוצאה: בקשות המוגשות לבג"ץ פעם אחר פעם, לאחר מתן פסק הדין, על פי פקודת בזיון בית המשפט.

בתזכיר ששלחה המשנה ליועץ המשפטי לשעבר, יהודית קרפ, ליועץ המשפטי לממשלה, יהודה וינשטיין, ולמבקר המדינה, מיכה לינדנשטראוס, מאוזכרים תשעה פסקי דין שהמדינה מסרבת לקיים באופן חלקי או מלא. קרפ גם הוסיפה שלוש פסיקות עקרוניות של בתי המשפט המנהליים בעתירות מנהליות שהוגשו נגד משרד הפנים, שמתעלמים מקיומם.

אזורי עדיפות לאומית

העתירה של ועדת המעקב העליונה לענייני הערבים בישראל הוגשה לבג"ץ ב-2003. קדמה לה עתירה שהוגשה כחמש שנים קודם לכן באותו עניין: נגד החלטות הממשלה לסווג אזורי עדיפות לאומית שבמסגרתם מוענקות הטבות בתחומים שונים, ובהם תחום החינוך.

בעתירה המתוקנת ניתן פסק דין בהרכב של שבעה שופטים בפברואר 2006 ובו נקבע כי דין החלטת הממשלה להתבטל עקב חוסר סמכות ולאור העובדה כי אינה מתיישבת עם עקרון השוויון ופוגעת במימוש זכותם לחינוך של ערביי המדינה.

ארכות שביקשה למימוש פסק הדין לא כובדו ואף הוגשה בתיק בקשה לפי פקודת בזיון בית המשפט על אי כיבוד פסק הדין.

בנובמבר 2008 ניתנה החלטה של בית המשפט בבקשה, כשהשופטים קובעים כי "לא נותר לנו אלא לציין כי העניין שלפנינו הוא ביטוי חמור לחירות שנוטלים לעצמם המשיבים שלא לקיים את פסק דינו של בית משפט זה".

באמצעות חקיקה, לקחה המדינה ארכה עד שנת 2013 למימוש פסק הדין.

כיתות במזרח ירושלים

ב-2001 הוגשה עתירה לבג"ץ על ידי המנהל הקהילתי לפיתוח בית חנינא, שביקש להורות לעיריית ירושלים ומשרד החינוך לבנות כיתות לימוד בירושלים המזרחית. באותה שנה הורה בג"ץ למדינה לקיים את חובתה ולבנות 245 כיתות לימוד בירושלים המזרחית. כמו כן, הוצגה תוכנית לבניית כיתות לימוד בתוך ארבע שנים. ארבע שנים אחר כך קבע בג"ץ כי הרשויות לא עמדו בהתחייבותיהן.

למרות הצגת תוכנית לבניית 400 כיתות חדשות במזרח ירושלים עד לסוף 2011 העותרים טוענים כי קצב הקצאת המשאבים למטרה ובניית הכיתות אטי ולא עומד בפסיקת בג"ץ.

בית ספר לבני מיעוטים

ב-2009 עתרו תושבים באזור הכפר אבו תלול שבנגב לבג"ץ בבקשה שיורה למשרד החינוך להקים בית ספר תיכון עד לפתיחת שנת הלימודים בספטמבר האחרון. הם השתיתו את העתירה על הבטחה שנתנה שרת החינוך לשעבר, יולי תמיר, בנובמבר 2006 במסגרת עתירה שהוגשה שנה קודם. למרות ההבטחות, לא הוקם בית ספר תיכון במקום.

גדר בטון בהר חברון

בדצמבר 2006 קיבל בג"ץ עתירות שביקשו להורות לרשויות הביטחון לפרק בתוך שישה חודשים את מעקה הבטון שבנו כוחות הביטחון בדרום הר חברון, בין היישובים כרמל לטנא. לאחר שפסקי הדין לא קוימו, הוגשה בקשה על פי פקודת בזיון בית המשפט. בית המשפט חייב את המדינה לפרק את הגדר בתוך 14 יום ואף חייב את הקופה הציבורית בהוצאות גבוהות, תוך הטחת ביקורת על נסיון המדינה שלא למלא אחר צו של בית המשפט ולבקש, לאחר שניתן פסק דין, לשנותו.

עובדים זרים

בשנת 2002 עתרה עמותת קו לעובד נגד התניית רשיון העבודה בישראל שניתן לעובדים זרים בהסדר כבילה למעסיק מסוים. במארס 2006 קבע בג"ץ כי שר הפנים לא רשאי להתנות את רשיון העבודה בישראל שניתן לעובדים זרים בכבילה למעסיק מסוים, שכן הסדר זה פוגע בזכויות האדם. לפיכך, קבע בג"ץ כי על המדינה לגבש בתוך חצי שנה הסדר העסקה חדש, ביחס לעובדים זרים בענפי החקלאות, הסיעוד והתעשייה, אשר לא מושתת על עקרון הקבילה למעסיק. פסק הדין לא קוים מאז אלא באופן מוגבל.

