המהדורות הדיגיטליות של הארץ - באתר בסמרטפון ובאייפד - חודש ראשון ב-4.90 ₪ בלבד
מצטרפים ומשדרגים לאחת מחבילות התוכן האיכותי של הארץ. עכשיו במבצע! רק 4.90 ₪ לחודש הראשון. נסו עכשיו >>
הרשמה למערכת
שם פרטי
שם משפחה
דוא"ל
בחר סיסמה
הקלד סיסמה מחדש
אזור מגורים
 ?נרשמתם בעבר לאתרי קבוצת הארץ התחברו   |   שחזרו סיסמה

חוק משאל העם: מהפיכה שחוקיותה בספק

העובדה שהכנסת קבעה את החובה לקיים משאל עם בחוק רגיל, תאפשר גמישות. על רקע נסיבות פוליטיות מסוימות, ניתן יהיה לבטלה ברוב רגיל

הכנסת קיבלה אתמול תיקון לחוק סדרי השלטון והמשפט ואימצה לראשונה בתולדות המדינה את מוסד משאל העם. שילוב מוסד זה בסדרי הממשל מגביל את עליונותה וכוחה של הכנסת בנושא שנקבע - ביטול החלת השלטון והמשפט של ישראל במזרח ירושלים וברמת הגולן, שבהם חל המשפט הישראלי. כך, אין די באישורה - בחוק או בהחלטה - ונדרש אישור העניין במשאל עם.

החוק קובע את חובת קיום משאל העם בנושא ספציפי, אך אין ספק שמדובר במהפכה בסדרי הממשל בישראל. הואיל וכך, מתבקש היה שהכנסת תקבע שינוי כזה בחוק יסוד, הנהנה ממעמד חוקתי מיוחד. טיוטת הצעת חוק יסוד: משאל עם, שהוכנה בשעתה במשרד המשפטים, קבעה שמשאל עם ייקבע, במקרה שיוחלט על כך, בחוק יסוד, שניתן יהיה לשנותו רק בחוק יסוד חדש, שיתקבל ברוב של 61 ח"כים.

העובדה שהכנסת קבעה את החובה לקיים משאל עם בחוק רגיל, תאפשר גמישות בבוא היום. על רקע נסיבות פוליטיות מסוימות, ניתן יהיה לבטל את החובה בחוק רגיל שיתקבל ברוב רגיל של המשתתפים בהצבעה. הואיל ומדובר בחוק "רגיל", החוק החדש כפוף לביקורת שיפוטית-חוקתית של בג"ץ. המתנגדים לקיום משאל עם כמוסד ממשלי, יוכלו לטעון בעתירה כי שינוי כזה בסדרי הממשל נוגד את עקרונותיו של חוק יסוד: הכנסת ולפיכך בטל. לו התקבל מוסד משאל העם בחוק יסוד, סביר להניח שהוא היה נחשב חסין מביקורת שיפוטית.

באשר לעקרונות משאל העם, נותן החוק תשובות לשאלות מורכבות. הוא כובל את הממשלה בכוחה לחתום הסכם לביטול החלת המשפט, השיפוט והמינהל הישראלי, וכופף אותו לאישור הכנסת. ההסכם צריך להתקבל ברוב של 61 ח"כים ומותנה באישור במשאל עם, שייערך לאחר מכן. החובה לקיים משאל עם לא תחול, אם תאשר הכנסת את ההסכם ברוב של שני שלישים (80 ח"כים), הנחשב מאז ומתמיד לרוב מיוחד ומיוחס, המחייב הסכמה בין הגושים הפוליטיים הגדולים.

החוק עצמו קובע את נוסח השאלה שתוצג - האם את/אתה בעד או נגד ההסכם שאישרה הכנסת? - ובכך נחסך הוויכוח המוכר במדינות אחרות סביב ניסוח השאלה במשאל. החוק נותן גם תשובה החלטית בדבר שאלת הרוב הנדרש להכרעה. הרוב הוא - רוב הקולות הכשרים של המשתתפים במשאל. המשאל ייחשב כמאשר את ההסכם אם "היה מספר המצביעים בעד גדול ממספר המצביעים נגד".

קבלת החוק, הקובע לראשונה חובה לקיים משאל עם, מסיימת ויכוח בנושא שראשיתו בשנות ה-50, סביב קבלת השילומים מגרמניה. משאלי עם מקובלים ברוב מדינות העולם הדמוקרטי, להוציא ארצות הברית במישור הפדרלי, גרמניה ויפן. משאלי עם נערכו בנושא ההצטרפות לשוק המשותף גם בבריטניה - "אם הפרלמנטים" - שאינה רואה בכך המעטה בלתי-ראויה בכוחו של הפרלמנט.

החוק, כפי שהתקבל אתמול, מייחד את המשאל לנושא מסוים ומוגדר, הרגיש במיוחד בהוויה הישראלית. נותר לראות אם יהיה בו כדי ליצור תשתית ותקדים להנהגת משאל עם בנושאים רבים אחרים. לכך מתנגדים מומחים רבים הרואים במשאלי עם הכרעה חדה מדי וחידוד מחלוקות ומתחים בחברה מקוטבת.




הוספת תגובה
תודה על פנייתך, היא תיבדק על ידי המערכת
להוספת תגובה בלתי מזוהה לחץ כאן להוספת תגובה מזוהה לחץ כאן

הקלד את הנושא

הקלד את התגובה

 
בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים עם תנאי השימוש של אתר הארץ
תודה על פנייתך, היא תיבדק על ידי המערכת
להוספת תגובה בלתי מזוהה לחץ כאן להוספת תגובה מזוהה לחץ כאן

הקלד את הנושא

הקלד את התגובה

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים עם תנאי השימוש של אתר הארץ
תודה על פנייתך, היא תיבדק על ידי המערכת