תופעה בבדיקה

תעלומת ההתאבדויות בכלא

פורסם לראשונה ב-2010

חקירות רגישות של מקרי מוות בלתי טבעי בבתי הכלא מתנהלות באחרונה בפיקוחו האישי של ראש אגף החקירות והמודיעין במשטרת ישראל, ניצב יואב סגלוביץ. בחקירות נבדקות שלוש חלופות - התאבדות (האפשרות השכיחה והסבירה ביותר), רשלנות ורצח. החקירות מדווחות גם ליועץ המשפטי לממשלה, לפרקליט המדינה, למפכ"ל המשטרה ולשר לביטחון הפנים. היחידה לחקירות סוהרים (יח"ס) כפופה ליחידה הארצית לחקירת פשיעה חמורה ובינלאומית (יאחב"ל), ובראשה עומד סגן-ניצב יוסי כהן.

יח"ס מקבילה בסמכויותיה למחלקה לחקירות שוטרים במשרד המשפטים (מח"ש). בתיקים המעוררים עניין מיוחד ואשר נבדק בהם חשד לפלילים, פועל סגן-ניצב כהן בפיקוח ישיר של שרשרת הפיקוד שמעליו - ראש היאחב"ל, תת-ניצב חיים איפרגן; מפקד יחידת-העל לחקירות, להב 433, ניצב דודו מנצור; ולבסוף סגלוביץ.

פיקוח על תאים בכלא איילוןמוטי מילרוד

החקירה המשטרתית מתנהלת במקביל לתחקיר הפנימי של שירות בתי הסוהר, בראשות קצין בודק בדרגת סגן-גונדר ובהשתתפות רופא וקצין נוסף. תופעת האובדנות בבתי הכלא נבדקה השנה גם בידי מבקר המדינה, לפי בקשת ועדת ביקורת המדינה בכנסת אשתקד בעקבות התאבדויות דודו טופז ואסף גולדרינג. ממצאי הבדיקה יפורסמו בקרוב בדו"ח השנתי של המבקר.

רגישותם של מקרי המוות נובעת מהשאלות המתעוררות בכל אחת מהאפשרויות - רצח בידי סוהר או אסיר, ממניע של נקמה או השתקה (הרעלת האסיר יוני אלזם בטרם עדותו בבית המשפט), רשלנות שסיכנה חיים ותופעת האובדנות בבתי הכלא. חמור במיוחד תרחיש של אסיר שנסיבות כליאתו חסויות, למשל מנימוקי ביטחון שקיבלו הכשר של בית המשפט, ומותו בכלא אינו ידוע לציבור.

בתרחיש כזה, אחד מכיווני החקירה אמור לבחון אם למערכת ממלכתית או אחרת, בעלת נגישות לאגפים ולתאים שמורים ביותר בכלא, היה עניין בהשתקת האסיר, ואם אכן כך - האם בוצע רצח שהוסווה כהתאבדות. מותו של אסיר שהוחזק בהשגחה מיוחדת מעורר גם ספק אם ביכולתו של שב"ס למנוע התאבדות, או מוות אלים אחר, מאסירים הנמצאים במרכז התודעה הציבורית, כמו יגאל עמיר.

הממוצע השנתי של התאבדויות אסירים בישראל בעשור האחרון הוא 13. רובם - עצורים לפני משפט או אסירים ללא עבר פלילי קודם ובשלב הראשון של ריצוי עונשם. בשב"ס טוענים כי ההתלבטות המתמדת היא בין ביטחון האסיר לבין איכות חייו וזכויותיו לפרטיות, ובין רמת ההשגחה הנדרשת על אסירים העלולים לנקוט צעדים אובדניים לבין רווחתם של כ-22 אלף אסירים אחרים (ועוד כ-2,000 אסירים בעבודות שירות וכ-1,000 מפוקחים באזיק אלקטרוני), העלולים לסבול ממדיניות נוקשה מדי.