תוואי הגדר בבילעין

בפברואר 2006 דן בג"ץ בעתירה שנוגעת לתוואי גדר הביטחון באזור הכפר בלעין. המדינה הודיעה לבג"ץ כי יובטח מעבר של התושבים לאדמותיהם בקטע הצפוני של התוואי עד להכרעה בעתירה. למרות ההודעה, נבנה שער במקום ואף הוגבל מעבר תושבי בלעין לאדמותיהם. בספטמבר 2007 קיבל בית המשפט את העתירה, פסל את התוואי המוצע והורה למדינה לשקול מחדש חלופה לתוואי גדר הביטחון באדמת בלעין.

כשמונה חודשים אחר כך, ומשלא קוים פסק הדין, הגישו העותרים בקשה לצו לפי פקודת בזיון בית המשפט. בפועל פסק הדין לא מקוים.

תוואי הגדר בעזון

ביוני 2006 קבע בג"ץ כי תוואי הגדר באזור עזון לא חוקי. שלוש שנים אחר כך, ורק לאחר שהוגשה בקשה לפי פקודת בזיון בית המשפט, הודיעה המדינה כי הוקם תוואי הגדר החדש באזור וכי פורק התוואי המקורי. באוקטובר 2009 מתחו השופטים ביקורת חריפה על המדינה, על שחלפו כשלוש שנים מאז מתן פסק הדין ועד למימושו בפועל, לאחר הגשת בקשה על פי פקודת בזיון בית המשפט.

"אין להשלים עם התנהגות מעין זו", קבעו השופטים, "פסקי דינו של בית משפט זה אינם בגדר המלצות וחובה על המדינה לכבדם ולקיימם במהירות וביעילות הדרושים לפי נסיבות העניין". לטענת העותרים, הגדר אמנם פורקה אולם אין לרשויות הביטחון כוונה לעקור את כביש הפטרול בשל מחסור במשאבים ולא סולקו יסודות הבטון המונעים מעבר כלי רכב.

גזענות בעמנואל

ב-2008 עתרו עמותת נוער כהלכה ויואב ללום לבג"ץ נגד משרד החינוך והמועצה מקומית עמנואל על כך שתלמידות המגזר החרדי-חסידי מופרדות מהתלמידות הספרדיות בבית ספר בית יעקב בעמנואל.

באוגוסט 2009 פסק בג"ץ כי ההפרדה הינה אפליה עדתית פסולה, הפוגעת בזכות התלמידות הספרדיות לשוויון, תוך הטחת ביקורת במשרד החינוך שנמנע מלהפעיל סמכותו למניעת האפליה.

פסק דינו של בג"ץ לא קוים והאפליה נמשכת. פרקליט העותרים, עו"ד אביעד הכהן, הגיש בדצמבר בשנה שעברה בקשה לפי פקודת בזיון בית המשפט.

מיגון בתיה"ס בשדרות

ב-2006 הוגשה עתירה שביקשה לחייב את הרשויות למגן את כיתות האם בבתי הספר בשדרות וביישובי עוטף עזה במיגון מלא. במאי 2007 הורה בג"ץ למדינה למגן בתוך שישה חודשים את כל כיתות האם בבתי הספר באזור זה במיגון מלא. ארכות שניתנו לא הספיקו להשלמת המיגון המלא בבתי הספר.

עתירות מנהלתיות נגד משרד הפנים

קרפ מייחדת פרק נפרד לאי כיבוד הלכות של בתי המשפט לעניינים מנהליים, בעתירות המוגשות נגד משרד הפנים. קרפ טוענת כי בעוד משרד הפנים רואה את עצמו מחויב בדרך כלל לפסיקת בית המשפט העליון, הרי שהוא מקל ראש בפסיקת בתי המשפט לעניינים מנהליים, כשפסיקות עקרוניות של בתי משפט אלה ביחס למדיניות המשרד מכובדות רק ביחס לצדדים לתיק שבו ניתן פסק הדין ולא ביחס למקרים אחרים.

אולי המקרה הבולט נוגע לעתירת האגודה לזכויות האזרח, שהגישה עתירה לבית המשפט לעניינים מנהליים בירושלים בבקשה שיורה למשרד הפנים לאפשר לאגודה לעיין בנהלים ובהוראות בכל הנושאים הקשורים למנהל האוכלוסין ודרישה לפרסומם.

השופטת המחוזית יהודית צור, שפרשה בינתיים מכס השיפוט, ביקרה בחריפות בפסק דין שנתנה בדצמבר 2007 את מחדליו ארוכי השנים של משרד הפנים ביחס לחובותיו על פי דין לפרסם את נהליו, שגובתה גם בהבטחות שונות שנתן המשרד במשך השנים בבתי המשפט.

השופטת צור הורתה למשרד הפנים לפרסם בתוך 30 ימים את נוהלי מנהל האוכלוסין באתר האינטרנט של משרד הפנים ובלשכות מנהל האוכלוסין, ולעדכן את הפרסום עם עדכונם של הנהלים.

פסק הדין שפורסם לפני כשנתיים הביא את משרד הפנים לפרסם חלק ניכר מנהליו, אולם נהלים רבים ויסודיים, בהם הוראות ביצוע של הפקידות הבכירה טרם פורסמו.

בעקבות בקשה לפי פקודת בזיון בית המשפט, פרסם משרד הפנים עוד שורה של נהלים, אך לא את כולם.

דיון בבית המשפט העליון. השופטים מתריעים אולם הרשויות ממשיכות להוליך את המדינה לאנרכיה


הפגנה נגד גדר ההפרדה בבילעין