פרקליטות המדינה מגבשת בחודשים האחרונים, תחת מעטה חשאיות, קוד אתי לפרקליטיה, שיגדיר את המותר ואת האסור בעבודתם בשירות המדינה.

אחרי שכבר לפני כעשור גיבשה פרקליטת המדינה דאז ושופטת בית המשפט העליון היום, עדנה ארבל, טיוטת קוד אתי שלא יושם, מאיצים בשנה האחרונה בפרקליטות את קצב גיבוש הקוד החדש. בין הנושאים הנדונים: כללי ההתנהגות והדיבור של הפרקליטים, מחויבויות הפרקליט לבית המשפט, לעמיתיו בתוך הפרקליטות ומחוצה לה וכן כללי התנהגות בעת התנגשות בין מחויבויות. בשבועות האחרונים אף נערכות בדיקות לבחינת קודים אתיים של גופי תביעה מקבילים באירופה ובארצות הברית.

ברקע היוזמה המחודשת עומדת הביקורת ההולכת וגוברת על הפרקליטות והקריאה להקים גוף פנימי או חיצוני שיבקר את עבודתה, לאור מחדלים חמורים באחרונה. בשנים האחרונות ספגה התנהלות הפרקליטות ביקורת ציבורית ומשפטית, כאשר תיקים לא זכו לבדיקה או לענישה בתוך הפרקליטות. עבודת הפרקליטות כפופה אמנם לביקורת של מבקר המדינה, של ועדת האתיקה של לשכת עורכי הדין ונציבות שירות המדינה, אולם בפועל ליקויים רבים נופלים בין הכסאות ואין גוף האחראי על בדיקתם.

עם הדמויות הפעילות בגיבוש הקוד בחודשים האחרונים נמנים פרקליט המדינה, משה לדור, השופט בדימוס, יצחק זמיר, המשנה לפרקליט המדינה, שוקי למברגר, ראש תחום ניהול בפרקליטות, אלעד רוזנטל, פרקליט מחוז חיפה בתחום האזרחי, איתן לדרר, פרקליטת מחוז תל אביב, רות דוד ומנהל המרכז לאתיקה בירושלים, דניאל מילוא.

לצד הקוד, נשקלת לראשונה בתולדות הפרקליטות גם הקמת מנגנון פנימי שבראשו ממונה, שיוביל ועדת אתיקה פנימית ושיפעל להטמעה ואכיפה של הנהלים. בקרוב צפויות להתקיים התייעצויות עם נציבות שירות המדינה, באשר לסמכויות האפשריות של גורם האכיפה.

בקרוב צפויה נציבות שירות המדינה להשתלב במהלך, כאשר תוגדר המסגרת שתטמיע את הכללים ותאכוף את קיומם. כיום, בדיקת מחדלי הפרקליטים מתבצעת על ידי נציבות שירות המדינה, מבקר המדינה ולשכת עורכי הדין רק במקרים מעטים, שבהם יש עבירה משמעותית על כללי ההתנהגות. כך למשל בעקבות המקרה של ההתבטאויות הקיצוניות של אורי קורב, הפרקליט שתקף את מערכת בתי המשפט והשופטים, שצפוי להתברר בקרוב בבית הדין המשמעתי של עובדי המדינה והמקרה שבו פרקליטה במחוז הדרום נמנעה מלחשוף בפני צוות ההגנה מסמך בעל חשיבות מהותית להגנת נאשמים בתיק האונס בעין גדי, שצפוי להיבדק בקרוב בבית הדין של לשכת עורכי הדין.

לדברי אחד הגורמים הפועלים לגיבוש הקוד בפרקליטות, לא יהיה מנוס מלהקים מנגנון של קצין אתיקה, שיהיה אחראי בגיבוש הסנקציות שיוטלו על פרקליטים מפרי כללים. להערכתו, בפני אותו קצין יהיו סנקציות חמורות פחות מאלה של בית הדין למשמעת של עובדי המדינה, שאף יכול להדיח עובד מכהונה בשירות המדינה, אולם הוא יוכל לזמן להתראה ולנזיפה, להטיל קנסות ולהביא להשעיה.

שופט בית המשפט העליון בדימוס, יצחק זמיר, עומד כיום בראש הוועד המנהל של המרכז לאתיקה בירושלים ומלווה את עבודת הפרקליטות בגיבוש הקוד האתי. הוא מנמק את הצורך בכללי אתיקה לפרקליטות בכך שגם שם, כמו בכל ארגון מקצועי אחר, חלות מגבלות החוק, אולם בהגדרת החוקי ומה שאינו חוקי אין די בעבודת הארגון.

"כשהפרקליט אורי קורב מתבטא נגד שופטים ונגד מערכת המשפט זה אינו דבר פלילי אלא אתי", אומר השופט בדימוס זמיר, "ולכן יש להגדיר מה היא התבטאות לא ראויה של פרקליט. כשם שלעיתונאים, לעורכי דין ולרופאים יש קוד אתי, כך צריך להיות לפרקליטות קוד שיגדיר מהי התנהגות ראויה ומה אינה ראויה".

דובר משרד המשפטים, משה כהן, מסר בתגובה לפרסום כי טיוטת הקוד האתי שגובשה באותה תקופה שכיהנה בה השופטת ארבל כפרקליטת המדינה הינו אחד המסמכים שבבסיס העבודה הנערכת על קוד אתי לפרקליטות המדינה בימים אלה, יחד עם גרסאות נוספות לקוד אתי, שגובשו בארגון לאורך השנים. עוד הוא מסר כי מטבעו של הנושא, הוא מורכב ומקיף ונוגע לתחומי עבודה מקצועיים וערכיים.