לפי נתונים שמסר לכנסת נציב שב"ס, רב-גונדר בני קניאק, מאז העברת כל בתי הסוהר והמעצר מצה"ל והמשטרה לשב"ס, המוגדר "ארגון כליאה לאומי", גדל מספר האסירים בשב"ס בכ-12 אלף, מהם 7,400 ביטחוניים. בשב"ס יותר מ-8,000 סוהרים, מתוכם כ-1,000 סוהרים בשירות חובה המופקדים על כליאת האסירים הביטחוניים. מספר המתקנים באחריות שב"ס גדל מ-24 ל-32. יחידת "נחשון", שביצעה באמצע העשור כ-150 אלף ליוויי אסירים בשנה לבתי המשפט, בין בתי הכלא ולחקירות המשטרה או שב"כ, מבצעת כיום 400 אלף ליוויי אסירים בשנה. מספר קליטות האסירים בשנה - 38 אלף. למרות הגידול במספר האסירים, אין שינוי במספר הממוצע של ההתאבדויות.

ראש האגף לטיפול באסיר בשב"ס, גונדר אייל גובר, אמר בדיווח לוועדות הפנים וביקורת המדינה בכנסת אשתקד כי בין האסירים שהתאבדו "יש ייצוג מאוד גדול לעולים חדשים, למהגרים, לעצורים, למי שנמצא במאסר ראשון ומי שנמצא עצור או שפוט בגין עבירות אלימות, בעיקר אלימות במשפחה וגם הרבה עבריינות מין. בקבוצת האסירים, המעשה האובדני שבולט הוא בתלייה, באמצעות שרוך של נעל או של אימונית, קרעי סדין, קרעי ציפיות, קרעי בגדים, וזה בשבועות הראשונים להגעה למאסר או להגעה ליחידה חדשה בתוך שירות בתי הסוהר".

בשב"ס מגדירים 1,200 אסירים בהשגחה, מהם 230 ברמה א', "סיכון אובדני גבוה", הכלואים ב-140 "תאי פיקוח" מצולמים. ב-2009, מבין האסירים שהתאבדו, 55% הוגדרו מראש כאסירים בהשגחה, נתון שלדברי גובר פירושו "ניבוי של 1 ל-222" למימוש החשש שאסיר מסוים יתאבד. יחס ההתאבדויות בבתי הסוהר בישראל גבוה כמעט פי ארבעה משיעורן באוכלוסייה, אך יחס זה נמוך ממקביליו ברוב המדינות המערביות.

גונדר-משנה נביל עמר, בן 51, מפקד כלא איילון ולשעבר מפקד בית המעצר הדרים, סיפר בראיון לביטאון שב"ס, כי בשנה האחרונה היה עליו להתמודד עם התאבדויות עצורים. לדברי עמר, המשרת בשב"ס 28 שנה, "כל אירוע כזה הוא קשה. קודם כל, אני כאדם צריך להתמודד עם הדברים. אני בודק איפה הייתי בכל אירוע, אם הייתי יכול לשנות את התוצאה. כשאני אומר ?אני', הכוונה גם לקצינים שלי. כמפקד יחידה, עצם העובדה שאצלי התאבד עצור היא מכה. עדיין, כמפקד, אני רוצה שהאנשים שלי יזקפו קומה, ולכן אני צריך לשדר להם חוזק ורוגע גם ברגעים כאלה".

דברי עמר מחדדים את שאלת אחריות המפקדים, במקרים הנדירים יחסית של אובדנות בבית הסוהר. למשל, גונדר נזים סביתי, מפקד מחוז המרכז בשב"ס (ואחד המועמדים הפנימיים לתפקיד הנציב הבא, עם פרישת קניאק ב-1 במאי 2011), חולש על 12 בתי סוהר ומעצר - ובהם כלא איילון שבפיקודו של עמר - ובהם כמעט 4,000 אסירים. שרשרת הפיקוד עוברת ממפקד המשמרת למפקד הכלא, ממנו למפקד המחוז ולבסוף לנציב השירות, אך קביעת הדרג הנושא באחריות לכל אירוע נמצאת בדרך כלל מחוץ לתחום החקירה הפלילית.

תגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
  1. 18
    עם מעגל סגור של TV כמו בכלא רק הרגו אותו!!!
  2. 17
    הקבר לקח את המת ואת האמת!!! אף פעם לא נדע את האמת!!!!

    זה יהיה רק בין האנשים היו מעורבים....... הם יודעים מה היה!!!

  3. 16
    מה אתם רוצים מעיתון הארץ? קראתי את כל הפרשה כולל הוידאו אתמול באתר האוסטרלי.
  4. 15
    צר לי, אבל זה לא מעניין. בגד? שימות!
  5. 14
    איך עובדה הופכת ל"תרחיש"?

    יש אשה, יש הורים - כולם שותקים?

  6. 13
    קיים יותר ממקרה אחד בו נשפט מרגל למאסר ב30 השנים האחרונות, כאשר דבר המשפט והמאסר לא פורסם, ונשאר חסוי.

    כאשר ישראל תופסת מרגלים. היא לא מפרסמת את תפיסתם ,מעצרם ,משפטם ומאסרם. משום כך זה לא חריג שיש אסירים שאנחנו האזרחים אינם יודעים את דבר קיומם.

    1. זה לא חריג וישראל אינה דמוקרטיה, למקרה ששאלתם

      בדמוקרטיה אנשים לא נעלמים כך סתם בלי להותיר עקבות, בלי שהתקשורת, כלב השמירה של הדמוקרטיה, תדווח על הפרשה, בלי צו הביאס קורפוס, ולבסוף תימסר גווייתם למשפחה בלי פרסום נסיבות המוות, התאבדות או חיסול בידי השלטונות. מדינה שנוהגת כך, גם אם יש לה תירוצים של בטחון המדינה (?) אינה רשאית להקרא דמוקרטיה.

    2. מדינה דמוקרטית? פה זה לא שוויץ

      ב-2009 התקבל בשוויץ במשאל עם ברוב של 57% תת הסעיף 72.3 לחוקה (תחת סעיף 72 "דת ומדינה" המפרט את ההפרדה הנחוצה בין שני הגורמים) בהתייחס לסעיף 15 הקובע את החופש המוחלט לפולחן ולדת. תת הסעיף קובע: "בניית צריחי מסגדים אסורה בהחלט".

      תארו לכם שבישראל היה מתקבל חוק כזה. מה היו עושים על פרשננו ? באיזה שמות היו מכנים את מדינת ישראל?
      שוויץ היא כידוע לכל מדינת חוק דמוקרטית למהדרין. אפשר לשמוח שיש עדיין ארצות דמוקרטיות בהן העם מקבל החלטות על נושאים חשובים ולא התקשורת.

  7. 12
    את מי זה מענין בכלל

    התאבד שימות מבחינתי כל האיסירים הבטחוניים יכולים למות ויפה שעה אחת קודם
    רעד קל בכנף

    1. ואם הוא לא אסיר בטחוני?
    2. עד שגם תורך יגיע...
  8. 11
    לאן הגענו

    אני בטוחה שהוא לא עשה משהו מאד נוראי אם הגופה שלו הוצאה לפומבי והוטסה חזרה. המוסד לא מטומטם עד כדאי כך, ומן הסתם אנשים כולל גופותיהם נעלמו בעבר. זה כנראה לא משהו שיפריע למוסד אלא למישהו מהממשלה, מה שהופך את המקרה להרבה יותר גרוע.
    אבל אנחנו חיים בישראל לא באיזה מדינה נאורה או משהו...

