בית המשפט המחוזי בתל אביב גזר היום (שלישי) 10 שנות מאסר על גריגורי לרנר, שהורשע על פי הודאתו בגניבת 62 מיליון שקל מ-2,500 משקיעים שהונה - רובם יוצאי ברית המועצות לשעבר, אשר הפקידו בידיו את כל חסכונותיהם. בנוסף גזר בית המשפט על לרנר קנס כספי בסך 200 אלף שקלים וחייב אותו בפיצויים למתלוננים בסך 40% מגובה הסכומים שנגנבו מכל אחד, אך לא יותר מסכום הפיצוי המקסימלי הקבוע בחוק לכל אחד - 220 אלף שקלים.

"הנאשם הוא פגע רע", כתב השופט חאלד כבוב בגזר הדין, "מי שמסוגל לנצל באופן ציני מצוקתם של אחרים - אוכלוסייה של עולים חדשים המצויים בשולי החברה... מי שמסוגל באופן ציני לנצל כספם של אנשים מבוגרים שנועדו לשמש להם ביטחון בשנות זקנתם... אל לו לצפות ליחס מתחשב מצד בית המשפט".

בין 2004-2006 פרסם לרנר בכלי תקשורת ישראליים ברוסית מודעה הקוראת להשקיע בחברה בניהולו הסוחרת בנפט. הוא הציג את עצמו כאיש עסקים המתמחה בסחר בינלאומי בדלק, והבטיח השקעה נטולת סיכון בריבית של 2% לחודש ו-29% בשנה. 2,500 המשקיעים נענו לקריאה ונתנו בו את אמונם. בפועל, החברה לא ביצעה כל פעילות עסקית מלבד גיוס הכסף והברחתו לחו"ל, וכספם של המשקיעים ירד לטימיון.

השופט כבוב כתב כי מדובר ב"התנהלות שיטתית באמצעותה הוקמו אותן חברות קש, נשכרו אנשי יחסי ציבור ופרסומאים, נשכרו משרדים מפוארים, והכל על מנת להתניע את גלגליה של עשייה פיקטיבית של הונאה, זיוף ומרמה של קורבנות שנבחרו על ידי הנאשם 1 (לרנר) ולא במקרה, כאשר זה כיוון את יהבו לעבר אוכלוסייה מבוגרת מאוד של עולים חדשים מחבר המדינות ותוך הצגת עצמו כמי שפעל ופועל כל חייו להגן עליהם ולקדם את עניינם".

צייר עצמו כאביר שדואג לצרכי עולים מבוגרים

כבוב ציין כי לרנר כבר הורשע בעבר בעבירות הונאה אחרות אשר נועדו "להעשיר את כיסו של הנאשם על חשבון קורבנות מזדמנים ומתחלפים, לרוב אוכלוסיות חלשות, הכל תוך יצירת יחסי אמון ותוך מצג כוזב של מי שביכולתו להשיג לאותן קורבנות רווחים כספיים קלים ומהירים".

הוא הוסיף כי לרנר ניסה לצייר עצמו "כאביר שדואג לצרכים של אותם עולים מבוגרים ששמו את מבטחם בו, והוא המשיך להלעיט אותם בדברי שקר ולעז ותוך הבטחות סרק, הכל כדי להרוויח זמן ולתכנן את מהלכיו שנועדו כל כולם להימלט מהארץ ולהבריח את מירב הסכום הכספי שיש בידו".

סעיפי האישום שבהם הורשע לרנר הם בין היתר קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, גניבה, רישום כוזב במסמכי תאגיד, עבירות על חוק איסור הלבנת הון. בין השאר הוזכר בפסק הדין הקורבן יורי זייצב, שהשקיע אצל לרנר את כל הכסף שחסך בידיו - 650 אלף שקלים, שיועדו לקניית דירה במעון לבנו האוטיסט. לרנר ביקר בביתו של זייצב, שמע על ייעודו של הכסף ועל מקורו מפיצויים מגרמניה, פגש את הילד, "ואף על פי כן הדבר לא הרתיע אותו מדרכו", כתב כבוב.

"הנאשם הוא בגדר סכנה ממשית ומוחשית לציבור", קבע כבוב, "שאין כל מורא של הדין עליו, ובאופן שיטתי חוזר פעם אחר פעם על מעשים דומים - ועל כן, קיים אינטרס ציבורי להרחיקו מהחברה ומהציבור לפרק זמן ארוך".

הפרקליטות ביקשה לגזור על לרנר 17 שנות מאסר. השופט כבוב כתב כי התחשב בכך שלרנר מרצה בימים אלה מאסר על מעשה הונאה אחר, שאמור להסתיים בעוד שלוש שנים, העונש שגזר יצטרף למאסר זה. בנוסף ציין כי התחשב במצבו הפיזי והנפשי. סנגוריו של לרנר טענו כי הוא סובל ממאניה-דיפרסיה והשופט כבוב כתב כי הוא: "מוכן לקבל את טיעוניו של הסניגור שמחלה זו תרמה תרומה כלשהי למעשיו הפליליים".

על עוזרו של לרנר ושותפו לעבירות, אריה סמולניאניצקי, גזר השופט ארבע שנות מאסר, קנס כספי בסך 100 אלף שקלים, שנת מאסר על תנאי ופיצויים למתלוננים בסך מיליון שקלים שיחולקו ביניהם באופן יחסי לסכום שנגנב מהם.

לרנר, היום בבית המשפט