210 אלף שקלים - זה הסכום שייצא מהקופה הציבורית למימון הסכם פשרה בשל עיכוב חמור של עשר שנים במתן פסק דין. בימים אלה מתגבשת תחת מעטה כבד של סודיות, פשרה באחד מהתיקים המוכרים לשמצה של עיכוב במתן פסק דין במערכת המשפט. מדובר בפיצוי שישולם לעו"ד עדיאל חשין, כדי לפצותו על הנזק שנגרם לו כתוצאה מהתעכבותה של השופטת בדימוס, מיכאלה שידלובסקי אור, במתן פסק דין בתביעת נזיקין שהגיש ב-1991 נגד לקוח, שלא שילם שכר טרחה.

הציבור מתחיל לשלם על "הרעה החולה של מערכת המשפט" - הסחבת ועיכוב במתן החלטות ופסקי דין - כפי שהגדיר זאת בחודש שעבר נציב תלונות הציבור על השופטים, השופט בדימוס אליעזר גולדברג.

הפשרה שאושרה בימים האחרונים בהנהלת בתי המשפט ובמשרד המשפטים, הממתינה לאישורו של החשב הכללי במשרד האוצר, היא תוצר של הצעה שהציע השופט יחזקאל קינר, מבית משפט השלום בראשון לציון, שדן בתביעת הנזיקין שהגיש חשין בעקבות נזקי העיכוב במתן פסק הדין. יצוין, כי מדובר בפיצוי מהגבוהים שהתקבלו בשנים האחרונות, בעקבות תביעות שהוגשו נגד הנהלת בתי המשפט בשל נזקים שנגרמו לבעלי דין בתיקים מסוג זה.

תיק זה נחשב ליוצא דופן, בין היתר, בגלל הייחוס המשפחתי של הנפשות המעורבות בו. עו"ד עדיאל חשין הוא בנו של שופט בית המשפט העליון בעבר, שניאור זלמן חשין, ואחיו של שופט העליון בדימוס, מישאל חשין. השופטת בדימוס שידלובסקי אור היא רעייתו של שופט בית המשפט העליון בדימוס, תיאודור אור.

ביקש פיצוי בסכום של 690 אלף שקל

תחילת הסיפור ב-1991, כשעו"ד חשין הגיש תביעה כספית נגד לקוח לשעבר שלו, קבלן ירושלמי, שלטענתו היה חייב לו שכר טרחה, שהוערך אז בכ-110 אלף שקלים. את התביעה הגיש לבית משפט השלום בבירה, והיא נדונה בפני שידלובסקי אור, עוד בטרם קודמה למחוזי בירושלים. מיולי 1994 המתין התיק לפסק דין. רק באוגוסט 2004 פרסמה שידלובסקי אור את פסק הדין המיוחל אותו חתמה במלים: "התנצלותי הכנה בפני הצדדים על הזמן הרב שחלף".

בחלוף תקופה זאת, עו"ד חשין כבר לא היה יכול לגבות את הסכום שנפסק לטובתו - מעל חצי מיליון שקלים שכן הקבלן פשט את הרגל. חשין פנה להנהלת בתי המשפט, אליה היתה כפופה שידלובסקי אור כשופטת, וביקש לפצות אותו בגין הסכום האבוד. בתביעה שהוגשה לבית משפט השלום בראשון לציון ביקש עו"ד חשין פיצוי בסכום של כ-690 אלף שקל.

הנהלת בתי המשפט טענה מנגד כי לשידלובסקי אור עומדת חסינות שיפוטית ובכל מקרה נטען, כי גם אם פסק הדין היה ניתן במועד אחר, עו"ד חשין לא יכול היה לגבות את הסכום שהיה נפסק לזכותו, שכן כבר אז הקבלן לא היה מסוגל לשלמו.

עו"ד חשין טען מנגד כי רשלנותה של שידלובסקי אור גדולה כל כך, עד כדי שאינה יכולה להתכסות בהגנת החסינות השיפוטית. התיק הגיע לשולחנו של סגן נשיא בית משפט השלום בראשון לציון, השופט יחזקאל קינר. לאחר עיון במסמכים הציע השופט קינר לחשין ולהנהלת בתי המשפט להגיע לפשרה בתיק, ואף שלח רמז עבה בפרוטוקול הדיון ממנו השתמע כי מוטב לנתבעת לפתוח את הכיס ולפצות את עו"ד חשין.

יצוין כי תביעת עו"ד חשין נגד הנהלת בתי המשפט עמדה במרכז סערה משפטית, בנובמבר בשנה שעברה, בעיצומה של ההתמודדות לתפקיד היועץ המשפטי לממשלה.

"הארץ" חשף אז כי מנהל מערכת בתי המשפט, השופט משה גל, ביקש לקבוע פגישה עם עו"ד חשין כדי לסיים את המחלוקת בפשרה, בעוד בעלה של השופטת בדימוס, השופט בדימוס תיאודור אור, שעמד בראש ועדת איתור היועץ המשפטי לממשלה, תמך בגל לתפקיד.

בעקבות הפרסום, היועץ המשפטי לממשלה לשעבר, מני מזוז, הורה לשופט גל להימנע מלעסוק בתביעה נגד שידלובסקי אור כדי "למנוע חשש ולזות שפתיים".

מהנהלת בתי המשפט נמסר אתמול בתגובה: "אין ללמוד מן המקרה על מסר כזה או אחר. כל תיק המתברר בבית המשפט נדון לגופו. לעניין הרשלנות שייחס התובע לבית המשפט, עומדת המדינה על טענתה בדבר חסינות שיפוטית, השיקולים שעמדו ביסוד ההחלטה להתפשר בתיק זה, נגעו לאחריות גורמי המנהל לנזק הנטען. פרקליטות המדינה, אשר ייצגה את הנהלת בתי המשפט בתיק זה קדמה את הסדר הפשרה וסיכמה את תנאיו".

עו"ד חשין סירב אתמול בתוקף להגיב לדברים.

עו''ד חשין


השופטת שידלובסקי אור