  9. 10
    הצנזורה הישראלית תפקידה להסתיר רק מהאוכלוסיות המוחלשות את המידע. לא פלא שהצבעתם אחר כך הזוייה לחלוטין.
  10. 9
    מסופר של על קנגורו שהושם בבידוד בכלא איילון

    והקנגורו התאבד או נרצח לא ברור, קנגורו בשם בן...

  11. 8
    מי חוקר את התאבדות האבות שתחת הליכים בבית המשפח למשפחה (200 בשנה)
  12. 7
    מעניין למה הכתבה הזו ממוחזרת מלפני שנתיים בצמידות לכתבה של אלוף בן מהיום
  13. 6
    זה מטופש. יש כבר ערך בויקיפדיה (האנגלית) כולל שם, ויש תצלום - מטושטש אבל בהחלט ניתן לזיהוי - באתר של ABC. בקיצור - כל העולם יודע. מה ישרת צו איסור פירסום? מה הלאה - ניתוק אזרחי ישראל מהאינטרנט? יכול מאד להיות ש*הייתה* כוונה ראויה מאחורי ההסתרה במקור, אבל זהו, המשחק נגמר, הביצים נשברו. לשחק ב"נדמה לי" זה בגנון.
  14. 5
    מעניין למה מפרסמים את הכתבה דווקא היום

    אין משהו מעניין יותר בטלוויזיה האוסטרלית?

    1. גדול....הצחקת אותי למרות ההרגשה שאנחנו אוטוטו דיקטטורה
  15. 4
    מעניין למה הכתבה מתפרסמת דווקא היום...
  16. 3
    עיתון הארץ ממשיך את מסורת הצפצוף על צרכי הביטחון של המדינה. טוקבקיסטים, אתם יודעים מה הם רוצים, אל תשתפו פעולה!
    1. זה עניין אבוד. הארץ לא אשם (אלא אם הוא זה שהעביר חומר ל ABC). לצערנו או אחרת העניין נחשף.
    2. צרכי הבטחון? כל העולם יודע אבל לנו אסור לדעת
    3. יוני, לך קבל משכורת מאיזה פשלונר במוסד. לנו, שאר משלמי המסים, מגיע לדעת על הפדיחות הבינלאומיות שהמדינה עושה לנו. במיוחד כשכל טמבל עם אינטרנט כבר יודע
    4. זה אפילו לא צנזורה. זה אנאכרוניזם מוחלט. מישהו שם צריך להתעורר
    5. נאום הפרישה/פיטורים של יחיאל חורב.

      הסרט על צצה . תקשיב טוב לכל מילה. לא בטוח שאדון יחיאל לא צריך להחזיר את הפנסיה (במקרה הטוב).

  17. 2
    ממש מפתיע שהכתבה עלתה שוב היום... הרשת כבר גועשת!
    1. אהבתי איך בתמונה גם הרבי משגיח על האסירים בתאים
  18. 1
    עצוב שהארץ נכנע לצנזורה

    מזל שאת הרשתות החברתיות אי אפשר לצנזר וכל הפרטים שפורסמו הבוקר נמצאים שם

    1. אולי נכנעו, אבל נתנו כל כך הרבה רמזים...
    2. נכנעת ? אולי במקום לחפש מתחת לאדמה לקרוא רכילות לכי ותעשי משהו מועיל עם עצמך

      אם הצנזורה לא הייתה קיימת בחורות משכילות כמוך לא היו ישנות עשרים שניות בלילה מרוב דאגה. תגידי תודה שמישהו דואג לא לספר לך דברים מסויימים

    3. מה עצוב? אתה רוצה שהם ישבו בכלא? אל תהיה טמבל.
    4. שיחקו את המשחק וקרצו

      עצוב שהארץ מרגיש שהוא לא יכול לשבור את הכלים. אבל לצערי מובן. להשלטון ולדאבונינו גם רבים בציבור הרחב אין בעיה עם חקיקה המגבילה את החופש הביטוי והעיתונות במדינה.
      אז הארץ משחק וקורץ.